סיכום שנת תשע"ד במוזיקה: בחירות המערכת
השנה העברית החולפת הביאה איתה שלל מרשים במיוחד של מוזיקה ישראלית. רגע לפני שנתקע את הגפילטע, בחרנו את האלבומים שעשו לנו את השנה
השנה העברית האחרונה הייתה טובה למוזיקה הישראלית, ולהפך. נדמה שהמוזיקאים המקומיים כבר לא מתביישים ליישר קו עם מה שקורה מעבר לים, גם אם זה אומר שהם לא בהכרח יצליחו למלא את קיסריה. אותנו זה מאוד משמח, וכדי להפיץ את השמחה, אספנו עבורכם את האלבומים שהתנגנו לנו באוזניות לאורך השנה האחרונה:
גיא פרחי: "גימל" / בוא לבר
אלבום הפרידה שהוציאו בוא לבר בתחילת השנה העברית הקודמת הוא לפני הכל תגובה ל"שתיים" המופתי (שיצא באפריל 2012), שבו נחשף בטעות צד נוסטלגי ופגיע שלהם ("זוכר ת'ימים" ו"אהבתי מאוד"). אבל הם לא היו רוצים להיזכר כרומנטיקנים, ולכן עשו מ"גימל" אלבום נונסנס על טהרת הבאנג (והפאנק), להוציא את "חפלה" הפוליטי ואת "סמיילי תחזור" – שיר מדכדך על ההתפוררות של סצינת הפאנק הישראלית. אחרי שגם הם התפרקו, באמת שכבר לא נותר ממנה הרבה.
נעמה רק: "Ballad of the Ice" / רד אקסס
אלבום הבכורה של רד אקסס הוא אחד הדברים הכי מרימים ומשמחים שיצאו השנה בארץ. מוזיקת ריקודים חכמה, מרגשת ומגוונת, והכי חשוב – נגישה לחלוטין גם למאזין שמעולם לא היה בבלוק. מובן מאליו שהזרם המרכזי לא שמע עליו בכלל, מזה אף אחד לא מופתע, אבל גם בסצנת השוליים הוא לא עשה יותר מדי רעש. המוזיקה האלקטרונית בארץ עדיין נשמעת ומהדהדת רק בתוך חומותיו של מועדון החברים המעט סנובי שלה. אולי די?
חולית בלאו: "Air Drops" / הלפר
לקחו לנועם הלפר ניסיונות מוזיקלים רבים כדי למצוא את מקומו. הפריצה המוזיקלית שלו הייתה כחבר בהרכב האינדיטרוניקה הירושלמי קיצו, שהיה לתקופה הדבר הכי לוהט בסצנת האינדי. אחרי שההרכב התפרק, הלפר המשיך ליצור מוזיקה לבדו תחת השם נועמיקו, אבל התחושה הייתה שהוא עוד לא שם. בתחילת השנה ראה אור "Air Drops", אלבומו הראשון של הלפר תחת השם המתבקש, Helfer, בלייבל האלקטרוני BLDG5 מבית אנובה. עטיפת האלבום, בו נראה ישבנו הענוג של הלפר חשוף למול מבנה אבן עצום, מבשרת גם על התוכן שלו. ברור שהלפר שפך את נשמתו לכל קטע באלבום: הצליליים הפולקיים-אלקטרונים המרכיבים אותו חלומיים ומהפנטים, הביצוע הקולי שלו מעולם לא היה מרשים יותר וכל קטעיו הנפרדים מרכיבים יחד סיפור שלם.
מתן שרון: "ראפ" / כהן
בעוד שהראפ הישראלי ממשיך לחפש את עצמו, נדמה שמיכאל כהן מוצא יותר ויותר. החצי המשלים של @מושון הוציא השנה אי.פי קצרצר ומדויק בצורה נדירה במחוזותינו. שישה שירים בסך הכל מרכיבים את "ראפ", שאפילו מחזיק בשם ישיר וחד, כמוזיקה שבו. ביטולוגיה ברמה הגבוהה ביותר, כתיבה ישירה ואטיטוד ישראלי ממש כשם שהוא נקי מזיוף. זה ראפ כמו שראפ צריך להיות.
מתן שרון: "הכל לטובה" / שאנן סטריט
הקול של סטריט נשבר מספר פעמים לאורך אלבום הסולו השני שלו. הסיבה לכך היא לא רק היכולת הווקאלית המוגבלת שלו, אלא בעיקר בזכות המנעד הרגשי הרחב שלו. במהלך 12 שירים, תיעוד חודשי של השנה העוקבת לאובדן אחותו הקטנה, יעל טובה, למחלת הסרטן, מצליח שאנן לדייק אובדן ואבל למסגרת מוזיקלית באופן הכי קרוב למקור – חד, גולמי ובמקרים רבים, נשבר.
שירה פור: "Exit inside" / האיינג'לסי
הדובדבן שבקצפת, הזית שבמרטיני, ההפתעה שבקינדר ואחת היציאות הטובות של השנה הוא "Exit Inside" אלבום הבכורה של ההרכב theAngelcy. על סוכנות המלאכים האמוציונלית אחראי רותם בר אור, שחתום על כל המילים והלחנים. בר אור מטפח במילותיו דמות גברית של זאב גדול, רע ומהורהר, מין מאהב סדיסטי שהוא גם נווד פציפיסטי. בחיי שזה יותר כיף ממה שזה נשמע. מדובר באלבום שיגרום גם ללבבות חלודים לפעום בהתרגשות, עם 12 שירים סוחפים שנכנסים לדם ולא יוצאים משם. העיסוי הקרדיולוגי הזה מתחיל בכינור מייבב ב"Maya’s valse" ונגמר ב"Dreamer" הממכר, ולאורך כל הדרך עושה חשק להתאהב באקסטרים רק כדי להתרסק, להיטרק על המיטה ולשמוע אותו בפול ווליום.
ואחת לשנה הבאה: Totemo
היוצרת הנפלאה רותם אור צוללת אפילו עמוק יותר לאלקטרוניקה, בקטע ראשון מתוך פרויקט חדש שלה שנקרא Totemo ("מאוד" ביפנית). אי.פי הבכורה של טוטמו עתיד לצאת בתחילת נובמבר, בלייבל BLDG5.