איך הביס האינטרנט את הטלוויזיה בסיקור מבצע צוק איתן?

בבוקר יום ראשון פרסם מאן דהוא בווטסאפ "הודעה מפיקוד העורף" שהזהירה: "בשעה 12:16 צה"ל תוקף בעזה חזק. נא להיות בשעה זו בסמוך למרחב מוגן. ההודעה חלה על תושבי כל הארץ. נא להעביר הודעה זאת בדחיפות לקבוצות אחרות. תהיו דרוכים וערוכים. שימו לב, תשמרו על עצמכם". חצי יממה אחרי שתל אביב הופגזה באיחור של דקות ספורות משעת ההתקפה שחמאס פרסם מראש, ההודעה הזאת, שהועברה בצורה ויראלית, נשמעה כמו אזהרה לגיטימית. באותו בוקר עלה הכתב הצבאי אור הלר לשידור בערוץ 10, הכחיש את ההודעה, סיפר שדובר צה"ל הוציא הבהרה בנושא, זעם על "כל אותם אידיוטים שמפיצים שמועות בווטסאפ" וקרא לעצור אותם.

"הודעת פיקוד העורף" שהועברה בווטסאפ

הכעס של איש התקשורת הממוסדת על התקשורת האלטרנטיבית הפרועה אינו חדש ואינו ייחודי להלר, והוא זכה להנצחה אלמותית באמירה של רזי ברקאי בגל"צ על כך שינסה להביא תגובה מהאחראי על האינטרנט. הביקורת העקרונית לגיטימית: אנשים מפיצים מידע שלא עבר אימות ועלול לגרום לבהלה ולנזק. אבל לנוכח ההתרחשויות פחות משבוע לפני השידור של הלר, ההתפרצות שלו נגד אנשי הווטסאפ נראית תלושה מהמציאות.

למבצע הצבאי הנוכחי בעזה קדם מבצע סיכול מידע בווטסאפ. משתמשים ברשת החברתית הסלולרית הסגורה הפיצו שמועה שלפיה הקבינט הביטחוני החליט לגייס 4,000 אנשי מילואים ולצאת למבצע צבאי בעזה. תקשורת המיינסטרים דיווחה כי מדובר בשמועה כוזבת ובהודעה שקרית. בחלק מהמקרים צוטטו "המשטרה" או "גורמים בצה"ל" כמכחישים. במקרים אחרים, ההכחשה לא גובתה בדבר מלבד במוניטין המפוקפק של שמועות ווטסאפ. אחר כך התברר שדובר צה"ל עמד מאחורי ההכחשה, ושדווקא היא הייתה השקר: לא רק שהצבא יצא למבצע, אפילו השם שננקב ב"שמועה הכוזבת" היה מדויק. המשטרה והצבא התגלו כמפיצי מידע שגוי, התקשורת הממוסדת הוצגה ככלי ריק, צינור טיפש לפיטום הציבור בהבלים מטעים, ואילו ווטסאפ התגלתה כצוק איתן של מידע שהממסד לא רוצה שנדע שהעיתונות לא טורחת לבדוק.

פריצת סייבר אבטחה שהתרחשה בשבוע שעבר הדגימה בצורה סמלית את השינוי שעובר על מאזן הכוחות בין התקשורת הממוסדת לזו העצמאית, המבוססת על רשתות חברתיות ועל ותוכן גולשים. בהשראת נוהל "הקש בגג" הזהיר חמאס, כאמור, שהוא הולך לטווח את תל אביב בשבת ב־21:00. מספר אנשים שיערו בדיעבד שהמטח שנורה על העיר היה פעולת הסחה למתקפה האמיתית – השתלטות האקרים פרו פלסטיניים על דף פייסבוק פופולרי – לא ynet, לא מאקו ולא חדשות 2, אלא "סטטוסים מצייצים", הדף של אבי לן, שמחזיק יותר מ־550 אלף אוהדים ועוסק בפרסום מחדש של סטטוסים, תמונות וסרטונים שגולשים מעלים לרשת.

