טרנסווסטייט מתוק

"מופע האימים של רוקי" בסטודיו יורם לוינשטיין היא מההפקות הנדירות האלה שלוקחות את כל הקופה. משהו בחיבור בין המחזמר הפולחני של ריצ'רד או'בריאן, הבמאי שוקי וגנר והמחזור הנוכחי של הסטודיו מייצר מין ריאקציה כימית מסתורית, שתוצאתה היא התפוצצות כובשת של אנרגיה וכישרון שלא רק אינה מחווירה לנוכח הגרסה הקולנועית, אלא אפילו מתעלה עליה במידה מסוימת. באמצעים מינימליסטיים, על במה לא גדולה, מצליחים יוצרי ההפקה הנוכחית ללכוד באופן מפתיע לא רק את הרוח הקאמפית של המקור, אלא גם לייצר על הבמה אווירה אמינה של מיניות משוחררת ורב גונית, שזה משהו שכמעט בלתי אפשרי להשיג בתיאטרון. בקיצור, "מופע האימים של רוקי" קם לתחייה בסטודיו ליורם לוינשטיין במלוא זוהרו.

המחזמר המקורי נולד כהפקה ניסיונית בלונדון בשנת 1973, ושנתיים מאוחר יותר הפך גם לסרט שהתפתח במשך השנים לתופעת פולחן עתירת מעריצים. במהות מדובר בתרכובת מודעת לעצמה בין אלמנטים מסרטי אימה ומדע בדיוני מוקצנים ומטופשים משנות ה־50 ומשנות ה־60, לבין רוח השחרור המיני והאהבה החופשית שהחלה לנשוב פחות או יותר במקביל. העלילה השרירותית למדי של המחזמר עוסקת בבראד וג'נט, זוג צעיר ושמרן שנקלע בליל סערה לטירתו המסתורית של ד"ר פרנק'נ'פורטר הטרנסווסטייט, מדען אקסצנטרי וכריזמטי בעל תפיסות מיניות יצירתיות.

צפו בטיזר להצגה:

התחושה היא שכל המרכיבים בהפקה המיוחדת הזאת פשוט עובדים כמו שצריך, בדרך כמעט פלאית. זה מתחיל מההתלבשות המדויקת, המאוד לא מובנת מאליה, של התפקידים מהמחזמר על תלמידי שנה ג' של יורם לוינשטיין. אבינועם בן נחום עושה פנק'נ'פורטר מושלם. הביצוע הפיזי, הוורבאלי והמוזיקלי שלו הוא תענוג צרוף ושופע כריזמה. אין כאן אמנם ניסיון לברוח מהדמות המיתולוגית של טים קרי, אך בן נחום מצליח ליצור עבודה שהיא דיאלוג ולא חיקוי. דברים דומים אפשר להגיד על אלעד אטרקצ'י שמבצע את המשרת המוזר ריף רף באופן שאמנם דומה למקור, אך מצליח להפוך אותו לנוכחות חיה, אפקטיבית ומעוצבת בקפידה. נדב לאור ואגם רודברג – שבאופן טבעי שמה הוא זה שמוכר את ההפקה בחוץ – מהווים גם הם ליהוק מדויק ומשובח לתפקיד בראד וג'נט התמימים. גם המעטפת שבה השחקנים עושים את קסמיהם מצטיינת בכל החזיתות. התרגום הטבעי של דניאל אפרת, התפאורה המינימליסטית אך המדויקת של ניב מנור, התלבושות המקסימות של מאיה מידר מורן והניהול המוזיקלי המצוין של רמי אוסרווסר – כל אלה מצטרפים למיוזיקל משובח באמת שלא כדאי להחמיץ.