"משחקי הכס": סיכום פרק 9, עונה 5

ראמזי עושה פיגוע במחנה של סטאניס ואילו סטאניס הופך במחי סצנה אחת לדמות השנואה בסדרה, אריה נזכרת שהיא אריה סטארק מוינטרפל ויש לה מישהו לחסל ודאינריז דופקת את היציאה הטובה ביותר בהיסטוריה

ככה הוא כשהוא מחייך. דרוגו פשושון. מתוך "משחקי הכס"
ככה הוא כשהוא מחייך. דרוגו פשושון. מתוך "משחקי הכס"
9 ביוני 2015

עוד פרק של משחקי הכס, עוד הבטחה לעולם לא לצפות שוב בסדרה הארורה הזאת ושילכו לעזאזל וייס ובניאוף ומרטין וכל בני ביתם ואנחנו נתראה כמובן בשבוע הבא בפרק סיום העונה.

אחרי שניצל מאימת הזומבים הקפואים, ג'ון שלג עומד בראש 5,000 אנשי פרא וענק אחד בשם וון וון בדרך אל החומה… משום מה. אני לא אוהב להיכנס לקטנוניות גיאוגרפית, אבל מה לעזאזל? בסוף הפרק הקודם כולם היו על ספינות. ספינות, בדרך כלל, שטות בים. למה שהן לא ישיטו אותן אל הנמל הקרוב ביותר שנמצא מדרום לחומה, בשטח הנקי מזומבים? למה לג'ון, רגע אחרי שניצל רק בקושי מהמהלכים הלבנים, לשוט רק טיפה דרומה, לרדת מהספינות עדיין מצפון לחומה, ואז להצעיד את כולם ברגל מי-זוכר-כמה קילומטרים עד לשער של טירת שחור, חשופים לחלוטין לכל כחול-עיניים בדרך? מה קרה, לספינות המפרש נגמר הדלק?! אפילו בסדרה שממילא נוקטת בגישה מתירנית למדי לגבי מרחקים גיאוגרפיים, זה היה מטופש מאוד. אבל יפה.

בבראבוס, אריה מוכרת צדפות ושבלולים ועומדת בפני השלמת משימת חיסול סוכן הביטוח, עד שהיא נתקלת במקרה במייס טיירל הלא מעניין, ושומר ראשון, סר מרין טרנט – שנמצא ברשימת החיסול שלה (אחד מעושי דבריהם של הלאניסטרים, ובאופן ספציפי יותר זה שהרג ככל הנראה את המורה שלה לריקוד). ופתאום היא כבר ממש לא "אף אחת" וגם לא מוכרת השבלולים לאנה או לארה או מאנה או ווטאבר – היא אריה סטארק מוינטרפל ויש לה מישהו לחסל. האיש נכנס לבית זונות, כי מה עוד יש לעשות בבראבוס, ומתגלה שם שהוא אוהב אותן צעירות מאוד. ומכיוון שאנחנו מורגלים בזוועות, ברור שהדבר הבא שיקרה הוא שאריה תציע את עצמה ואוי ויי ואההההה אבל זה לא קורה – לפחות לא בפרק הזה. בחזרה בבית השחור והלבן, ז'אקן הגאר או מי שלא יהיה האיש עם הפנים המתחלפות היה ממש מוצלח עד עכשיו בלזהות כל שקר שאריה סיפרה (ולהחטיף לה כשזה קרה) אבל הפעם, למשמע השקר של אריה, התגובה שלו היתה רק להעיר הערה מתחכמת שנשמעת כמו סלוגן לדיאטה ("אולי זוהי הסיבה שהאיש הוא רזה", סטגדש!). קצת קשה להאמין שהוא באמת לא קולט שאריה סטתה מתכנית הלימודים.

המורה הפרטי הזה מסתכל עליה מוזר. מתוך "משחקי הכס"
המורה הפרטי הזה מסתכל עליה מוזר. מתוך "משחקי הכס"

המצב במחנה סטאניס רע. בואו נכיר בזה. האנשים קפואים, רעבים, ואחרי פיגוע טרור של ראמזי, גם שרופים. הם לא יכולים לצעוד קדימה לכיוון ווינטרפל והם לא יכולים לחזור לאחור, ולהישאר במקום – אפשר, אם הם רוצים לקפוא לאט. נראה שסטאניס תקוע בלי מוצא. כל זה לא מצדיק בשום צורה את מה שהוא עושה, כן? רק מתאר את הנסיבות. סטאניס יודע לתכנן דברים מראש, אז קודם כל, הוא מרחיק מעצמו את המצפון שלו, הידוע גם בכינוי דאבוס. ואז, ברגע "פרק 9" ביותר, שמן הסתם יגרור גל נוסף של "אני עם הסדרה הזאת גמרתי לנצח, שיחפשו מי יצפה בהם בעונה הבאה", הוא שורף את הבת שלו.

