המאבקים שקהילת הלהט"ב באמת צריכה
נישואים חד מיניים חוקיים בארצות הברית? בישראל אפילו נישואים הטרוסקסואליים אינם פתוחים לכל. אבל אולי העיקר איננו חופה וקידושין, אלא שוויון על פי חוק, הגנה מאפליה או חינוך מגדרי מגיל צעיר? אלה הם המאבקים שבאמת ישפיעו על קהילת הלהט"ב המקומית
נישואים חד מיניים קיבלו בסוף השבוע תוקף חוקי בכל ארצות הברית. הנשיא אובמה והבית הלבן מיהרו לעדכן את התמונות בחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלהם, והמבנה המפואר לבש צבעי חג ברגע היסטורי, מרגש וחשוב. הנצחת האירוע ברשתות החברתיות לא פסחה על ישראל: המוני ישראלים קפצו על ההצעה של פייסבוק והחליפו לתמונת פרופיל בצבעי הגאווה, אפילו כמה פוליטיקאים (אבל לא הנשיא וראש הממשלה, חלילה). אבל עד כמה שאנחנו שמחים בשביל ידידינו האמריקאים, כאן בציון אפשר רק להמשיך לחלום על האפשרות להינשא לבחיר לבך ללא הבדלי נטייה מינית, דת וענייני כהן וגרושה. בני נוער נזרקים מהבית, טרנסג'נדריות מפחדות לחזור הביתה בחושך, שלא לדבר על אימוץ או ירושה, אבל היי, המצעד בתל אביב הוא הכי שווה בעולם. כל כך שווה ששכחנו למה צריך אותו בכלל. לפניכם רשימת המהפכות הגאות שאנחנו חולמים שיתרחשו בקרוב בישראל, אבל כולן יגרמו לסיפור בארצות הברית להיראות כמו משחק ילדים.
שווים בזוגיות
עד שנישואים אזרחיים יהיו חוקיים בישראל, ולטובת מי שלא עף על המוסד האנכרוניסטי והלא סקסי בעליל הזה, יש צורך להשוות את זכויותיהם של זוגות להט"בים החיים יחד לאלה של זוגות הטרוסקסואלים נשואים. מעמדם של אותם זוגות מוסדר כרגע, גם אם לא באופן מושלם, תחת ההגדרה "ידועים בציבור". בפועל חלק מהמהלכים שמתבצעים באופן אוטומטי אצל זוגות הטרוסקסואלים מאלץ זוגות חד מיניים להוביל בעל כורחם מהפכות קטנות משלהם, או במקרה הפחות מוצלח – גורם למפח נפש. ההתקדמות שנעשתה עד עכשיו בתחומים כמו ירושה, אזרחות, הסכמי ממון ואימוץ מבוססת על תקדימים ולא מעוגנת בחוק.
"האם חיוני להיאבק על נישואים לבני זוג מאותו מין בישראל? פרדוקסלית, מאחר שבישראל מוכרים רק נישואים דתיים, הצליחו בני זוג מאותו מין לקבל זכויות שוות- אם כי לא באופן מלא – בלי מיסוד של נישואים לבני זוג מאותו מין", מסביר אייל גרוס, פרופסור למשפטים וממקימי הפורום ללימודים הומו־לסביים ותיאוריה קווירית באוניברסיטת תל אביב. "דווקא בגלל היעדר נישואים אזרחיים, חזק בישראל מוסד הידועים בציבור וגם אפשר לרשום בישראל נישואים שנערכו בחו"ל. בני זוג מאותו מין הצליחו להיכנס לחלופות אלו, שנועדו במקור לזוגות ממין שונה. פתרונות אלו לא נותנים זכויות והכרה שווים לגמרי, אך מתקרבים לכך. בארצות הברית המצב שונה לגמרי: שם חשיבות המאבק נובעת בין היתר מהיעדר חלופות לנישואים מהסוג הקיים בישראל. האם ייתכן מאבק נפרד בישראל בנושא כאשר אין נישואים אזרחיים בכלל? וגם, האם אפשר להיאבק על הזכויות השוות בלי ליפול לשיח הקונפורמי על כך שנישואים הם הדבר החשוב ביותר ושכולנו צריכים להתחתן? מה נותנים הנישואים למי שרוצה להתחתן עם פחות או יותר מאדם אחד? או לא רוצה להתחתן כלל אך רוצה זכויות שוות לאלו של נשואים? אלו שאלות מורכבות שצריכות להישאל".
על כל פנים, השבוע פנתה האגודה למען הלהט"ב לגורמים בכנסת ובמשרד המשפטים באולטימטום: תקנו את החוק כדי שיאפשר נישואים גאים בארץ, או שנפנה לבג"ץ. לפני הדיווחים, גם מפלגת יש עתיד פועלות שוב לקידום הצעת חוק ברית הזוגיות שלה, עם המחנה הציוני. אנחנו מחכים.
בשורה התחתונה: מצאנו את שאהבה נפשנו, עכשיו תנו לנו להתרכז בדברים החשובים באמת – כמו תור מי להוריד את הזבל.
