למה אתם מח"כים?

בחודש יוני האחרון נפל דבר בארצות הברית. שתי החלטות של בית המשפט העליון האמריקאי הסעירו את העולם כולו: הראשונה, מקומית יותר, קבעה כי משאל העם שנערך בקליפורניה ואסר על נישואים חד־מיניים אינו חוקתי ואינו תקף. הפסיקה השנייה, והמשמעותית באמת, ביטלה את החוק הפדרלי להגנת הנישואים משנת 1996, ובעצם הקנתה מעמד שווה בכל ארצות הברית לזוגות חד־מיניים שהתחתנו באחת מ־13 המדינות המתירות זאת. ובמילים אחרות: שוויון זכויות מוחלט לקהילה הלהט"בית. הנשיא אובמה בירך על הפסיקות, ויצא בהצהרה שהציבור הליברלי בישראל יכול בינתיים רק לחלום עליה: "כשהיחס יהיה שווה לכל האמריקאים, לא משנה מי הם ואת מי הם אוהבים, כולנו נהיה חופשיים יותר. זו הייתה אפליה שעוגנה בחוק. היא התייחסה לעניין האהבה ובחנה נישואי הומואים ולסביות באופן נפרד וברמה נחותה יותר מאחרים. בית המשפט צדק כשקבע שזוהי שגיאה ושארצנו תהיה טובה יותר כשניפטר ממנה". למרות ההצלחה בבחירות האחרונות בישראל של מפלגות שהבטיחו לקדם את זכויות הקהילה הגאה (מרצ, יש עתיד), לא נראה שמ"ממשלת האחים" הנוכחית תצא הבשורה. יצאתי אל משכן הכנסת כדי לברר עם נבחרי הציבור שלנו את עמדתם בנושא.

יראת הכבוד שמילאה אותי בביקורי הראשון בכנסת נעלמה כשהתיישבתי לשתות ספרייט במזנון החלבי. הח"כים היו עסוקים בוועדותיהם, ואני המתנתי לטרף. הח"כ הראשון שהזדחל לעברי היה לא אחר מאשר איציק שמולי ממפלגת העבודה. הוא היה מחויך ומזמין.

שלום ח"כ שמולי, אני בן ממגזין Time Out תל אביב.

פניו נפלו.

רציתי לשאול אותך כמה שאלות…

"בבקשה".

…לגבי נישואים חד־מיניים.

"אמממ, תפנה אליי במייל".
הוא נתן לי את כתובת המייל שלו והתרחק במהרה (למחרת הגיעה מלשכתו התגובה הלקונית: "מדובר בפסיקה חשובה מאוד ואני כמובן מברך עליה"). ניסיתי להתאושש מהשיחה עם ח"כ שמולי, ושמחתי לראות את ראש העירייה בפוטנציה ניצן הורוביץ צועד לכיווני.

שלום ניצן, מגזין Time Out, כמה מילים לגבי פסיקות בית המשפט בארה"ב?

"ודאי שאני תומך, ודיברתי על הנושא רבות. אני הח"כ ההומוסקסואל היחיד מחוץ לארון, אז כמובן שזה דבר שאני עוסק בו. המצב בארצות הברית ובישראל שונה בתכלית. שם יש מערכת אזרחית ופה יש רק את המערכת הדתית. צריך ליצור מערכת שלמה, נפרדת, שתיתן מענה לכל מאות אלפי הישראלים שלא רוצים או לא יכולים להתחתן ברבנות, לא רק מהקהילה הגאה".

ומה לגבי הצעת חוק ברית הזוגיות?

"הצעת חוק ברית הזוגיות היא ביצה שטרם נולדה, כשזה יגיע לשלבי חקיקה אני אגיב על זה, אבל לא נראה שמישהו באמת מחויב לנושא הזה היום חוץ ממרצ". אחרי השיחה הכיפית עם הורוביץ, החלטתי שאני מוכן לעבור לח"כים במשקל כבד. דוד רותם מישראל ביתנו בדיוק הלך לכיוון המעלית עם כמה עוזרים. נדחקתי איתם למעלית הקטנה.

