גומרים, הולכים: ג'יימי דורנן בראיון לקראת עליית "חמישים גוונים של אפור"

ג'יימי דורנן, האירי ההורס מהפרסומות של קלווין קליין ואחד הדוגמנים המצליחים בעולם, העדיף מאז ומתמיד להימנע מצילומי עירום. זה לא הרגיש לו נוח. והנה הוא לוהק לתפקיד כריסטיאן גריי, הגיבור חובב הסקס הסדיסטי בסרט "חמישים גוונים של אפור". פלא שהוא מרגיש כרגע כמו אדם שעומד לקפוץ ממטוס?

ג'יימי דורנן. צילום: Getty Images
ג'יימי דורנן. צילום: Getty Images
12 בפברואר 2015

זהו בוקר קליפורני מושלם, והשמש ניצבת בזווית האידיאלית כדי למלא באור את הסוויטה של המלון האגדי שאטו מרמונט בלוס אנג'לס. אבל למרות הזוהר העדין הבוקע מבעד לחלונות, ג'יימי דורנן נראה מודאג. השחקן והדוגמן האירי – אחד הדוגמנים המצליחים והעשירים כרגע בעולם – לוגם מהקפה השחור שלו, וההבעה על פניו מזכירה אדם שעומד לקפוץ ממטוס: ממוקד, רציני, לחוץ ומעל לכל – פוחד פחד מוות.

זה היום הראשון במה שעומד להיות זרם אינסופי של מפגשים עם עיתונאים סביב הקרנת הבכורה של "חמישים גוונים של אפור" – הספר שהפך לתופעה עולמית; וכעת, באופן בלתי נמנע, גם לסרט הוליוודי. ג'יימי דורנן, הכוכב האלמוני יחסית שלו, יודע שהוא עומד להיזרק הבוקר לגוב האריות.

מה קורה? אני קורה

דורנן, יליד בלפסט בן 32, התפרסם בציבור הרחב רק לאחרונה: תפקידו כרוצח סדרתי מהורהר ב"The Fall", סדרת הפשע של BBC, מיצב אותו כשחקן בעל נוכחות מרשימה, אבל השתתפותו ב"חמישים גוונים של אפור" מעיפה אותו במהירות האור לסטרטוספירה של סלבריטאי העל. מרגע שלוהק לתפקיד הראשי בדמותו של כריסטיאן גריי, הפך דורנן מגבר שגורם לנשים להתעניין בפרסומות של קלווין קליין לחלק בלתי נפרד ממארג הפנטזיות של נשים ברחבי העולם.

למקרה שחייתם באי בודד בארבע השנים האחרונות, “חמישים גוונים של אפור" הוא רומן רומנטי עם הרבה סקס – סקס פרוע ליתר דיוק. קהל הקוראים כנראה מעוניין בהרבה ארוטיקה סדו־מזוכיסטית, כי “חמישים גוונים של אפור" הפך לרב מכר בינלאומי, והציפייה שיצר הסרט המבוסס עליו היא בהתאם. הסרט גם הצית שוב את הדיון השחוק בעיבוד קולנועי לסרט – שנראה כי לכל אדם בעולם יש בעניינו דעה נחרצת. את הסרט ביימה האמנית הבריטית הידועה סם טיילור ווד, והתוצאה הסופית אמורה להיות יצירה גאונית או זבל מוחלט. בדיון האמוציונלי יצר "חמישים גוונים של אפור" אין מקום לאמצע.

במרכז הדיון נמצא דורנן עצמו: יפהפה, מסתורי, עדיין לא מפורסם מדי, שלוהק לתפקיד כחודש בלבד לפני תחילת הצילומים. היום, במלון שאטו, דורנן נראה כמי שעומד על קצה צוק ומסתכל למטה בתערובת של התרגשות וחשש. דיברנו איתו על הקפיצה הגדולה שלו.

לגלם את כריסטיאן גריי ב"חמישים גוונים של אפור" זה לא כמו לככב בסרט רגיל.

"לא. אנשים קצת… טוב, בואי נאמר שאם הם בקטע של הספר, נראה שהם ממש בקטע של הסרט".

יש מיליוני מעריצים של הספר שמחכים בכיליון עיניים לראות את הסרט. אתה חושב שהם יאהבו את התוצר המוגמר?

"אני חושב שלאנשים יש דעה מגובשת מאוד על כריסטיאן גריי ועל אנסטסיה סטיל, כך שיש אנשים שיהיו מרוצים מהסרט ויהיו כאלה שיתאכזבו מאוד".

לא לוהקת לתפקיד מלכתחילה. איך הגעת לסרט?

"זה היה מוזר מאוד. עשיתי אודישן, הם בחרו במישהו אחר והמשכתי הלאה. פתאום זה חזר אליי, ומהיום שבו ליהקו אותי עד ליום שבו התחלנו לצלם עבר חודש בלבד. זה באמת נשמע מטורף, אפילו עכשיו, כשאני מספר על זה".

זה בטח היה גם לחוץ.

"אני מקווה שלעולם לא אצטרך שוב להיכנס כך לתפקיד. אשתי הייתה בהריון מתקדם וילדה שלושה ימים לפני שהתחלנו בצילומים, אבל לא היה לי יותר מדי זמן לחשוב. הייתי חייב לחייך ולתפקד ולהגיד לעצמי: 'בסדר, זה קורה. זה משהו די גדול. אני צריך לוודא שאני הכי מוכן שאני יכול להיות בזמן שיש לי'".

אתה חושב שזה לטובה – שזו דמות שאכן צריך לגשת אליה באופן יותר רגשי ופיזי במקום לחשוב עליה יותר מדי ולהתכונן מראש?

