נכנסים דרך הערובה

"בני ערובה", שהפרק האחרון שלה ישודר הלילה בערוץ 10, עשתה את הלא ייאמן והצליחה להיות סדרת מתח ישראלית מלחיצה עד לרגע האחרון

15 בדצמבר 2013

 נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה סדרת דרמה ישראלית גרמה לכם להזדקף בבהלה בכורסה, להוריד את הווליום בקטע מלחיץ במיוחד, לחכות לפרק שבוע שלם ולדבר עליו במשרד ביום שאחרי. לא זוכרים? עכשיו נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה בכלל צפיתם בדרמה ישראלית בערוץ מסחרי, אבל זה כבר נושא לטור אחר. "בני ערובה", דרמת המתח המצוינת שכתבו עמרי גבעון ורותם שמיר, ושהפרק האחרון שלה ישודר הערב בערוץ 10, היא בדיוק הסדרה הזאת. היא עושה את העבודה כל כך טוב, וכמעט ללא פגמים, שלעיתים קשה להאמין שמדובר במוצר של שוק הטלוויזיה הישראלי. ואכן גם העולם חם עליה: עוד לפני ששודרה בישראל, עלתה אדפטציה של "בני ערובה" ברשת CBS  האמריקאית בכיכובם של טוני קולט ("טארה") ודילן מקדרמות ("הפרקליטים" ו"אימה אמריקאית") ובשבוע שעבר פורסם שהגרסה הישראלית תשודר בליווי כתוביות לאנגלית ב-BBC הבריטית.

במרכז העלילה ארבעה בני משפחה ירושלמית שנחטפים ומוחזקים בני ערובה בביתם. האמא יעל (איילת זורר) היא רופאה מנתחת, שעומדת לנתח את ראש הממשלה, האב (מיכה סלקטר) מנהל בית ספר ושני ילדיהם הם צעירים-מתבגרים. הם מוחזקים על ידי ארבעה חוטפים שבראשם אדם (יאיר לוטן הרותח), קצין ימ"מ. המשפחה תשוחרר רק אם וכאשר יעל תשבש את הניתוח ובעצם תביא למותו של ראש הממשלה. הקונספירציה הפוליטית הזאת היא גם העקב אכילס של הסדרה; הפתרונות שהיא מספקת לסיבה בגללה התכנסנו – רצח ראש ממשלה – קלושים רוב הזמן.

למקרה שפספסתם – הנה הפרק הלפני אחרון שישאיר אתכם פעורי פה:

מה שלוהט ב"בני ערובה", בראש ובראשונה, זו הכתיבה המהודקת. תסריט נהדר, ומותח גם אם כאמור לא חף מבעיות. דמויות החוטפים מפחידות למדי ולעולם לא תרצו להיתקל במיקי לאון (שמגלם את אלכס, אחד החוטפים) בסמטה אפלה. גם הדמויות של זורר וסלקטר מורכבות. הסדרה לא עוסקת רק בחוטפים מול חטופים אלא גם בבני משפחה נורמטיבית, אבל מתפרקת, אומללה על פי דרכה והמתח קיים בין הייתר באפשרות קבועה לגילוי מרעיש גם על אודותיהם.

גם בערוץ 10 זיהו שיש להם מוצר טוב ביד ולא חששו לשבץ את "בני ערובה" אחרי "פנים אמיתיות" של אמנון לוי ומול "הכוכב הבא" של קשת. הסדרה סיפקה את הסחורה והביאה ממוצע של 10.1% בקרב משקי בית יהודיים – בפריים שני בערוץ 10 זה לא דבר של מה בכך. על פי נתוני הערוץ, בכל פרק צפו כרבע מיליון צופים ועוד 85 אלף עקבו אחריה בצפייה נדחית (ממירים מקליטים). יש להניח שבפלטפורמה אחרת, כשהיא משודרת אחרי ריאליטי זימרה ולא מולה, "בני ערובה" גם יכולה להכפיל את המספרים האלה.

לכן הלוואי שתהיה עונה שניה ל"בני ערובה". זה מגיע לנו על כל החרא שאנחנו אוכלים מהטלוויזיה המסחרית, זה גם מגיע לשוק הטלוויזיה כאן. ואם ערוץ 10 לא ישאר בסביבה כדי לשדר עוד עונה, כדאי לאחת מזכייניות ערוץ 2 להרים אותה מהריצפה. הן גם יוכלו להצמיד אליה תכנית לווין בפרה פריים – "משלמים על זה", עם פאנל בהשתתפות גדעון לוי, יובל דיסקין וטהוניה.