״משחקי הכס״: סיכום פרק 1, עונה 4

"משחקי הכס" חזרה לעונה רביעית ובמקום שנקבל הרבה דם קיבלנו קצת ציצים, כמה דמויות חדשות מגניבות לחלוטין וצפי להסתעפות פוליטית מורכבת בווסטרוז. סיכום שבועי

מתוך ״משחקי הכס״
מתוך ״משחקי הכס״
8 באפריל 2014

כלל ראשון ב”משחקי הכס”, בטלוויזיה ובכל דבר אחר – אל תאמינו אף פעם שמישהו מת, אלא אם כן ראיתם אותו במו עיניכם נופח את נשמתו, את גופו מופרד מראשו ועליו נתפר ראש של זאב בלהות. וגם אז יש מקום לפיקפוק. קיצורו של דבר: הטור חי וקיים! גם השנה אני זוכה לספר לכם דברים שכבר ידעתם על הפרק האחרון של "משחקי הכס". תזכורת: אין פה ספוילרים לספרים; בהחלט יש פה ספוילרים לכל פרק של הסדרה ששודר עד היום.

שתי חרבות, יד אחת

הפרק הראשון של כל עונה מיוחד בכך שבו דמויות מציגות את עצמן יותר מהרגיל, נוטות לומר את שמותיהן של דמויות אחרות, וגם מגיע עם מונטאז' "בפרקים הקודמים של -" הכי ארוך ומפורט. השנה קיבלנו בנוסף גם תקציר באורך של כמה שניות של קורותיו של חפץ אחד – החרב של נד סטארק, הידועה בשם הפרטי "קרח" (הרבה אנשים קוראים לחרבות שלהם בשמות. בכלל, אנשים אוהבים לתת שמות לדברים הקרובים לליבם. אני, למשל, קורא למקלדת שלי מתילדה, לעכבר אלג'רנון, למקרר ארנולד ולנייר הטואלט ג'ופרי ברתיאון). חרב הפלדה הוליריאנית הגדולה מדי הזאת, שכיכבה בשתי סצינות מפתח בעונה הראשונה ומאז שכבה כנראה באיזה מחסן, הותכה וחושלה מחדש לשתי חרבות שונות. אחת מהן מקבל במתנה ג'יימי, לרגל שובו בריא (אך לא שלם) למעלה מלך, מאבא טייווין.

מישהו הולך לישון בסלון הלילה (כל הצילומים: מתוך ״משחקי הכס״)
מישהו הולך לישון בסלון הלילה (כל הצילומים: מתוך ״משחקי הכס״)

אבא גם שולח אותו לצוק קאסטרלי, מושבם ההיסטורי של הלאניסטרים, אבל ג'יימי מעדיף להישאר במעלה מלך, כדי להיות קרוב למלכו האהוב ולאחותו האהובה עוד יותר. התשובה של ג'יימי מתמיהה מאוד את טייווין, כיוון שזו הפעם הראשונה שבה הוא שומע את המילה "לא" כשלא הוא עצמו הוא זה שאומר אותה. זה גורם לו לאבד קצת את הטאקט הידוע שלו, כשהוא מזכיר לג'יימי (ולצופים) "אני יד ימינו של המלך". לא יפה להזכיר ככה יד ימין בנוכחותו של ג'יימי. כמובן, עבור טייווין מדובר באיפוק מרשים, כיוון שהוא הצליח לא להבטיח לבנו שהוא תמיד לימינו, או להציע לו תפקיד בהפקה הקרובה של "פיטר פן", או לשאול אם בא לו לשחק "חנהל'ה אופה קטנה", או לפקוד עליו "לימין שור", או לצפות מהחלון במתרחש בבורדל של אצבעון ולזעוק "יה! מין!".