"היי, בכל זאת הייתי רוצה יותר מארבעה שבועות מהרגע שגיליתי שזה התפקיד שלי לבין הרגע שבו שמעתי 'אקשן', אך למרבה המזל יש הרבה היבטים בדמות שהרגשתי די בטוח לגביהם – לא הרגשתי שאני צריך לעבוד עליהם הרבה".

אילו היבטים?

"אני חושב שהייתה לי הבנה די ברורה של סוג המצוקה שלו: אנשים לא מבינים אותו, והוא כל הזמן נאבק על אהבה וקבלה. הוא אדם מלא עוצמה, אבל אני חושב שיש חלק עצום בכריסטיאן שאיננו ממומש. אני לא אומר שזה מקביל בצורה כלשהי לחיים שלי, אבל בשלב מוקדם מאוד ידעתי שאני מבין אותו והרגשתי נוח לשחק אותו".

האם היססת לפני שהסכמת לקבל את התפקיד, מתוך הכרה בגודל המשימה?

"אני חושב שנטילת סיכונים היא חובה בתעשייה הזאת. אתה צריך לדעת באופן עקרוני את היתרונות והחסרונות בקבלת תפקיד מסוים, ממש לשקול אותם אלה מול אלה ולקבל החלטה. אנשים חושבים רק על הסיכון, אבל ברגע ששקלתי הכל הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות. אני לא רוצה קריירה בטוחה, אני מקווה שיהיו לי עוד הרבה סיכונים כאלה, כי זה מה שהופך את זה לכיף".

איך היה לעבוד עם סם טיילור ווד? היא בחירה מעניינת לסרט הזה, כאישה שמגיעה מרקע של אמנות חזותית.

"יש לה יכולת מדהימה להרגיע מצבים בעלי פוטנציאל לטירוף מוחלט. כשעבדנו על הסרט היא הצליחה בקלות רבה לעמוד מול הטירוף החיצוני, כך שלא היינו צריכים לחשוב כל הזמן שאנחנו מעורבים בפרויקט מפלצתי שכולם מחכים לו ולכל אחד יש דעה לגביו. היא גם מתמודדת עם סקס באופן מאוד מסוגנן ומאופק. יש במאים שהיו יכולים להפוך את התוכן המיני למפורש מאוד ובוטה בלי סיבה אמיתית, אבל היא טיפלה בזה בצורה מתוחכמת".

ומה לגבי סצנות הסקס – האם העבודה עליהן הייתה מלחיצה?

"זאת העבודה – אין דרך אחרת חוץ מלקבל את העובדה שאתה עושה דברים אינטימיים ונמצאים איתך בחדר הרבה אנשים שאתה לא ממש מכיר. אבל הצד הפיזי, העירום, בכל זאת היה קשה. כשדגמנתי השתדלתי מאוד לא להצטלם יותר מדי בעירום. אני אף פעם לא ממש מרגיש בנוח אף שחיפוש בגוגל אימג'ס יוצר רושם שונה. כולנו לא מרוצים מעצמנו בעירום, אלא אם אנחנו ממש מרוצים מעצמנו ויהירים מעבר לחלומות הפרועים ביותר. מעולם לא ראיתי תמונה שלי ללא חולצה וחשבתי 'אני נראה טוב'".

אתה מרגיש שהדוגמנות סייעה לך בתפקיד המסוים הזה?

"כן, העובדה שמצלמים אותך הרבה יכולה לעזור, ולא רק בתפקיד הזה. בכל תפקיד שאני משחק אני נהנה מהעובדה שביליתי הרבה זמן מול המצלמה. יש נוחות מסוימת שמגיעה עם הניסיון הזה".

מתוך הסרט "חמישים גוונים של אפור"
מתוך הסרט "חמישים גוונים של אפור"

מבין רק כוח

כאמור, כריסטיאן גריי אינו התפקיד הדרמטי הראשון של דורנן. ב"The Fall" הוא גילם את דמות הנבל – רוצח סדרתי סוציופת שבסך הכל מבקש מעט חום ואהבה ונרדף בידי קצינת בילוש בגילומה הסקסי של ג'יליאן אנדרסון – הלוא היא הסוכנת סקאלי מ"תיקים באפלה".

האם "The Fall" הקודרת הכינה אותו באופן מיוחד לתפקיד? והאם יש לנו כאן עסק עם שחקן שנמשך לצד האפל של הירח?

"כן. אני לא לגמרי בטוח למה, אבל יש לי משיכה לדמויות אפלות, דמויות שאוהבות מצבים שאינם מלאים נועם וחיוכים", משיב דורנן. "זה לא אומר שאני רוצה לגלם רק דמויות אפלות. אני לא מחפש את זה, אבל אני כן נמשך לדמויות שהן קצת שבורות או סדוקות. זה קצת מתאים לחיים האישיים שלי, אם כי ברמה הכללית אני לא חושב על עצמי כך בכלל. אני חושב שאני אדם שמח. אין לי יותר מדי שריטות. אני לא מוצא את עצמי לעתים קרובות במקומות אפלים, אבל לכולנו יש רגעים כאלה".

אולי הדמויות מאפשרות לך לחקור את האפלה הפנימית שלך בדרך בטוחה?

"כן, זה מה שכיף כל כך בבחירת המקצוע הזה. אתה מגלה הרבה דברים על עצמך. בכל פרויקט אתה מגלה משהו אחר על עצמך. זה כמו תרפיה עצמית באיזו דרך מטורפת".

"חמישים גוונים של אפור" מוצג מ-12.2 בבתי הקולנוע