שלום ח"כ רותם, בן ממגזין Time Out. יש לך דקה לענות על שאלה לגבי נישואים חד־מיניים?

"לא".

מה אתה חושב על הפסיקה בארה"ב?

"לא".

אז אתה מתנגד לנישואים חד־מיניים?

"תודה".

קצר ולעניין. מצאתי בקושי את דרכי בחזרה לאזור הוועדות. קבוצה של חברי כנסת חרדים יצאה מישיבה של ועדת החינוך. עושה רושם שהפסיקה האמריקאית לא ממש מעסיקה אותם.

משה גפני, יהדות התורה: "אני לא מעוניין להגיב".

משולם נהרי, ש"ס: "אני לא מתעסק בנושאים האלה".

אורי מקלב, יהדות התורה: "זה לא מעניין. תמצא שאלות יותר רלוונטיות".

אחרי שלושת הגברים בשחור הללו הרגשתי צורך עז לשוחח עם ח"כית, כאקט של אי הדרת נשים. קיוויתי להיתקל בציפי חוטובלי הלוהטת, אבל הסתפקתי ברות קלדרון מיש עתיד. דף המסרים המפלגתי שכנראה שיננה לפני כן לא עזר לה לייצר תשובות ברורות. "יש עתיד פועלת לחקיקה של חוק ברית הזוגיות", אמרה חברתו למפלגה של הבחור שלקח לכם השבוע את הערק.

אבל החקיקה תקועה, הממשלה עצרה את הצעת החוק.

"זה בתהליכי חקיקה".

אבל תהליכי החקיקה נעצרו.

"אנחנו פועלים לקידום הנושא".

ואת, באופן אישי, בעד נישואים חד־מיניים?

"אמממ, במסגרת ברית הזוגיות, שאנחנו פועלים לקדם בחקיקה. בכל מקרה, אני ממהרת לפגישה עם עובדים סוציאליים. אתה יודע איפה זה?".

עניתי לה שאין לי מושג, והפנתי אותה באדיבות לעמדת המודיעין. האישה המבוגרת במודיעין בישרה לקלדרון שהפגישה מתקיימת בבניין השני, ושהיא כבר כמעט הסתיימה. רציתי לעקוץ אותה שאולי מפני שהיא במפלגה כל כך מרכזית היא לא מוצאת את ימינה ושמאלה, אבל חשבתי שזה לא מנומס, היא יכולה להיות אימא שלי.

מה עלה בגורל חוק ברית הזוגיות? מתוך האתר "כנסת פתוחה"

אחרי קלדרון הגיע אראל מרגלית, המתיימר לקרוא תיגר על שלי יחימוביץ' במפלגת העבודה. השאיפות הממלכתיות של מרגלית בלטו מתוך תשובתו המסויגת:
"נושא הנישואים החד־מיניים הוא חשוב ומורכב. מקדמים עכשיו בכנסת את ברית הזוגיות, ובמסגרת הדיון הזה צריך לחשוב על נושא הנישואים של בני אותו מין".

אז אתה בעד ברית הזוגיות?

"אנחנו נמצאים בדיונים בנושא, צריך למצוא דרך לאפשר חופש בנישואים".

אז אתה בעד נישואים חד־מיניים?

"צריך לעסוק בזה, כחלק מתוכנית כוללת לנישואים אזרחיים".

הבנתי, אז אתה בעד?

"צריך… תודה, אני חייב ללכת".

אחמד טיבי מרע"ם־תע"ל עבר לידי במהירות עם עוזרו, צועדים אל מסדרון שמוביל לאגף שטרם הכרתי. השיחה עם חבר הכנסת הערבי התחילה ברגל ימין, וטיבי היה מחויך.