הסיכוי שזה יקרה בקרוב: אולי בעוד עשור.
שווים בחינוך
הטרדות מיניות, צפייה בסרטי פורנו ובעיות של דימוי גוף הן בעיות שכבר מזמן לא מייחדות יבחושים בני 15, וכולן מגיעות מאותו מקום בדיוק: היעדר חינוך מגדרי. אם יש מקום לשיעור חגי ישראל, אין סיבה שלא תימצא משבצת קבועה לנושא הזה. מנהיגי העתיד נחשפים מגיל אפס ליחס לא שוויוני, ולמרבה הצער הם מפנימים את ההתנהגות עוד לפני שהם מבינים אותה. בכיתות הגבוהות יותר ידברו גם על משיכה לבני אותו המין, על טרנסג'נדרים ועל כל נושא שיכול להגדיל את מספר זוגות האוזניים הקשובות לחברים שיזדקקו להם. חוץ מזה, אף פעם לא מוקדם מדי ללמוד ש"הומו" זה לא קללה.
"לימודי מגדר לא קשורים רק בקהילה הגאה. מדובר כאן על נושא שבסופו של דבר משפיע על כולם", מוסיפה אילאיל קופלר, מורה בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" ואקטיביסטית פמיניסטית. "במערכים שאני מעבירה, בעיקר בגילאים צעירים, החל מכיתה ד', אני עוסקת הרבה בתפקידי מגדר, במחשבה ביקורתית על הסדר הקיים, ובדיקה איפה במציאות היומיומית החוקים נשברים. בסופו של דבר זה מאפשר נטרול של תחושה לא נעימה של חריגות, ומייצר מגוון רחב, מעניין ואותנטי של האיכויות שיש בכל תלמיד. פתאום מישהו מתוודה שלא נעים לו כשצוחקים עליו כי יש לו שיער ארוך, או מישהי משתפת בחוויה שבה לא הרגישה בנוח לשחק בטניס או בכדורגל.
"לילדים בסופו של דבר הרבה יותר קל לעסוק במגדר מאשר למבוגרים, שעברו תהליך בהתבגרות שלהם ויצרו זהות על בסיס ההגמוניה החברתית השולטת היום. מדהים לראות כמה ילדים מבינים ומתחברים לנושא בקלות, איך מתפתחת אצלם חשיבה ביקורתית ואמיצה לגבי מה שקורה סביבם, והמון פתיחות לקבלת האחר. אלה הגילאים לייצר בהם שינוי תודעה. הנושא הזה לא עולה יותר מדי לסדר היום הציבורי כי לימודי מגדר, כמו כל עיסוק בתיאוריה קווירית או בפמיניזם, מייצרים במובהק ביקורת חברתית. זה יורה לממסד ברגל. רוב בתי הספר רוצים לנרמל את כולם וליישר את כולם לקו אחד, שיהיה נוח לטפל בו, בלי יותר מדי בעיות או מורכבויות. אני רוצה לייצר כיתה שיש בה כל מני סוגים של ילדים, ששמחים על ההבדלים ביניהם ואוהבים אחד את השני דווקא בגלל השונות".
את מאמינה שהמהפכה הזו אכן תגיע יום אחד למדינת ישראל?
"אני אופטימית. אם לא, לא הייתי יכולה לעסוק בחינוך, ולעסוק באופן כזה בדור הבא. הדרך לשינוי היא שדברים יקרו מלמטה. יש בהחלט הרבה יוזמות שיכולות בסופו של דבר לשנות דברים אצל מקבלי ההחלטות. יש תחושה שדברים זזים ושלאט לאט התלמידים הם דווקא אלו שמתחילים להתעורר – שלל המחאות שראינו בשנה האחרונה של הנוער רגשו אותי במיוחד, אם זה היה לגבי לבוש, או הטרדות מיניות, או במהלך הבחירות, כשחבר'ה מ'איגי' פוצצו פורומים להט"בופובים".
בשורה התחתונה: יותר ערכי מלימודי שואה בכיתה א' והרבה יותר שימושי מבגרות במתמטיקה.
הסיכוי שזה יקרה: מנהיגי ההווה לא קיבלו את השיעורים האלו, אז די קטן.
שווים באימוץ
זוגות חד מיניים בישראל לא יכולים לאמץ ילדים, כיוון שהחוק מתיר אימוץ רק ל"איש ואשתו". בשנה שעברה, עת התקוטטה עם מפלגת הבית היהודי, קידמה יש עתיד מניפת חוקים גאים שהסתיימו בלא כלום, אבל עוררו תקוות גדולות בעיקר בתחום הנישואים והאימוץ. תקדים ירוס־חקק מאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ את ילדיה/ו של בת/ן הזוג, אבל לא כולן רוצות ללדת ולא כולם יכולים. הצעד המתבקש הבא הוא לפתוח את האפשרות לכולם. אין מפסידים במשוואה הזאת.
בשורה התחתונה: פחות עבודה לרשויות הרווחה, יותר ילדים מצווחים מתחת לבית שלכם.
