בלש הפרא

למשרדו של הבלש הפרטי סם ספייד נכנסת צעירה יפה ומפוחדת ומבקשת לשכור את שירותיו. ספייד אמנם חושד מן הרגע הראשון כי יצטער על היענותו לה, אך בעולמו האפל זוהי רק סיבה מצוינת לקפוץ על ההזדמנות להיקלע לצרות צרורות. 83 שנים עברו מאז צאת המותחן הבלשי של דשיל האמט "הנץ ממלטה". מרגע שפורסם ועד היום הוא מככב כקלאסיקת בלש ואף זכה למספר עיבודים קולנועיים, ביניהם הסרט בו הנציח המפרי בוגרט את דמותו של ספייד. בימים אלה התפרסם הספר בתרגום מחודש של אסף גברון שמיטיב לבטא את השפה השבורה והטון הנונשלנטי של ספייד בעברית כאילו נכתב בה מלכתחילה. על מנת לחגוג את המאורע המשמח הושבנו את הסופר ומומחה ספרות המתח והבלש אמנון ז'קונט ואת אורן נהרי, עורך חדשות החוץ של ערוץ 1, מגיש השעה הבינלאומית ברשת ב', וחובב נלהב של ספרי מתח לשיחה על דמותו המורכבת של ספייד והעולם המתעתע שבו הוא פועל.

ספייד הוא ללא עוררין הבלש המודרני האהוב ביותר על קוראי הז'אנר, כל הנשים מאוהבות בו וכל הגברים רוצים להיות כמוהו. "אהבתי אותו מן הרגע הראשון" אומר אמנון ז'קונט. "הייתי נער צעיר ודמות הבלש הקשוח דיברה אלי יותר מהכל. ספייד הוא חלק מזרם ספרותי שמתאר אנשים גדולים מהחיים, הם ייחודיים ויש דברים שיכולים לקרות רק להם. היום הז'אנר הזה נחלש- ספרות המתח עברה להתמקד באנשים רגילים שקורים להם דברים לא רגילים. אבל לפני מלחמת העולם השנייה ובעיקר בתקופת השפל הכללי בארצות-הברית היה צורך בגיבורים וכזה הוא ספייד – אין לך סיכוי להיות כמוהו אבל זה תענוג צרוף לקרוא עליו".

השנ"צ שהשתבש. עטיפת הספר "הנץ ממלטה"

ספייד הוא אכן בלש ייחודי אשר פועל בעולם כאוטי בו יש קושי גדול לשרטט הבחנה בין טוב ורע. הוא יותר אנטי-גיבור מאשר גיבור ובהתאם לסביבתו גם הוא כבול לחסרונותיו, מונע על ידי אגו ותועלתנות. אפשר לומר עליו דברים רעים בשפע: שוביניסט, שחצן, אלים, פורע חוק ועם זאת אורן נהרי טוען שזהו בדיוק האדם שהיינו רוצים בסביבתנו למקרה שנקלע לצרה. "ספייד הוא הבלש הקשוח, המדבר בלקוניות, הציניקן לכאורה, אבל בעצם הוא גבר בעל לב זהב שמחזיק בקוד המוסרי שלו והולך איתו עד הסוף. הוא מקבל החלטות מחורבנות ושונא את עצמו על זה וגם כשהוא הולך עם האמת שלו ברור לו שישלם על זה מחיר כבד. אנחנו אוהבים אותו על זה כי היינו רוצים שבעת מצוקה יהיה לנו מן סם ספייד לפנות אליו. אחד כזה שאנחנו יודעים שכל עוד לא בגדנו באמונו הוא יהיה שם בשבילנו עד סוף העולם. כמה אנשים כאלה יש היום?

גם ז'קונט טוען כי אופיו של ספייד כגיבור מייצג בצורה ריאליסטית את המציאות שבה, כידוע, קשה מאוד להפריד בין טוב ורע. "אנחנו חיים בסוג של כאוס מוסרי" אומר ז'קונט "ומתקשים למצוא את דרכנו בהיעדר עקרונות מוסריים ברורים. כל אחד קצת נגוע, כל אחד קצת כושל וגם סם ספייד הוא אנושי וריאלי. החסרונות שלו הם מה שהופכים אותו לדמות יותר ריאליסטית ולכן גם לדמות שקל להתחבר אליה ולהעריץ אותה".

תמונת העולם הזו היא בעייתית מכיוון שגם בסוף הספר אנו לא בטוחים האם ספייד הוא מהטובים או מהרעים. אבל נהרי טוען שאין בכלל מקום לשאול את השאלה הזו. "זה ממש לא משנה כאן. בדיוק כשם שלא משנה מי הפושע ומה היה המניע, הדבר היחיד שמשנה הוא הסגנון. גם כשהתעלומה נפתרת ברור לנו שהעולם ישאר כאוטי, בעייתי ולא צודק. נגמרה תקופת המערבונים של ג'ון ווין בה היה ברור מי הוא הטוב והצודק. הספרות הזו העבירה את האב-טיפוס הגברי האמריקאי מהמרחבים הפתוחים של המערב אל אורות הנאון של העיר בלילה. הספרות הזו מצביעה על אמריקה שהערים הגדולות משנות אותה, אמריקה שהולכת לכיוונים בעייתיים ולא ברורים".