להשתלטות על דף עם חשיפה כזאת יש פוטנציאל נזק אדיר. הפורצים היו יכולים להמשיך לנהל את הדף כאילו לא נפרץ, להפיץ באמצעותו דיסאינפורמציה ולזרוע דמורליזציה ובהלה בקרב הציבור הישראלי. אולם הם בחרו במצייצים לשם הדאווין. משקיבלו שליטה על הדף, מיהרו להתפאר בהצלחתם – שלא התבססה על פריצה מתוחכמת אלא על פעולת דיוג פשוטה – החליפו את תמונות העמוד לתמונות פרו פלסטיניות ואנטי ישראליות והציפו בסטטוסים בערבית. גולשים רבים הבחינו בפריצה, דיווחו עליה והריצו בדיחות, ובכך תרמו לפרסומה, אולם גם לפעולה מהירה של בעלי העמוד, לסגירתו ולהחזרתו לידיהם.

הדף הפרוץ של סטטוסים מצייצים

מלחיצים טילים

הימין והשמאל, שבחודשים האחרונים מתנגשים זה בזה ברשת בעוצמה מיליטנטית, מוצאים מכנה משותף בדמות הנטייה הספקנית שלא להאמין לשום מילה שמגיעה מלמעלה. בהכללה גסה, הימין מפקפק בתקשורת הסמולנית, השמאל מפקפק בגופים ביטחוניים כמו צה"ל והמשטרה ושני הצדדים לא מאמינים לפוליטיקאים. פיאסקו ההכחשה השקרית של דיווח הווטסאפ הוא אבן דרך חשובה ביחסים שבין הציבור לספקי המידע הממוסד.

"התקשורת פונה לצופים בצורה שטחית מבחינת מידע, כאילו רק כדי ליידע, אם זה בגלל תרבות הרייטינג ואם כי זה מה שתואם את האג'נדות שהיא מתנהלת לפיהן", אומר יוני אלפר, מפעיל דף הפייסבוק "טרור ווטש" שמרכז מידע מפורומים פתוחים וסגורים של ארגוני טרור, מקורות פלסטיניים, רשתות חברתיות, אתרי חדשות ערביים ועוד. "הם לא בודקים ולא חוקרים לעומקם של דברים. יש כתבים מסוימים שעושים עבודה מצוינת, אבל ברמה הכללית, כלי תקשורת לא נכנסים לדקדוקים שאני אישית מנסה להיכנס אליהם".

בועז גולן, בעל אתר החדשות 0404, לא מרוצה מהתנהלות התקשורת הממוסדת אף שהוא רואה את עצמו כחלק ממנה, עם ותק של 20 שנה בתחום: "אנחנו מקבלים הרבה יותר חומרים מאשר התקשורת הרגילה בגלל שאנחנו משדרים הכל – לא שמועות אלא אירועים, אבנים, בקבוקי תבערה, דברים שהתקשורת הרגילה בדרך כלל לא נוהגת לפרסם".

למה התקשורת לא ואתם כן?

 "אג'נדה".

פוליטית?

"בטח. זה לא חדש. אמר את זה ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני שבוע באחת הישיבות. פתח את אחד הערוצים וטען שזה ערוץ שמאלני. לי אישית אין בעיה עם שמאלנים. כששואלים אותי אם אני ימני או שמאלני, אני אומר שאני הגיוני. אין לי הגדרה פוליטית. הציבור צריך לדעת כל מה שקורה, לא רק צד אחד. זו תפיסת עולמי".

לדעתך זו טעות מסחרית? התקשורת תאבד קוראים וצופים בגלל זה?

"בפועל אתה רואה מה קורה בשטח: רוב הגולשים שהגיעו אלינו – 200 אלף באפליקציה, 200 ומשהו אלף בפייסבוק, ויש באתר עוד המון גולשים – זה כוח של בערך 300־350 אלף איש שברובם עזבו מקומות אחרים ובאו לפה. אנחנו יודעים את זה. לא בכדי אחד מכלי התקשורת המרכזיים בישראל קבע איתנו פגישה עסקית כדי לראות איך לשתף פעולה. המטרה שלי היא לא לעשות פה כסף ופרסומות ושכולם יעברו אלינו, אלא שאני וחבריי לתקשורת, מלמעלה ועד למטה, ייתנו לציבור את כל האמת".

