ג'רזי שור
לרגל צאת ביוגרפיה צבעונית על חייו חזרנו ליצירותיו של הסופר יז'י קושינסקי, בניסיון למפות את חייו של מי שהיה הלו ריד של הסופרים
"גוד נייט, ג'רזי" / יאנוש גלובאצקי/ 2013
ביצירתו המבריקה שהיא ספק רומן וספק ביוגרפיה יאנוש גלובצקי מנסה להתחקות אחר מהלך חייו של יז'י (ההגייה האנגלית של השם היא Jerzy) קושינסקי, שנחשב לאחד הסופרים המהוללים והידועים לשמצה במחצית השנייה של המאה ה־20. ספרו של גלובאצקי, סופר ומחזאי מוערך בפני עצמו, מצטרף לגל של ביוגרפיות שבהן הכותב ואישיותו מעורבים במידה רבה במהלך האירועים המרכיבים את סיפור חייו של מושא הספר ובונים סיפור גדול בהרבה. כך הופכים חייו של קושינסקי לרומן על אומללות החיים במזרח אירופה הקומוניסטית, על נפילתו של הגוש הסובייטי ועל קשיי ההגירה מהמזרח לארצות הברית. אלו מצטרפים למירוץ המודרניזציה בניו יורק על פני אותם עשורים, למרדף אחר עושר ופרסום ולתשוקות האפלות, לחרדות ולאובססיות האנושית שעולות מתוך הבליל הרותח הזה.
"הציפור הצבועה" / 1965
תחילתה של מלחמת העולם השנייה מנתקת ילד יהודי בן 6 ממשפחתו ומציבה אותו בלב הכפר, מוקף באיכרים פולנים. הילד נודד בין הכפרים וסופג התעללויות קשות מצד האוכלוסייה שם, אך הוא גם עד לזוועות והשפלות, מיניות ואחרות, שעולות על כל דמיון סדיסטי. כותרת הספר למשל מתייחסת לתחביב של אחד האיכרים שאוהב לתפוס ציפור, לצבוע את נוצותיה בצבעים שונים ולהתבונן בהנאה כאשר בנות מינה קורעות אותה לגזרים משום שאינן מזהות אותה. מה שהופך את קרנבל האלימות הסוריאליסטי לעוד יותר מצמרר היא נקודת מבטו של הילד, שתופס את המתרחש סביבו כדבר שבשגרה.
קושינסקי טען כי הספר הוא תיעוד אמיתי של חוויותיו במהלך המלחמה והוא זכה להכרה ולשבחים רבים מיד עם צאתו. אולם כאשר תורגם לפולנית, יותר מ־20 שנה לאחר צאתו לאור, התגלה כי הסיפור כולו בדוי ואז הואשם קושינסקי כמי שניסה להרוויח תועלת אישית מהשואה. הדיון סביב היצירה נמשך עד היום אף על פי ששאלת האמת או השקר נראית בלתי רלוונטית כאשר מדובר בביטוי אמנותי כה מרהיב ומבעית של האכזריות האנושית.
"צעדים" / 1968
שוב קושינסקי חוזר אל אותה אכזריות ברומן שעוסק בשאיפתו של אדם אשר מעוצב על ידי עולם מודרני, אכזרי ומדכא להגדיר את עצמו כפרט. קושינסקי טוען כי מי שנחשבו למגִני הפרט, כמו החברה והדת, כעת פועלות במטרה למנוע ממנו מלתפקד כ"עצמי". למשל, באפיזודה אחת בספר מסופר על מציאת אישה הלוקה בנפשה שכלאו אותה בכלוב במשך כמה שנים והפכו אותה מושא להתעללות מינית קבועה מצד החקלאים המקומיים. הכומר המקומי, שהיה מודע למצב, לא עשה דבר כדי לעזור לאישה, וכאשר מי שמצא את האישה ניגש לבקש את עזרתו הוא מחה בפניו שכזר הוא אינו מבין את האיכרים.
"להיות שם" / 1971
צ'ונסי גרידנר הוא אדם מסתורי שמגיע משום קום והופך ליורש של איל הון מוול סטריט, יועץ מדיני לנשיאות ואייקון תקשורתי. תגובותיו של צ'אנס (כפי שהוא מכונה) למשברים ולבעיות הופכות אותו בעיני הציבור לאיש חזון. כולם מצטטים אותו אך אף אחד לא באמת בטוח מה בדיוק הוא אומר. "להיות שם" הוא מבט סאטירי מבריק על השקר של תרבות התקשורת האמריקאית ולעג לאנשים שיוצרים אותה. הספר זכה לשבחים רבים ועיבודו הקולנועי בשנת 1979 לקומדיה בכיכובו של פיטר סלרס ביסס את מעמדו של קושינסקי כשם דבר בסצנת הספרות הניו יורקית. אולם כאשר התחילה המתקפה על קושינסקי בשנות ה־90 הוא הואשם גם בפלגיאט של רב מכר פולני משנות ה־30 שנקרא "הקריירה של ניקודם דיזמה". קושינסקי טען כי הוא מעולם לא קרא את הספר, אך אי אפשר להתעלם מן העובדה ששמו השני הוא ניקודם.