אני הוא אוברין מארטל, אתה רצחת את אחותי, היכון למות

אתם יודעים מה הבעיה ב"משחקי הכס"? שאין בה מספיק דמויות. פעם אמנם היו די הרבה, אבל הקטל ההמוני בסוף העונה הקודמת איים להביא את מספר הדמויות המשמעותיות בסדרה אל מתחת לקו ה-200, וזה כמובן לא ייתכן. לכן העונה החדשה מביאה לנו, הידד, דמויות חדשות. וגם ממלכה חדשה והיסטוריה חדשה ותסבוכות חדשות. מצוין, כי עד עכשיו הכל היה פשוט כל כך.

ובכן. מדורן הרחוקה שבדרום מגיעים, לרגל החתונה המלכותית המתקרבת, הנסיך אוברין מארטל והפילגש שלו, אליריה חול. דורן היא החתיכה הזאת בקצה הדרומי של מפת ווסטרוז שנראית כאילו החליקה לג'ורג' ר.ר. מרטין היד כשהוא צייר את המפה, אז הוא אמר "שיהיה". היא גם היחידה מבין שבע הממלכות שעד היום לא היה לה שום חלק משמעותי בסדרה ובתככים שבה. כמעט היה נדמה שזה סתם אזור שלו ולא ראוי לציון מיוחד של ווסטרוז, כי הרי לא כולם חייבים להסתבך בתוך הסמאטוכה של משחקי הכס. כן, בטח.

האיש עם הכי הרבה סוואג בווסטרוז
האיש עם הכי הרבה סוואג בווסטרוז

אם כן, מה אנחנו יודעים על דורן, נכון לעכשיו? חם שם, מייצרים שם יין טוב, ומירסלה, הבת של סרסיי, נשלחה לשם באחת העונות הקודמות. לבית השליט שם קוראים מארטל, והסמל שלהם הוא שמש עם… אוי, לא.

הסצינה שבה טיריון ומלויו ממתינים לאורחים מדורן עוררה צמרמורת קרה במורד גבם של קוראי הספרים. זה לא שאנחנו יודעים שעומד לקרות משהו נורא, וגם הרעיון של דמויות חדשות נוספות לא עד כדי כך מפחיד אותנו – אלה הסמלים. הסמלים הארורים האלה. משום מה, לג'ורג' ר. ר. מרטין יש צורך לפרט ‏את ‏המראה של כל אחד מהסמלים של כל אחד מ-761 הבתים ותתי-הבתים ותתי-תתי-הבתים ונושאי הכלים והאבירים ‏בווסטרוז. בערך שליש מאורכו של הספר מתבזבז על תיאור מפורט של כל אחד מהסמלים: "הו, תשעה ‏לימונים על רקע סגול – סמלו של בית דולט מלמונווד. שלוש קרפדות על רקע בז' – סמלו של בית קרופ מווסטנפורד עילית. שלוש ‏מנות ‏שווארמה, אחת בלי פלאפל, אחת עם הרבה חריף צ'יפס סלט על רקע משובץ – סמלו של בית חאזן מסבינו". בספר, השיחה המרתקת הזאת נמשכה בערך נצח ורבע, אבל למזלנו, ומכיוון שיש רייטינג בעולם, בסדרה השיחה נקטעה אחרי תיאור של כשמונה עשרה סמלים בלבד.

הנסיך אוברין נמצא באחד מבתי הזונות של רשת אצבעון (יש לו יותר סניפים ממקדונלדס, כך נראה), כשהוא מנהל חיפוש גופני מדוקדק על גופן של זונות מקומיות ומשפד את ידיהם של לאניסטרים מקומיים על סכינים. וכך, בתוך רבע שעה מתחילת העונה קיבלנו:
א. סצינה בבית זונות
ב. אורגיה הכוללת כל צירוף אפשרי של גברים ונשים
ג. אלימות מפורשת.

שלום, ברוכים הבאים ל"משחקי הכס". לא טעיתם בסדרה. בכל אופן, השורה התחתונה היא שהנסיך אוברין הזה דווקא ממש בסדר. יש בו משהו איניגו-מונטויה כזה: הוא אמנם הגיעו למעלה מלך כאורח החתונה, אבל אם כבר אז כבר, הוא ישמח לרצוח כמה אנשים בדרך, ולדבר על זה במבטא חינני. מתברר, כמה מפתיע, שגם לו יש חשבונות ישנים לחסל: משהו על אחות שנרצחה בפקודת הלאניסטרים. שנפתח מועדון? יש מישהו שאין לו קרוב משפחה שנרצח בפקודת הלאניסטרים?

