סיפורה של שפוכה: ביקורת בר שיכורה על כולי עלמא

אמצעי טשטוש

לרגל המאורע המשמח החלטתי להעלות מהמתים את חברתי אמבר שהתלוותה אליי לאחד ממדוריי הראשונים. חזרתה השנייה לארץ היא מבחינתי זמן שאול עד הפעם הבאה שהיא תעוף מפה, וכמו שאמר סבי עליו השלום: "ואם יש זמן פנוי – חייבים להישבר כראוי (אני מדפיסה את זה על סטיקר). מאחר שאנו גרות דלת אחת ליד השניה פשוט הוצאתי את הקוניאק שלי (הוא פשוט לא נגמר) ושתינו בחדר מדרגות אחרי שלא הצלחנו להחליט באיזה סלון יושבים.

עוד ביקורות בר שיכורות:
ניסינו את הערב המקסיקני בביגי זי
איך נראה ערב בבר קוקטיילים שבונה לכולם תפריטים?
ביקרנו במקום הכי סקסי ביפו

מוזיקה

הגענו בשעה מוקדמת להופעה של גיא מר בכולי עלמא. על הפטיפונים הופקד אייל רוב שנתן אותה באולד סקול כיפי כחימום למר. אנחנו כבר שיכורות והשעה עוד לא עשר בלילה. בכנות – אני לא יודעת להגיד לכם איך ההופעה הייתה. "למה?", אתם שואלים. תגלו בהמשך.

הימרחות

סקופ!!!! טוב, זה לא סקופ אולי פשוט לא הייתי בכולי עלמא הרבה זמן. בפינה אפלה בקיוסק של הכולי (איפה שאתם יכולים לקנות ממתקים וחולצות פרי המקום לצד הדרינק. צריך את זה בכל בר בעולם) יש לכם פינת הימרחות מושלמת עם מזרן שכנראה מלא אנשים שכבו עליו ודובי שכיף לחבק שכנראה מלא אנשים חיבקו לפני. איזה כיף לעשות כפיות בבר.

שירות

בגלל ההופעה המקום החל להתמלא במהירות. מניסיון העבר הרעיון הכי טוב במקרים כאלה של כאוס הוא פשוט ללכת לבר להזמין. מכיוון שמבעוד מועד הזמנו את הפיצה המפורסמת של הכולי לה ייחלנו, היא הגיעה מתי שהזמנו את הדרינקים מהבר ונוצרה הרמוניה מושלמת של אוכל ואלכוהול.

דרינקים

המומחיות של הכולי בכל הנוגע לדרינקים הוא ברדים וקוקטיילים של תה אריזונה. אז התחלנו בשני ברדים: ברד וודקה מלון וג'ין מנגו. הפלוס: הם טעימים להפליא ומגיעים עם סוכריות גומי שטובעות בכל הטוב הזה. המינוס: היה חם והם נמסו מהר. המשכנו לאריזונה ולקחנו את תה ירוק עם דבש ורום ותה לבן אוכמניות עם וודקה. זה גאוני! לקחת תה קר וטעים ולהוסיף לו אלכוהול. אי אפשר לטעות בזה! (כאילו אפשר קצת לטעות בזה כי התה הלבן לא היה וואו. אבל התה ירוק עם דבש ורום צריך להיות מוגש בהלוויה שלי כי הוא נהדר ומרענן).

אווירה

האווירה של הכולי עלמא מתחילה מהעיצוב של המקום – שזה אולי הדבר שהכי מפורסם בו. הכל פוטוגני. הכל. אין מקום שלא תרצו לצלם בו סלפי או את הסניקרס שלכם. יצא לנו טוב ובדיוק תפסנו את הקירות במדרגות אחרי שהם עברו מתיחת פנים על ידי הברוקן פינגאז (שכאמור תל אביבים מאוננים על כל מה שהם עושים). על החלל הגלריה ניצח הפעם ירדן מן. ברוווווור שהצטלמנו! חוץ מזה, הייתה אווירה בת זונה. בסופ"ש אני נוהגת להתרחק ממקומות Hip and Young כמו הכולי כי הוא מושך אליו קהל שאוהב לעמוד צפוף ולהזיע אחד על השני. כנראה בגלל שבאנו באמצע השבוע להופעה עם אופי תל אביבי מובהק מצאנו את עצמנו עם אוויר לנשימה אבל עדיין מוקפות בהרבה אנשים. אה, ואולי בגלל ששתינו המון. שתינו קצת יותר מדי. שתינו ברמה שהיא קצת לא סבבה. מהפעמים הללו שהמשפטים מתחילים ב: "היי!…. אמ…. א….."., וככה הם גם נגמרים. לא ראיתי את ההופעה של גיא מר בגלל ששתינו יותר מדי וחילקתי את הזמן בין השירותים והחזרת נשמתי לבורא עולם.

עישון

מותר לעשן בחוץ במקומות המיועדים לכך.

מדד הקיא

אומרים שברק יכול להכות פעמיים והנה מיצי קיבתי מנצחים אותי פעם שניה. רק ביום חמישי האחרון חיבקתי את האסלה של הבלוק, למה זה קורה לי בכל פעם? מחשבות קיומיות חוצות את מוחי: אולי אני פשוט אפסיק לשתות? אולי זה גדול עליי? אולי אני צריכה להיות כתבת הערב ולא כתבת הלילה? מזל שיש לכולי שירותים גדולים מספיק כדי שאני אקיא ואמבר תסתכל, ומישהו ידפוק בדלת וישאל "בנות הכל בסדר שם?" ואני אצעק עליו, מזיעה ומקיאה "לך מפה הכל בסדר איש נחמד שאכפת לו מהסביבה שלו!".

מדד המאנצ'

אני חושבת שזאת הייתה פיצה ארטישוק. מתאים לכולי עלמא לאהוב ארטישוק. היא הייתה טעימה וזה מה שחשוב. הפיצה שלהם לא מאכזבת.

ולסיכום

יש סיבה שכולם מכירים ואוהבים את הכולי עלמא. הם עלו על הנוסחה לשמור על וייב ותוכן כראות עיניהם מבלי לעשות אדפטציות ועדיין למכור מוצר מנצח גם לתל אביבים וגם למי שלא. הייטרז גונא הייט אבל תמיד תמצאו את עצמכם לפחות כמה פעמים בשנה שם. זאת עובדה. זה מוסד. תאהבו את זה או לא, הכולי עלמא מתאים לכולם: דייטים, קבוצות, חבורות קטנות, תיירים. אפשר להילחץ מהעובדה שמגניבות היא נחלת הכלל או שאפשר לחבק את העובדה הזאת ולהגיד תודה למי ששם אותנו על המפה.

לכולי עלמא