האזינו: אור בזויות 248 – A Star For You

אור בזויות בפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00 ברדיו הקצה וברדיו הבינתחומי

[tmwdfpad]

The Skiffle Players – "A Star For You"

מאז שיצא "Wit's End" ב-2011 אני מתעניין בכל דבר שקאס מקומבס קשור בו, וזוהי להקתו החדשה יחד עם חברים מהלהקות Circles Around The Sun ו־Beachwood Sparks. האמת היא שיש לי את האלבום הזה, "Skifflin", כבר כמה שבועות ולא הקשבתי לו עדיין כמו שרציתי, אבל לפני כמה ימים חברה טובה הפנתה את תשומת ליבי לשיר היפהפה הזה מתוכו – שמצדיק לחלוטין את הנטיה שציינתי במשפט הראשון של הפסקה. כמה יפה.

Cass McCombs – "Buried Alive"

וזה מתוך אותו אלבום נפלא "Wit's End".

This Is The Kit – "Waterproof"

יוצרת פולק בריטית בשם קייט סטייבלס שבמקרה נתקלתי בשיר הזה שלה, מתוך אלבום הבכורה שלה מ־2010 – "Wriggle Out the Restless". קול עדין ואינטימי ומילים אוניברסליות שנחות על הצד הטוב של הרוחני.

"And how enormously \ the planets they have tugged on thee \ but they do it to us all \ the universe gets tough and small"

אולי דנון – "סטירה"

לעיתים רחוקות מגיע יוצר שמרחיק ממך את הציניות למשמע המילים סינגר-סונגרייטר. ועד כמה שידוע לי, מדובר בנער בן 17 שכתב את הדבר הנהדר הזה, שמזכיר ברמה מסוימת את רפי פרסקי. מתוך אלבום הבכורה החדש, "שתיקת האדמה", שיצא ממש בסוף השבוע האחרון בהפקת שלום גד. שמעו אותו בבנדקמפ.

"אבא שלי רצה לרקוד אבל אני אסרתי עליו / כי פחדתי שכשהוא ירקוד – הבועה שסביבו תתפוצץ / תהיה בו תשוקה, תהיה בו חיות / אנוכיות"

אפרת בן צור – "I'm Nobody"

אני מאוהב באפרת בן צור דווקא מאז שהוציאה את האלבום באנגלית שלה, "Robin", לפני ארבע שנים, שכולו ביצועים ולחנים שלה לשירי המשוררת בת המאה ה־19 אמילי דיקנסון.

"How dreary to be somebody! \ How public, like a frog"

These New Puritans – "Fragment Two"

הרכב בריטי המשלב אלקטרוניקה ופוסט Pאנק באופן שמעלה באופן קצת מרגיז את המילה "ארטיסטי" על הלשון. באלבום "Field of Reeds", ממנו לקוח הקטע הזה, הלהקה זונחת במידה מסוימת את הדאנס-פאנק של אלבום אחד שלה ואת הביטים האפלוליים של אלבום אחר לטובת עיבודים העושים שימוש בכלי מיתר באופן המזכיר מוזיקה קלאסית מודרנית וג'אז אוונגרדי. אבל אל חשש – היא איכשהו מצליחה לעשות מזה רוק. מין סוג של רוק.

Thee Oh Sees – "The Lens"

ההרכב שאחראי לאלבום הרוק שאולי הכי אהבתי בשנה שעברה, יודע לעשות הרבה יותר מגראז' Pאנק פסיכדלי (לא שזה מעט). כאן, בשיר הקצרצר הזה, עושה רושם שהוא הולך על קטע ביטלסי למהדרין. זה השיר שסוגר את האלבום "Drop" מ-2014.

Black Mountain – "Florian Saucer Attack"

הסינגל השני מתוך אלבומה החדש, "IV", של להקת הסטונר-רוק קלאסי-אנחנו-חולים-על-בלאק סבאת'-אבל-בקטע-היפי  –  הקנדית.

Sheer Mag – "Can't Stop Fighting"

מי אמר שאי אפשר לחבר אתוס ואנרגיות של Pאנק עם סולואים של רוק קלאסי מהסבנטיז?

OX4 – "Recure and remorse"

לאן נעלמה לי OX4 הירושלמית? כל כך אהבתי את מה שעשתה. אולי חברים ממנה חתכו מהארץ? ידוע לי שלפחות הסולנית המצוינת מיכל דר עדיין כאן. הייתי שמח מאוד לזכות בהזדמנות לראות אותם מופיעים שוב. אחת מלהקות הגיטרות שיותר אהבתי בחצי הראשון של העשור הזה.

Hooray for Earth – "Sails"

כולם מדברים עכשיו על Mass Gothic (טוב, בחוגים מסויימים בכל אופן), ואני תוהה עד כמה זוכרים את השיר הענק הזה של להקתו של נואל הארו לפני שהפך למאס גות'יק. מתוך האלבום המעולה "True Loves" מ-2011. פאקין המנון.

Mass Gothic – "Every Night You've Got to Save Me"

ובצדק מדברים עליו עכשיו.

Suuns – "2020"

כן, כן יש להם אלבום חדש, אני יודע. אפילו השמעתי ממנו קטע כאן לפני כמה שבועות, אבל השיר הזה – הו, איזה וייב. והאופן בו הסולן של סאנס שר כאן נורא מזכיר לי את החומרים של להקת Clinic מתחילת האלף. למען הסר ספק, זו מחמאה גדולה.

Mogwai – "Ether"

אמנם לא אלקטרוני עד כדי כך כמו אלבומם הקודם, אבל עדיין נשמע שמלכי הפוסט-רוק הסקוטיים ממשיכים לתת דגש על הסינתיסייזרים גם בחדש שלהם – "Atomic" שבמקומות מסוימים ממש נושק לאמביינט.

אור בזויות בפייסבוק. התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00 ברדיו הקצה וברדיו הבינתחומי