הדאריו המתחלף המופלא

אי שם במזרח, אנחנו מקבלים 60 שניות של דרקונים. זה לא הרבה, אבל הולי שיט הדרקונים האלה נראים טוב. הבעיה הגדולה של הדרקונים בסדרה הייתה תמיד שאפקטים ממוחשבים הם דבר יקר, וכך יכולים לעבור תשעה פרקים מבלי שנראה שום דבר מלבד קצה הזנב שלהם (למקרה כזה קוראים "עונה 2"). עם הצלחת הסדרה והגדלת תקציב האפקטים הדיגיטליים שבה, אנחנו מקבלים דרקונים גדולים יותר וטובים יותר. אבל עדיין, 60 שניות. יקר, אמרנו.

ותודה לחנונים ממחלקת ה-3D
ותודה לחנונים ממחלקת ה-3D

עוד במחנה חאליסי אנחנו מגלים דבר מפתיע: דאריו נהאריס, שכיר החרב השרמנטי, הוא בעצם קוסם הלובש ופושט פנים, כמו ז'נקן הג'אר. אחרת איך תסבירו שדאריו של העונה הזאת לא נושא שום דמיון, אפילו שולי, לדאריו של העונה שעברה? המציאות שמאחורי הקלעים מחייבת לפעמים להחליף שחקנים, ובכל זאת די תמוה שיוצרי הסדרה לא ניסו אפילו לשמר את האשליה שמדובר באותו האיש: מי שהיה בלונדיני ארוך שיער עם לחיים חלקות כמו תחת של תינוק הפך פתאום למין יו ג'קמן שחרחר, קצר שיער ומזוקן. זה קורה, ככה זה בטלוויזיה, אבל זה תקדים מסוכן: ייתכן שבעונה הבאה תוחלף אמיליה קלארק, המגלמת את דאינריז, בקאתי בייטס, את תפקיד טיריון לאניסטר יקבל ג'ון גודמן ואת שאי ישחק ביל מוריי. למעשה הרעיון האחרון יכול להוות שיפור משמעותי.

הלכה לישון עם חתיך והתעוררה עם… נו, חתיך אחר
הלכה לישון עם חתיך והתעוררה עם… נו, חתיך אחר

משברים בזוגיות

אפרופו שאי: הפתעה, קיבלנו עוד סצינה שבה היא עושה לטיריון בדיוק את מה שהיא עשתה כל העונה הקודמת, כלומר: "למה דיברת איתה ולא איתי? אתה אוהב אותה יותר מאשר אותי? אתה לא נמשך אלי יותר? אתה לא אוהב אותי יותר?! אתה רוצה שאני אלך?! אתה רוצה שאני אלך!". תעשה טובה לממלכה ולכולנו, טיריון, רק תגיד לה ללכת סוף סוף. עדיין לא מאוחר מדי לשלוח אותה עם שק יהלומים אל מעבר לים הצר, אל העיר החופשית קיבינימט.

עיסוק: המקצוע העתיק בעולם. תחום התמחות: אכילת ראשים
עיסוק: המקצוע העתיק בעולם. תחום התמחות: אכילת ראשים

עוד זוגיות במשבר: ג'יימי וסרסיי. מתברר שהיא לא בקטע של קיטעים. גם היא כועסת על ג'יימי מכיוון שהוא הזניח אותה בכל הזמן שהוא בזבז בשבי של הסטארקים, מבלה בדרכים בחברת בריאן. והאם הוא עצר וחשב לרגע על איך שהיא יושבת בבית ומתפוצצת מדאגה? לא! הוא רק מסתובב השד יודע איפה, וכורת לעצמו את היד כאילו כלום! אגואיסט חוצפן! הייתי אומר שסרסיי מתנהגת כמו אמא פולניה, רק שהיא כבר אחות רחמניה וכל מה שחסר לנו זה להוסיף אדיפוס לכל העסק.

