מרסל פנגלר מגיע לתקלט בתל אביב – ומספר מה הוא חושב עליה

הדי ג'יי הגרמני, חבר של כבוד באצולת הטכנו הברלינאית, מגיע לתקלוט בכורה בבית מעריב. "תמיד תענוג לנגן בתל אביב", הוא מספר. ומה הוא חושב על האמנים הישראלים?

מרסל פנגלר (צילום: פארב לוארס)
מרסל פנגלר (צילום: פארב לוארס)
2 בפברואר 2017

לעתים נדמה שבכל שבוע נוחת בתל אביב די ג'יי טכנו כזה או אחר מברלין, ושמספיק לכתוב את המלים המפורשות "טכנו" ו"ברלין" כדי שהקהל יצביע ברגליו ויסתער על פתחי המועדונים. אבל מרסל פנגלר רחוק מלהיות עוד תקליטן גרמני. אחרי שנים כרזידנט במועדון העל ברגהיין ובן בית בלייבל הנלווה לו אוסטגוט טון, פנגלר הוא חבר של כבוד באצולת הטכנו הברלינאית. ככזה הוא מגיע בשישי לתקלוט בכורה בבית מעריב, במסגרת חודש פברואר במועדון שמציג תקליטני על כמו איוון סמאג', סאן פרופר ואיאן פולי.

פנגלר כבר תקלט בעבר מספר פעמים בתל אביב, וכאורח חוזר הוא הספיק להתרשם מהעיר שפיתחה לעצמה מוניטין מכובד של גן עדן לחובבי טכנו וברלין כאחד. "תמיד תענוג לנגן בתל אביב בשנים האחרונות", הוא מספר. "החוויות שלי היו מלאות באנשים פתוחים ומועדונים שנלהבים לכל אורך הדרך. נראה לי שהסצנה בתל אביב אכן הלכה לכיוון יותר טכנואידי, ועם זאת הסטים שלי תמיד הולכים למקום יותר גרובי ועמוק מאשר הצדדים האפלים של המוזיקה שלי".

עד כמה אתה מחובר לחומרים של תקליטנים ומפיקים ישראליים שמצליחים לאחרונה, כמו יותם אבני, רד אקסס ומוסקומן?

"אני בוודאי מכיר אמנים גדולים יותר מישראל כמו גיא גרבר ושלומי אבר, אבל אני מעריך את העבודה של יותם אבני ואף ניגנתי את הטראק שלו 'Makot'".

פנגלר הוא לא רק די ג'יי, אלא גם מפיק ובעל לייבל בשם IMF (Marcel Fengler Index – א"ב), שבו הוא מוציא קטעים שלו ושל יוצרי טכנו אחרים. ב-2013 הוא שחרר את "Fokus", אלבומו הראשון והיחיד בלייבל אוסטגוט טון, אך מאז הוא התמקד בעיקר בקריירת התקלוט המצליחה שלו. רק ב–2016 הוא חזר לאולפן להקליט חומרים חדשים, שיצאו ב–EP תחת השם "Kyu EP".

בעקבות שחרור ה–EP, האם ניתן לצפות לעוד מוזיקה חדשה ממך ואולי אפילו לאלבום נוסף ב–2017?

"אחרי כמה שינויים גדולים שעברתי ב–2016, אני באמת שמח להתמקד סוף סוף בהפקות שלי. אחרי כמה רמיקסים שעשיתי בסוף השנה ללוק סלייטר, דייב קלארק והצמד פאן פוט, אני מתכנן לשחרר דברים שהפקתי בלייבלים שלי ושל סלייטר. השאיפה הגדולה שלי ל–2017 היא להוציא אוסף של IMF שמתמצת את העבר, ההווה והעתיד של הלייבל. אני גם מאוד רוצה להתחיל לעבוד בקרוב על רעיונות לאלבום השני שלי".

אתה מגיע אלינו אחרי שניגנת במועדון הפאבריק שנפתח מחדש ממש לאחרונה. האם לתקלט שם היה מיוחד יותר בעקבות הנסיבות שהובילו לסגירה?

"זה באמת היה רגע גדול. דובר רבות על הפאבריק ועל מה שקרה לו (המועדון הלונדוני נסגר בעקבות מותם של שני צעירים במקום ונפתח מחדש לאחר קמפיין ציבורי רחב – א"ב). הכל היה מאוד רגשי ופחדתי שלא ייצא לי לנגן שם שוב. במהלך הסט היה לוגו גדול על הקיר שאמר #הצלתאתפאבריק. חשבתי לעצמי – לא יאמן מה אפשר להשיג כשבאמת רוצים משהו".

מרסל פנגלר בבית מעריב, דרך מנחם בגין 51 ת"א, שישי (3.2), פתיחת דלתות 23:30, מחיר: 40-100 ש"ח