האם "משחקי הכס" עברה את הגבול? האם בכלל יש גבול? כמה פעמים כבר נראה שהסדרה מנסה לזעזע לשם הזעזוע, רק כדי לראות כמה רחוק אפשר לקחת את הזוועה. וכן, אפילו בסדרה שכבר הציגה רציחות ועריפות ואונס וראשים מתפוצצים ונופלים בשפע, הקורבן של שירין היה סצינה אכזרית במיוחד. אבל למען האמת, צריך להודות שבניגוד לאונס של סאנסה למשל, הסצינה הזאת לא היתה אחת מאלה שנמצאות שם רק כפורנו-זוועה: היינו צריכים לראות את זה בא. פתאום במבט לאחור ברור איך הכותבים עסקו בהכנת הקרקע לרגע הזה עוד מתחילת העונה, אם לא שתיים-שלוש עונות קודם. למה סטאניס התעקש לקחת את אשתו ובתו איתו לקרב? ‏למה הסדרה בכלל הקדישה כל כך הרבה זמן לשירין, שכביכול אין לה שום משמעות עלילתית? והכי ‏גרוע: הסצינה מחממת-הלב ההיא שבה סטאניס סיפר לשירין איך הוא ‏הציל אותה כשהיתה קטנה ו"את בתי" וכולנו היינו כאילו "אוי סטאניס, מתחת לחזות הקשוחה אתה כזה אבא טוב ואוהב ומגיע לך לשלוט"? ייפ. וייס ובניאוף שמעו אותנו מתמוגגים. וצחקו. כמה ‏שהם צחקו.

סטאניס, אתה תישרף בגיהנום על זה שוב ושוב ושוב. מתוך "משחקי הכס"
סטאניס, אתה תישרף בגיהנום על זה שוב ושוב ושוב. מתוך "משחקי הכס"

אז מצבו של סטאניס בסקרים טיפה השתנה, אפשר לנחש. אם רגע לפני כן ייחלנו לכך שהוא כבר יעלה על וינטרפל ויפרק את הבולטונים, במחי סצינה אחת הוא הפך לאויב העם, ועכשיו אנחנו מייחלים לכך שראמזי ימצא אותו ויעשה בו מעשה תיאון גרייג'וי לכל הפחות. כמובן, זה לא משנה את זה שגם לראמזי מגיע למות לפחות פעמיים, אז כרגע הקרב על וינטרפל (אם בכלל יהיה כזה; יש מצב שצבאו של סטאניס ייקבר כולו בשלג לפני שזה יקרה, כי שריפת ילדים לא באמת משפיעה על מזג האויר יא חתיכת דביל מתועב) הוא קרב בין רע לרע, והתוצאה האידיאלית שלו תהיה אם דאני תגיע פתאום על גבי דרקון ותשרוף את כ-ו-ל-ם.

ובמעבר חד: בדורן, ג'יימי נכנס להיכלו של המלך דוראן ווואו תסתכלו על התקרה הזאת! איזו תקרה יפה! נכון ‏תקרה יפה? היא כל כך יפה שג'יימי עכשיו יצולם מזוית כל כך נמוכה שזה נראה כאילו הצלם שוכב ‏על הרצפה ומנסה להציץ לו מתחת לשמלה, והכל כדי שתוכלו לראות את התקרה. אגב, ידעתם ‏שהסצינות של דורן צולמו במצודת סביליה שבספרד, אתר היסטורי אמיתי ויפהפה? כי הן צולמו ‏שם, וההפקה תדאג שתשימו לב לכך. זאת לא תפאורה, רבותי, זה ארמון אמיתי! עם תקרה! ‏

בכל אופן, אם תצליחו להפסיק להסתכל על הקירות והתקרה ולהתחיל להקשיב לעלילה, מתברר ‏שג'יימי עומד להצליח במשימתו אחרי הכל – הנסיכה מירסלה תחזור אל מעלה מלך, בלוויית בן-‏זוגה הנסיך טריסטיין, וגם ג'יימי וברון – כולל הראשים שלהם. די מפתיע.‏

מכיוון שסטאניס איבד בתוך סצינה אחת את תואר "הגבר-גבר של הסדרה" (ושונמך ל"שמישהו יסרס את החרא הקטן"), הזוכה החדש בתואר הוא דוראן מארטל, והוא הגיע לשם תוך דקות מסך בודדות ומבלי לקום מהכסא. האיש רודף שלום. בניגוד לכל כך הרבה שליטים אחרים – כולל הסטארקים, הצדיקים לכאורה – הוא יודע להימנע ממלחמות שבהן יהרגו אלפים מפשוטי העם רק כדי להגן על כבודו של איזה אציל כלשהו. אבל זה לא אומר שהוא נחנח, והוא יודע גם להצליף כשצריך: "אני מקווה שתזכי לחיים ארוכים ומאושרים מאוד. דברי איתי כך שוב, וזה לא יקרה". באד אס. כמו כן: "אולי אתה מעדיף מרק?". דוראן מארטל הוא ראש-בית-האצולה החביב עלי כרגע, ולכן בעונה הבאה בטח יגלו לנו שהוא בעצם שותה דם של ילדים לארוחת הבוקר כדי להקל על השיגרון שלו או משהו.