שלום ח"כ טיבי, אני ממגזין Time Out תל אביב, יש לך דקה לענות לי על כמה שאלות?

"כמובן. בוא, תלך איתי".

אתה תומך בנישואים חד־מיניים?

הבעת פניו התחלפה לכועסת, והוא הגביר את צעדיו במסדרון הצר. תהיתי אם הבין את השאלה, הרי העברית שלו נהדרת. התנסחתי מחדש, הפעם על דרך השלילה.

אתה מתנגד לנישואים חד־מיניים?

רופא הנשים החביב עבר לסוג של ריצה, עוזרו דחק אותי לקיר, פיזית, ואמר: "אין תגובה".

הגעתי לקצה המסדרון ולא הבנתי איפה אני. זה היה חלק ישן יותר של המשכן, עם סטייל יותר וינטג'י. אולי פה מסתובבים חברי הכנסת ההיפסטרים. ח"כ אלעזר שטרן מהתנועה, שיחסו לקהילה הגאה היווה בסיס לדיונים רבים, ישב בפינה. פניתי אליו בנושא. הוא ענה תשובות קצרות, החלטיות ומעורפלות, כיאה לאלוף בצה"ל.

אומרים שהתנועה תומכת בנישואים חד־מיניים. מה איתך?

"יהיה סוג של הסדר שיאפשר את זה".

שיאפשר באופן רשמי ומלא נישואים חד־מיניים?

"סוג של. הסדר. שיאפשר. את זה".

כנראה ששטרן לא רצה לחזור פעם שלישית על אותו המשפט בדיוק, כי הוא נסוג במהרה למזנון הח"כים, והורה לשומר למנוע ממני להיכנס. השעה כבר הייתה מאוחרת, ומעט מאוד חברי כנסת נשארו במשכן. תוכלו לומר הרבה דברים על חבר הכנסת האחרון שנתקלתי בו, אבל הוא הח"כ היחיד שממש ניהל איתי שיחה, ולא רק ירה משפטים מנוסחים היטב שהוכנו מראש.

שלום ח"כ משה פייגלין. תוכל לומר לי את עמדתך לגבי נישואים חד־מיניים?

"אני תוהה אם המדינה צריכה בכלל לעסוק בנישואים וגירושים. כל הנושא הזה הוא סערה בכוס מים. אני נמצא בדיאלוג עם הקהילה הגאה, וגם שם מודים בכנות שמדובר על מאבק הצהרתי ולא מעשי. בפועל, בנושא הזה יש היום הפרדה כמעט מוחלטת בין דת למדינה – כל זוג יכול להירשם כנשוי או מוכר בציבור בדרך כזו או אחרת ולקבל את כל הזכויות הכלכליות הרלוונטיות".

והנושא ההצהרתי לא חשוב בעיניך?

"הכנסת צריכה לשקף תרבות ולא ליצור אותה. אם זה מאבק של מגזר על הכרה ציבורית בו, הוא לא צריך לפעול להשיג את ההכרה הזו דרך הכנסת. גם אם הכנסת תצהיר כך או אחרת, זה לא ישנה את הלך הרוח הציבורי בנושא".

כשפייגלין סיים את דבריו הרגשתי כבר ממש מותש, והצעתי לו לבוא לעשן איתי ג'וינט בלשכה של תמר זנדברג. הוא סירב בנימוס בטענה שהוא חייב להיכנס לישיבה. תהיתי עם מי הוא יושב, ועל איזה היבט עיצובי של בית המקדש השלישי הם דנים. יצאתי מהמשכן וסיכמתי בראשי את דבריהם של נבחרי הציבור. הרגשתי קצת מאוכזב: מצד אחד, לא זכיתי לשזוף את עיניי בציפי חוטובלי, ואף חבר כנסת לא צעק עליי שאני תועבה. מצד אחר – לפחות אני סטרייט, ומותר לי להתחתן במדינת ישראל.