יותר מ-200 אלף עוקבים בדף הפייסבוק 0404. צילום מסך

השיחה עם גולן מופרעת מדי כמה שניות על ידי צלילים שמבשרים על הודעות נכנסות, אזעקה שהוא ממהר לעדכן באתר ושיחה עם נציגת דובר צה"ל שמטפלת בתלונה שקיבל
ממילואימניקים והעביר אליה. הוא אומר לה שאין לו כוונה לפרסם את הסיפור, ומסביר לי: "אני במבצע לא אפרסם איך צה"ל נראה. יש לי אג'נדה, גם אני לוקח צד מסוים".

"יש המון דיסאינפורמציה, מכל הצדדים, וכולם משקרים", אומר נעם ר', בעל הבלוג o 1 39. “כל אחד מוצא את המקורות שעליהם הוא סומך פחות או יותר, כאלה שלא נתפסו בעבר בהפצת שקרים, ומנסה להצליב את המידע מכמה שיותר כיוונים. לא תמיד זה אפשרי, בעיקר כאשר מדובר ב'אירוע חם', אבל ברוב המקרים ידיעה שמגיעה ממקור אחד שאינו עד ממקור ראשון לאירוע, לא תופץ, או לפחות תתעכב עד שיהיה אפשר לוודא אותה".

כשאתה אומר שכולם משקרים, למי אתה מתכוון?

"נתחיל בחשוד המיידי – דובר צה"ל, שמעבר קצר על ההיסטוריה האחרונה שלו מראה שהאמת בדרך כלל אינה נר לרגליו (וזו לא אמירה בעלמא, חפשו את הרשימה על אודותיו בבלוג). אחר כך יש מקורות 'רשמיים' פלסטיניים, שהרבה פעמים פשוט לא מדווחים אמת ונצמדים לנרטיב המתלהם ביותר. אחריהם יש את ארגוני זכויות האדם (משני הצדדים) שבדרך כלל לא משקרים בריש גלי, אבל יבחרו אילו ידיעות להפיץ ואילו לשמור לעצמם, גם אם יש ברשותם כאלה שסותרות את הסיפור כפי שהוא נתפס בתקשורת. ובסוף יש את 'הפיד', הזרם הבלתי פוסק של הדיווחים והשמועות שרצים בקצב של עשרות לשנייה. בדרך כלל מדובר במִחזור של סיפורים מיד חמישית ושישית, אבל לפעמים אפשר למצוא שם גם עדים מיד ראשונה או הפניות למקורות כאלה. עם הזמן לומדים במי אפשר לבטוח ובמי לא. ארגון ששיקר בהזדמנות אחת לא יזכה לקרדיט ולאמינות בלי להצליב את המידע שמגיע ממנו".

גולן מ־0404 מסכים שגם הרשויות הביטחוניות מסתירות מידע: "אותו בקבוק תבערה שזורקים על 443 יכול לעוף גם על רכב של שמאלני. אז מה, הוא לא צריך לדעת מזה? אנחנו היחידים בכל התקשורת, כולל הימנית, שפרסמו בשבוע שעבר שבכביש 443 הושלכו בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב. לפני חצי שעה משטרת מחוז ש"י הוציאה הודעה על מעצר שלושה חשודים שזרקו בקבוקי תבערה בחמישי שעבר. כעיתונאי אני לא יכול להבין את זה. למה להעלים? זה לא רק יו"ש, צריך לזכור שאלה שלא מדווחים על פיגועי בקת"בים בשומרון, למשל, מדווחים מנגד על תג מחיר בשומרון. זה לא שלא מדווחים בכלל על אירועים בשומרון. יש שם פשוט רק צד אחד מבחינתם. זה לא הגיוני. בעיניי זה לא מסחרי ולא עסקי. גם לא ראיתי אף אחד שדיווח על כאלף פיגועי אבנים בישראל כל חודש. הוצאנו את זה מתוכנת המשטרה והיא אישרה את הדברים שחור על גבי לבן כי לא הייתה לה ברירה. הנושא הזה הגיע לכנסת, במקרה ח"כ פייגלין העלה אותו לדיון עם השר לביטחון פנים ישראל אהרונוביץ'".