ככה הוא כשהוא מחייך. דרוגו פשושון. מתוך "משחקי הכס"
ככה הוא כשהוא מחייך. דרוגו פשושון. מתוך "משחקי הכס"

בדרך כלל, הסצינה המרתיחה או המסעירה של הפרק נשמרת לרגע האחרון. הפעם לא: לא היה שום סיכוי שמשהו בפרק הזה יהיה מהפך קרביים כמו הזוועה במחנה סטאניס, ובכל זאת, אנחנו ממשיכים הלאה, למירין. שם דאינריז סוף סוף פותחת את הקרב ב"בור הלחימה" (מה בור? איזה בור? המקום שבו בריאן נלחמה בדוב היה בור. הדבר במירין הוא קולוסיאום). הכל הולך כמתוכנן כל עוד אנשים שוחטים זה את זה על הבמה, אבל זה משתנה כשאנשים מתחילים לשחוט זה את זה גם בקהל. ג'ורה מורמונט מקבל את רגע הגלדיאטור שלו, אבל אז פורצת ביציעים מהומה שאפילו אוהדי בית"ר היו מסכימים שהיא קיצונית למדי.

אפשר היה להצביע על הרבה בעיות בסצינה הזאת: למה הלא-טמאים, שהיו אמורים להיות הלוחמים המשובחים ביותר בעולם, ממשיכים להפסיד לטר"שים עם מסיכות? איך זה שדאריו נהאריס הגדול, וכל השומרים שמסביב, לא הצליחו להבחין בבן ההרפיה שהתגנב מאחורי דאינריז – אבל ג'ורה מורמונט, מתוך הבמה, כן הצליח? ולמה כל העסק הזה כל כך מזכיר את "מתקפת המשובטים"? אבל כל זה נשכח ברגע שקיבלנו את אחד מרגעי הפאק-יה הנדירים שהסדרה מספקת לפעמים: דרוגון. הלהביור המעופף המגיח מתוך להבה. מפלצת ענק. גודזילה.

בעקבות זאת דאינריז ודופקת את היציאה הטובה ביותר בהיסטוריה. אם כשאנשים רבים מסביבכם על שטויות רציתם פעם לצעוק "Screw you guys, I'm going home", ולעזוב בטריקת דלת – אז מתברר שזה עובד טוב הרבה יותר עם דרקון. יאללה יאללה, תמשיכו לריב אם בא לכם, אני עולה על הדרקון שלי וטסה מפה, אומרת דאני בלי מילים, ומתרחקת כשהיא מפזמת את שיר הנושא של "הסיפור שאינו נגמר". דאני אאוט.  טיריון ועוד שלושה אנשים עומדים המומים, נושאים מבטם למעלה ושואלים את עצמם, כמו כולנו: רגע, אבל היא תחזור, נכון?

נעדרים: שום סימן למעלה מלך, בה סרסיי ככל הנראה עדיין נרקבת בכלא. בריאן ופוד עדיין נעדרים – כמה פרקים כבר? – וחסר להם שלא ידפקו איזה קאמבק היסטרי בפרק סיום העונה שבו בריאן תשפד את ראמזי ואת סטאניס באיבחה אחת של חרבה האדירה אורטל או משהו, ואז תצלה את שניהם על איש בינונית במשך חמש עד שבע שעות.

דמויות מתות: שירין. וגם היזדהאר זו לוראק (אז הוא לא עמד בראש בני ההרפיה אחרי הכל, מתברר).

עירום לא רלוונטי: אין – וזה ממש מפתיע, משום שהפרק כלל סצינה בבית זונות. להבדיל מכל עשרות סצינות בתי הבושת שהיו בסדרה עד עכשיו, בבורדל הספציפי הזה אף אחת לא התפשטה. מוזר להפליא, כשזה נוגע לסדרה הזאת.

הסצינה:‏ פאק יו אני לא בוחר את הסצינה עם שירין רק בגלל שהיא היתה כל כך סוחטת רגשית. זה היה נורא מדי. אז יאללה דרוגון יאללה.