הקוד האתי: דיני מסיבות ביתיות

1. עידוד השתיה

בפורמט הנפוץ ביותר של מסיבות בית, המארחים מספקים כמות בסיסית של אלכוהול ומבקשים מכל אורח להביא גם אלכוהול בעצמו. כדי שזה יצליח, יש לציין באיוונט שהאלכוהול כולו הוא על האורחים. אין צורך לפתוח בקמפיין גוועלד ("אם לא תביאו אלכוהול – המסיבה לא תקרה!!!"), אבל צריך לשמור על עמימות לגבי כמות האלכוהול שבעלי הבית מספקים.

[tmwdfpad]

2. מה נביא?

כמות השתייה שהאורחים מביאים תהיה כדלקמן: מינימום – שתי בירות לאדם, שלושה אנשים שותפים בבקבוק יין זול. מקסימום – כמות האלכוהול שאתה צפוי לשתות במסיבה פלוס 35 אחוז.

3. סיבוב שני

נגמר האלכוהול במסיבה? בעל הבית עושה סימני מצוקה? ארגנו מגבית מהירה ורדו להביא שתייה נוספת.

4. מלכי הכיוון

אם קיבלתם מהמארגנים את האחריות החשובה של לארגן סמים, אתם כמובן פטורים מכל מחויבות אחרת ובאופן כללי מוגדרים כמלכים של המסיבה, ואנחנו רוצים להיות חברים שלכם כרגע.

5. צ'ה-צ'ינג

במסיבות בית בהן גובים דמי כניסה (עד 20 ש"ח, בחייאת) לכיסוי ההוצאות, אין צורך להביא אלכוהול. סביר להניח שגם השתיה תהיה בתשלום.

6. בואו נדבר על סקס

ככל שרמת ההיכרות עם המארח נמוכה יותר, כך לגיטימי יותר לקיים יחסי מין על המיטה שלו.

7. שימוש חופשי

בניגוד למועדונים וברים, לא נהוג לתפוס את השירותים לשעות כדי לעשות סמים. לעזאזל, אתם בתוך בית, תעשו מה שאתם רוצים איפה שאתם רוצים.

8. למה כובע?!

במסיבות שבהן מעבירים מדי פעם כובע ומבקשים כסף אתם לא צריכים להיות, אלא אם מדובר במסיבות מחוץ לתל אביב ותחת כיפת השמים. שם זה לגיטימי.

9. הפצה

אם האיוונט בפייסבוק סגור ומארגני המסיבה מבקשים לא להביא חברים כי המקום יהיה עמוס – זה אומר שמותר לכם להביא עד שלושה חברים. הגעתם למסיבה ובניגוד לתחזית לא מדובר באסון פסטיבל ערד? אתם חופשיים לסמס ולצייץ על המסיבה.