"כלי תקשורת נופלים שוב ושוב בטעויות, תקלות, שיקול דעת לקוי ושקרים". ערוץ 2. צילום מסך: אריק ניניו

למה המשטרה לא מפרסמת את המידע הזה?

"כי לא נעים להגיד שיש כל כך הרבה פיגועי אבנים בישראל בכל חודש. היא תחטוף בכנסת ובקרב הציבור ביקורת על זה שהיא לא מצליחה להסתדר. ברגע שאתה לא ממגר תופעה של זריקות אבנים בכפר אעבלין – אנחנו הבאנו רכב של בן אדם מנופץ כולו, ראינו את האבנים על הרצפה, המשטרה אפילו לא הגיעה – ודאי שביום הדין כשערביי ישראל יוצאים לרחובות ומתפרעים הם יודעים שלא יעשו להם שום דבר, שזה לא כזה ביג דיל. המשטרה כנראה לא רוצה להודות שאלה המספרים – לא נעים לה, לא מתאים לה, זה לא מצטלם טוב, זה לא נשמע טוב. העובדה היא שיש כאלף פיגועי אבנים בממוצע בחודש. יש הרבה יותר, אבל אלה המקרים המדווחים. זו כמות מטורפת, משהו שלא ברור לי איך התקשורת לא עשתה מזה בלגן. נכון שעכשיו כשפרסמנו, כמה גופי תקשורת נגעו בנושא הזה, אבל אתה רואה מה קורה באמת. התקשורת, אם המשטרה לא נתנה לה, אז נוח לה גם כן לא לעשות עם זה שום דבר. אנחנו נחקור לבד ונביא את הנתונים. זה מה שכל עיתונאי צריך לעשות בלי קשר לאג'נדה".

גם נעם ר', שממוקם רחוק מאוד מגולן על הסקאלה הפוליטית, משתמש באתר שלו, בלוג על זכויות אדם והפרתן בישראל, כדי לחשוף מידע שאג'נדות תקשורתיות העלימו: "אני לא רואה את עצמי כספק מידע, אולי כצינור שמעביר חומרים שהתקשורת, משיקוליה היא, בוחרת לא לפרסם. כדאי אולי להדגיש שאני לא חושב שיש איזו קונספירציה אפלה לא לדווח על הדברים שאני מדווח עליהם בתקשורת הממוסדת, וזה לא שאיזה מנגנון אפל אומר לתקשורת על מה מותר ועל מה אסור לכתוב. זו בדרך כלל בחירה צינית של עורכים שעושים את החשבון איפה יהיה יותר רייטינג. הדברים שאני מדווח עליהם מעניינים מעט מאוד אנשים. שביתת הרעב של האסירים היא דוגמה מצוינת: הנושא הזה זכה לסיקור דל מאוד עד אפסי בתקשורת הישראלית, ומי שלא היה מחובר למקורות אלטרנטיביים לא שמע על זה בכלל".

תנו לצה"ל לנסח

"בעקבות ההסלמה של הימים האחרונים מופצות ברשתות החברתיות שמועות והודעות שונות המזהירות את הציבור מפני סכנות אפשריות. ברצוננו להבהיר כי במידה ואכן נבקש להתריע בפניכם על סכנה כזו או אחרת, נדאג לעדכן אתכם באופן רשמי בעמוד הפייסבוק שלנו ובאמצעי התקשורת", כתבה דוברות המשטרה בפייסבוק שלה – אותה משטרה שהמפכ"ל שלה סיפק מידע לא מדויק על שהותו בארצות הברית אחרי חטיפת שלושת הצעירים מגוש עציון, ושטענה שההקלטה של שיחת החטוף למוקד 100 לא הייתה ברורה, טענה שהושמעה גם על ידי שר האוצר יאיר לפיד והופרכה כשההקלטה התפרסמה. "תוכיחו שאתם משטרת ישראל האמיתית", הגבתי בצחוק לסטטוס הנ"ל של המשטרה. בלוגרית הרכילות הפרודית "כוכבים ברשת" פנתה בהודעה למפעיל דף הפייסבוק וכתבה: "אנחנו מקבלים לא מעט פניות התוהות אם זה אכן הדף של משטרת ישראל האמיתית". מפעיל הדף, במפגן מרהיב של חוסר מודעות, השיב: "שלום, זהו אכן הדף הרשמי היחיד של משטרת ישראל".