"עץ השטן" / 1973
חייו של ג'ונתן וואלן נקבעו מראש עקב ההון העצום שירש מאביו, איל הפלדה, עם מותם המפתיע של שני הוריו. השמחה הילדותית שבה תופס וואלן את הכוח והמעמד מסוָוה צורך גדול שהוא מנסה להשקיט. הוא מפתח תשוקה להרגיש את החיים בעוצמה באמצעות סמים, אלימות, סקס וניסיונות ליצירת קשרים משמעותיים, אבל הדבר היחיד שמרגש אותו הוא הפיזיות, ובמסעו לאפריקה עם סנדקיו, וואלן מגלה שריגוש א־מוסרי הוא היחיד שיכול לספק את תשוקותיו.
"תא טייס" / 1975
סוכן שידוע רק בכינויו "טראדן" הוא פעיל לשעבר בסוכנות הביטחון המסתורית "השירות". הוא מחק את עצמו מכל התיקים ועכשיו, בתור עבריין נמלט, הוא תר בנוף ללא זהות בחיפוש אחר הרפתקאות וצרות. הסוכן טראדן הוא איש של זהויות רבות והוא נע לסירוגין בין הנוקם למושיע ובין השופט לתחבולן, כאשר הוא נכנס לחייהם של אחרים ומאלץ אותם להיכנס לתחום השיפוט שלו. כמו טראדן המהגר, גם קושינסקי נמלט מפולין באמצעות פרצה בביורוקרטיה הפוסט סטליניסטית שדרכה החליק אל החופש במערב.
"פגישה עיוורת" / 1977
ג'ורג' לוואנטר הוא תעלומה – דמות בינלאומית שחייה מועברים לקורא בצורת אפיזודות לוהטות, כל אחת שערורייתית יותר מקודמתה. ממוסקבה לפריז, מגורד שחקים במנהטן לרצח המוני בקליפורניה. הספר הוא תיעוד מפלח ומסחרר של חיים שרק מעטים יכולים לחוות, ועם זאת ברור לנו שמופיעים בו אירועים רבים שאכן התרחשו בחייו של קושינסקי לצד כמה אירועים שעדיין לא ברור אם רק ניסה לנכס לעצמו – כמו הטענה שלו שגם הוא היה אמור להיות נוכח באירוע שהתקיים בביתה של שרון טייט, אשתו של רומן פולנסקי, כאשר אנשי חבורת צ'רלס מנסון פרצו לבית ורצחו אותה ואת כל הנוכחים.
"משחק תאווה" / 1979
גיבור הספר פביאן הוא אחת הדמויות הרומנטיות ומלאות התשוקה ביותר שיצר קושינסקי ויצק רבים ממאפייני תשוקתו לתוך גיבורו. קושינסקי מוציא את פביאן למסע ברחבי אמריקה במעין ואן־כרכרה שמשמש לו כמקום מפלט, ככלי תחבורה וכבית. האביר התועה המודרני מפיק את פרנסתו ממשחקי פולו – לא הספורט הקבוצתי של המיליונרים, אלא גרסת הקרב וההתנגשות של פרש אחד באחר הכרוכה בסיכון חיים. הוא נודד לבדו בדרכים, פתיין מזדקן שמחפש את ריגושי הדם או המין, ועוצר רק קצת להרוויח קצת כסף וריגוש בתחרויות פולו או במועדוני סדו־מזו ובמפגשים טרנסקסואליים. קושינסקי עצמו בילה לא מעט מרגעי הפנאי שלו במועדונים מסוג זה והאובססיה שלו לסקס, בייחוד סקס סדו־מזוכיסטי, הייתה מפורסמת כמעט כמוהו.
"מכונת משחק" / 1982
הרומן שכתב קושינסקי עבור ידידו הטוב ג'ורג' הריסון הוא דרמת מתח רוקנ'רולית שעוסקת בגודארד – סופרסטאר בעולם המוזיקה שמצליח להסתיר את זהותו בסוד, אפילו מחבריו הקרובים ביותר. אבל העניינים מסתבכים כאשר נכנסת לתמונה אישה צעירה ויפה בעלת אובססיה למצוא את גודארד. היא עוקבת אחריו ללא הרף, מונעת על ידי מטרה סודית שמצדיקה את כל האמצעים. הספר מזכיר במידה רבה את הדרך שבה פגש קושינסקי את אשתו הראשונה, מארי וויר (אלמנתו והיורשת העשירה של איל פלדה אמריקני) שכתבה לו מכתב הערצה לאחר שקראה את ספרו הראשון.