הסיכוי שזה יקרה: רק אם השמועות על יאיר נתניהו יתבררו כנכונות.
שווים מול איסור האפליה
ההצעה לתיקון חוק הפרשנות נפלה החודש בוועדת השרים לחקיקה, ימים ספורים אחרי מצעד הגאווה. ההצעה ביקשה לקבוע שבכל מקום שבו קיים איסור אפליה בחוק הישראלי – תיאסר גם אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. על פניו זה נשמע כמו תיקון מתבקש והכרחי, אבל רובם המוחלט של חברי הוועדה שנכחו בהצבעה הצביעו נגד. כשגורלנו מופקר לטובת משחקים פוליטיים, צריך שיהיה מי שימשוך להם בשרוול עד שהוא ייקרע. ייצוג גדול יותר של הקהילה בדמות חברי כנסת גאים יכול להיות צעד משמעותי לקראת שינוי כזה.
בשורה התחתונה: תיקון עוולה שלא יעלה לממשלה יותר מהדיו שבו ייכתב.
הסיכוי שזה יקרה: הגרעין האירני תחילה.
שווים בכנסת
נכון להיום אין בכנסת אף לא חבר או חברת כנסת אחת מחוץ לארון הגאה. אדם שקיים "מצעד בהמות" כמחאה על מצעד הגאווה דווקא יש, וגם שרת משפטים שהצהירה בעבר: "מי שרוצה נישואי גאים שלא יצביע לנו". עם זאת, דווקא נרשמה היסטוריה קטנה בבחירות 2015: אמיר אוחנה, יו"ר התא הגאה גאווה בליכוד, נבחר לנציג מחוז תל אביב ולמקום ה־32 ברשימת המפלגה לכנסת ה־20. לכנסת הוא עדיין לא נכנס, אך הוא הפוליטיקאי הראשון מחוץ לארון שניצח בפריימריז פתוחים במפלגה ישראלית. "אני חושב שהקהילה עוברת בשנים האחרונות תהליך של התבגרות, שבא לידי ביטוי בין השאר במעבר מהסתגרות להיפתחות והשתלבות, בין השאר גם בפוליטיקה", מצהיר אוחנה. "אם בעבר הדפוס בקהילה התאפיין בהצבעה למפלגה ספציפית, הרי שהיום אנו נמצאים במפלגות רבות נוספות על רוב הספקטרום הפוליטי ופועלים במסגרתן לקידום שוויון זכויות להט"בי ומאבק בלהט"בפוביה, כפי שאנו עושים בגאווה בליכוד".
בשורה התחתונה: עזבו אותנו מאאוטינג, רוצים ח"כים אמיצים.
הסיכוי שזה יקרה: בעבודה, בליכוד וביש עתיד – אולי כבר בכנסת הבאה. ימינה משם – לא היינו בונים על זה.
שווים בנראות
מצעד הגאווה האחרון התקיים תחת הסלוגן "Tel Aviv loves all genders" והוקדש לקהילת הטרנסג'נדרים. תל אביב אולי אוהבת את כולם, אבל נראות הקהילה הגאה במיינסטרים הישראלי ממש לא מספקת. נכון, יש לנו את אסי עזר ואת סתיו סטרשקו, את אורנה בנאי ואת עברי לידר – לא חסרים להט"בים בעולם התקשורת, המוזיקה והקולנוע. מצד שני, "אמא ואבאז" עומדת כמעט לבדה בפריים טיים הישראלי עם דמויות להט"ביות מרכזיות, וגם בהפסקת הפרסומות לא פגשנו משפחה גאה סביב שולחן האוכל. מי מרימה את השרביט?
בשורה התחתונה: לא, הפרסומת ההיא לבנגיי ממש לא נחשבת.
הסיכוי שזה יקרה: עניין של זמן.
שווה בשווה
בואו ננפץ את הסטיגמה הזאת אחת ולתמיד: ביסקסואלים לא סובלים מבלבול, לא נמצאים בשלב מעבר ואין סכנה שהם יבגדו כי בדיוק התחלף להם הצבע. אתם בחרתם בסיר פסטה – הם הלכו על כל הבופה.
בשורה התחתונה: הלוואי על כולנו.
הסיכוי שזה יקרה: 50/50.
ואחת שפחות: שווים באקדמיה ללשון
שפת האוחצ'ות, מילון אבן שושנה או איך שתרצו לקרוא לה היא אחת השפות היותר מלבבות שנוצרו כאן והגיע הזמן שהיא תקבל את הכבוד הראוי לה ותהפוך לשפה רשמית – לצד העברית והערבית, שלה תרומה רצינית ללקסיקון. תלמידי תיכון ייבחנו עליה כמובן בבגרות כדי להכין אותם לחיים עצמם.
בשורה התחתונה: האקדמיה ללרלרת, את כזאת ויאז'ה!
הסיכוי שזה יקרה בקרוב: מזערי בצורה היסטריתתת.
*סייעו בהכנת הכתבה: איילה חננאל, גיא שרמן