המופע שמנסה להבין את מערכת היחסים של תל אביב עם פריז

בכל מופע בוחרת להקת הפרינג' אנטי־שפע להתמקד בנושא חד פעמי אחר. כל הטקסטים נכתבים ומולחנים במיוחד עבורו, ולבמה מוזמנים אנשי רוח, אמנות ואקדמיה הנדרשים לספק את שני השקל שלהם בקטע שלא יימשך יותר משש דקות. החודש זנחה הלהקה את הקו הנשען על הפחת חיים בנושאים בנאליים לכאורה (כבישים, דלתות וכן הלאה) ובחרה להקדיש צמד מופעים לעיר תל אביב.

המופע הראשון עסק בתל אביב ביחס לנקודת המבט המודרניסטית של המשוטט האורבני (שהפכה נדושה מעט, יש לומר), המשליך עצמו לרחובות העיר ללא מטרה או יעד מוגדר, ולצד אתרים תיירותיים משתהה גם לנוכח הפינות הנידחות והחינניות המתגלות לפניו. לפיכך הובאו בפני הצופים כתבים וראיונות מוקלטים של דמויות הקשורות במובהק לאתוס התל אביבי – עלי מוהר, אריק איינשטיין, יורם קניוק – אך גם כמה צילומי זבל ופתחי ביוב, לרבות תיעוד לא ערוך של חניון עירוני בשעת עומס. עם זאת, מבעד לקטעי המוזיקה החיה (שהלחין עובד אפרת), הקריינות של חגי ליניק ושפע השירים והנאומים ששולבו במופע (כולל דברים קצרים של ראש העיר רון חולדאי), הצטיירה תל אביב כעיר מאובנת הנכונה אולי לזמני חבורת לול, אך לא מישירה את מבטה להווה. עובדה זו לא גרעה מאיכותם של מרבית הקטעים, מתוכם בלט שיר מקורי שקרא איתי מאירסון על אודות החוגגים הספונטניים בכיכר העיר, וטורים של עלי מוהר שזכו לאינטרפרטציה חיננית בקולו של מיכאל כורש.

חברי אנטי-שפע (צילום: יח"צ)

את המופע הבא תקדיש אנטי־שפע (ליניק, אפרת, קרני פוסטל, אור אדרי ונועה סגל) לנקודות ההשקה בין תל אביב ופריז, ויתארחו בו האמן יאיר גרבוז, האדריכל ובעלי הוצאת בבל שרון רוטברד והסופרת סבין הוין. "המופע הזה תופס את תל אביב כמרכז תרבותי ישראלי, ובשנות ה־60 ישראל שאבה את עיקר התרבות שלה מצרפת, לפני שההשפעה עברה לארצות הברית", מסביר ליניק. "דמויות כמו הדודאים, יורם קניוק, עמוס קינן ונסים אלוני היו ספוגות בהשפעה של התרבות הצרפתית. כמו שבכל פעם אנחנו מבקשים להקיף נושא ב־360 מעלות, הפעם נראה גם מה עומד מאחורי הבחירה לתרגם ספרים מסוימים מצרפתית לעברית, איך זה לרכוב על אופניים בתל אביב לעומת פריז ואיך ישראלים עושים עסקים בצרפתית".

מה מנחה אותך בעריכת מופע חדש של אנטי־שפע?

"אני מאמין שאנחנו חצי מופע וחצי ביבליוגרפיה. אני רוצה לתת לאנשים קצה חוט שממנו הם יוכלו להמשיך בעצמם, כמו ביבליוגרפיה בסופו של ספר. יש במופע הזה גם סוג מסוים של ביקורת או מחאה. אנחנו מנסים להבין תהליכים ולחתור למידה של אותנטיות".

"פריז־תל אביב", תיאטרון תמונע, שונצינו 8 תל אביב, שישי (31.3) 13:00, 55 ש"ח