"המיידיות והשיתופיות ברשת מעמידות אותנו בפני אתגר חדש – הפצת שמועות. הן עשויות לפגוע בכוחותינו, בפעילות המבצעית ובביטחון אזרחי המדינה. קחו אחריות, אל תפיצו ידיעות בלתי מבוססות ואל תכניסו סתם ללחץ. המידע המהימן והמבוסס היחיד הוא זה שיוצא מדובר צה"ל ובקולו", התחנן דובר צה"ל בעמוד הפייסבוק של הצבא, אותו צה"ל שהודיע שחיסל את ראש מערך רקטות הקסאם אף שזה שריר וקיים, ושדיווח בטוויטר על הצטיידות חיזבאללה בטילים כשהוא מציג תמונה של טילים צפון קוריאניים.

המשטרה והצבא לא לבד. בסביבה של תקשורת מקוונת מהירה וישירה בין אזרחים, גופים ממלכתיים וכלי תקשורת נופלים שוב ושוב בטעויות, תקלות, שיקול דעת לקוי ושקרים. הממשלה והממסד הביטחוני ידעו על מותם של שלושת החטופים, למשל, אך הסתירו את המידע במשך זמן רב. מנכ"ל מד"א אלי בין דיווח בזמן אמת ובשידור חי בערוץ 10 על פצוע אנוש מרקטה שפגעה במכונית, דובר המשטרה ציטט את הדיווח בהודעה לעיתונות והמידע הופץ בתקשורת עד שבדיקה נוספת העלתה שהרכב ריק. קולו המקוון של דובר צה"ל הודיע על פגיעת שתי רקטות במתקן הגרעיני בדימונה, ציוץ שפורסם על ידי האקרים שהשתלטו על הטוויטר של דו"צ. הודעת סמס מ"הארץ" עדכנה על פגיעת רקטה במפעלים הפטרוכימיים בחיפה וקראה לפנות את האזור, והתגלתה כפעולה של מתחזים. פיקוד העורף, שטרם הפעיל שירות סמסים או אפליקציה להתראה על אזעקות לטובת חירשים ואחרים שמעוניינים להתעדכן כך, שלח לסלולריים של אזרחים הודעות מג'וברשות בתווים קוריאניים, והציף אחרים בהודעה אחרי הודעה שקראו להם להיכנס ללינק מפוקפק ולמלא "סקר מוכנות אישית". חדשות 2 וחדשות 10, שוודאי יצטרכו להתמודד עם מבקרי תקשורת ולענות לרגולטור, אירחו באולפניהן את הדמויות יובל המבולבל וקופיקו, בהתאמה.

"התקשורת הממוסדת באמת מנסה להדביק את פער המהירות". צילום מסך: אריק ניניו

“הממלכה קצת מבוהלת מהרשת החברתית, מדדה בעקבותיה", מודה אלון בן דוד, הכתב הצבאי של חדשות 10, שמדווח על חדשות בתחום הסיקור שלו גם בפייסבוק ובטוויטר משום שהוא לא רוצה לפספס את הקהל שלא צורך אותו בטלוויזיה. “התחושה היא שהרשת זריזה ונטולת אמצעים ומפיצה הכל כל כך מהר, שהממוסדת מרגישה קצת צולעת אחריה ומנסה להשיג אותה. זו אולי אחת הסיבות לנפילות שהיו. תמיד יש נפילות באירועים כאלה, כי השידור מיידי. זה לא שיש לך דדליין של 20:00 בערב. אתה כל הזמן באוויר ויש מידע שלא הספיקו לבדוק אותו. מנכ"ל מד"א הודיע על פצוע קשה שעובר החייאה, שלא היה ולא נברא. אבל זה תמיד קורה בצבא, במשטרה, בכל מקום יש דיווחים סותרים ברגעים הראשונים של אירוע, רק שהיום זה מגיע לאוויר".

זאת אומרת שהמערכת תמיד הייתה ככה, ועכשיו אנחנו רואים את זה.

 "כן, כי התקשורת הממוסדת באמת מנסה להדביק את פער המהירות של הרשת החברתית, וזה עולה לה באמינות".