בצר לו, ג'יימי עובר להיוועץ עם אהבת חייו האמיתית שמהשמים נועדה לו, בריאן. היא עדיין מסתובבת במעלה מלך, מתברר, ומחפשת מה לעשות. היא רצתה, למשל, לדבר עם מארג'רי על משהו מאוד חשוב, אבל באמצע השיחה כנראה שכחה מה זה היה (או שסתם לא סיפרו לנו). היא נשבעה בכבודה לשמור על סאנסה ולהחזיר אותה לאמא, אבל כרגע בשביל זה יהיה צריך להשליך אותה לנהר. אפרופו סאנסה, אחרי סצינת יעני-אימה פתטית שנמצאת כמה ליגות מתחת לרמה של הסדרה (הו לא, צל מסתורי חלף על קדמת התמונה! הו, יד על כתפה!) היא פוגשת… מישהו. אה, זה פונטוס, ההוא שהיא הצילה פעם ממוות ממנת יתר של ג'ופרי, בתחרות ההיא שבה הוא היה לבוש משום מה כמו קפטן אמריקה. ואנחנו יודעים את זה כי אנחנו זוכרים ממש טוב את העונה הקודמת, כמובן, ולא בגלל שהקטע הזה הוצג בתקציר הפרקים הקודמים בתחילת הפרק הזה.

האריה, הכלב והעוף

יש מעט מאוד אנשים שסוחבים על עצמם עומס נקמות כמו אריה. רשימת האנשים שהיא צריכה להרוג כבר ארוכה כל כך שלא ברור איך היא מספיקה לדקלם אותה כל לילה ועדיין לתפוס כמה שעות שינה. ובכן, נראה שאריה של העונה הרביעית סוף סוף מתחילה לעשות את מה שציפינו שהיא תעשה עוד מהעונה הראשונה: למחוק אנשים מהרשימה, ולמחוק אותם בכלל.

הדבר הכי קרוב שיהיה לה ל״אטרקציות בחגים״. או לאבא
הדבר הכי קרוב שיהיה לה ל״אטרקציות בחגים״. או לאבא

במסעותיה עם סנדור קלגאן (שכוונתו כרגע היא לקחת אותה אל דודתה הפסיכית ליסה ארין, מתברר), הם נתקלים למרבה המזל בקבוצת אנשים רעים שצריך להרוג – כולל ההוא שלקח לה את החרב! כמה רגעים לאחר מכן, יש קצת פחות חלאות בעולם, ואריה יכולה לסמן לעצמה עוד כמה הריגות. אבל החלק המטריד בעניין הוא הבעת הפנים שלה כשהיא מחסלת את מה-שמו: אלה לא עיניים שאומרות כל כך "הא לך, בן בליעל. נקמתי את נקמתי, הצדק נעשה. ועכשיו – הלאה! למשימה הבאה! להגן על החלשים ולשמור על הצדק!", אלא יותר משהו כמו "תתפתל, בן-תמותה עלוב. תתפתל". נראה שאריה לא ממש בדרכה להפוך למלאך נקמה, אלא לפסיכופט. עם עוף. אלה הכי מסוכנים.

נעדרים: בראן ושות' לא נראים בשום מקום, וגם לא תיאון ואף אחד מאבריו. מכיוון ששתי אלה ידועות כ"העלילות שבהן לא קורה כלום", זה בסדר גמור לחכות איתן עד לפרק הבא. גם סטאניס, מליסנדרה ובני ביתם לא הופיעו, ולא נודע אם גנדרי הצליח לחתור עד לחוף.
דמויות מתות: כמה אנשים רעים. התמימות של אריה.
עירום לא רלוונטי: שתי זונות, רק כדי שנדע שלא הגענו בטעות ל"שני גברים וחצי".
הסצינה: אוברין מארטל מגיע לשכונה. לא פשוט לצעוד אל תוך מעלה מלך, המלאה בדמויות מצוינות ושחקנים מעולים, ולקחת את כל הקופה, אבל הוא עשה את זה.