הגבול האחרון: האם מסע בין כוכבים עדיין יכולה לשנות את העולם?

כש"מסע בין כוכבים" עלתה למסך לראשונה בספטמבר 1966 היא הציגה חזון אוטופי, פציפיסטי ורב תרבותי. כיום, במקביל לעליית סרט חדש בסדרה, הדיון על מדע בדיוני ככלי לשינוי חברתי רלוונטי מאי פעם

מקום שאף אדם ביקר בו. "מסע בין כוכבים"
מקום שאף אדם ביקר בו. "מסע בין כוכבים"
24 באוגוסט 2016

ב־8 בספטמבר 1966, לפני 50 שנה, שודר הפרק הראשון של סדרת מדע בדיוני קטנה בשם "מסע בין כוכבים" (אמנם לאחר סרט האִתחול הראשון ב־2009, הסרטים הופצו בארץ בשם "סטאר טרק", אך אנו נתייחס למותג בתרגום המקורי שבו התקבע לאורך השנים בתודעת רוב הצופים הישראלים) שפתחה את הצוהר למותג שממשיך כבר 50 שנה. בסוף השבוע הנוכחי יוצא למסכים "סטאר טרק: אל האינסוף", הסרט השלישי בסדרה המאותחלת, ועמו בשורה שלא שמענו כמותה זה שנים רבות – אחד מגיבורי הסדרה יצא מהארון, לפחות לעיני הצופים, שלראשונה ייחשפו לכך שהוא השאיר את בנו ואת בן זוגו על כדור הארץ. הדמות הזאת היא לא אחרת מאשר היקארו סולו. לבחירה הזאת יש חשיבות לנוכח העובדה שג'ורג' טאקיי, השחקן שגילם אותו בסדרה המקורית, הוא אחד מפעילי זכויות הלהט"ב הבולטים ביותר בתעשיית הבידור.

הצוות מאחורי "סטאר טרק: אל האינסוף" חשב שזו תהיה מחווה יפה לשחקן ולפעילותו החברתית, ורבים מהמעריצים הסכימו איתם, אבל איש אחד לא אהב את השינוי הזה: טאקיי עצמו. הוא אמר בריאיון להוליווד ריפורטר שבעוד שהוא שמח לשמוע שיש ב"מסע בין כוכבים" דמות מחוץ לארון, הוא לא חשב שצריך לשנות את היצירה של אבי הסדרה, ג'ין רודנברי, שיצר את סולו כסטרייט. סיימון פג המשחק בסדרה את סקוטי והשתתף גם בכתיבת התסריט, כתב בתגובה שהוא "מכבד את טאקיי ואת מורשתו, אבל הפעם הוא טועה".

הדיון הזה נראה קצת מוזר מהצד, אבל יש לו חשיבות אדירה במקום שמרני כמו הוליווד. "מסע בין כוכבים" הייתה תמיד סדרה חריגה בנוף של תעשיית הבידור בכלל ושל הוליווד בפרט. כבר כשהתחילה בשנות ה־60 היא הייתה חדשנית ופרוגרסיבית מאוד, ודאי ביחס לתקופה: "מסע בין כוכבים" לא רק הציגה את ג'ורג' טאקיי, אמריקאי ממוצא יפני, כסולו, אלא גם את נישן ניקולס, שגילמה את סגן אורורה. כאישה שחורה בנוף טלוויזיוני גברי ולבן (הסדרות הכי פופולריות של התקופה היו סדרות מערבון קלילות), ניקולס הייתה מאוד חריגה, ובנוסף על כל זה, גם היה לה תפקיד משמעותי. אופרה ווינרפי אמרה שהפעם הראשונה שבה צפתה ב"מסע בין כוכבים" הייתה גם "הפעם הראשונה שראיתי על המסך אישה שחורה שאינה משרתת".

הפרוגרסיביות של "מסע בין כוכבים" לא הייתה מקרית. רודנברי דמיין בחזונו העתידני עולם שבו עמים שונים בכדור הארץ, ואף מיני חייזרים שונים ברחבי הגלקסיה, מתאחדים לפדרציה אחת שתפקידה לחקור את היקום ולהשכין בו שלום. אמנם יש התנגדויות ובעיות בדרך, אבל השורה התחתונה היא תמיד אותו הדבר: כשמתאחדים אפשר להגיע למקומות רחוקים ש"איש לא הגיע אליהם לפני כן". זה היה חזון אוטופי, אופטימי ברמה שזרה לחלוטין לצופי הטלוויזיה כיום, שמעדיפים להתעדכן מדי שבוע במבזקי הדקירות וההרעלות ב"משחקי הכס". "מסע בין כוכבים" הייתה סדרה בעלת מטרה ואג'נדה.

זה לא תמיד היה קל, עד כדי כך שאפילו השחקנים לא הבינו את גודל האירוע שבו לקחו חלק. ניקולס סיפרה בריאיון שאחרי העונה הראשונה של הסדרה היא רצתה להתפטר ולחזור לברודוויי, אך באירוע לגיוס תרומות היא נתקלה באדם שהכריז על עצמו בתור "הטרקי (כינוי למעריצי הסדרה – ש"ר) הגדול מכולם" – ד"ר מרתין לוטר קינג ג'וניור.

"הוא לקח את ידי והודה לי על כך שהסכמתי להיפגש איתו", אמרה ניקולס לוול סטריט ג'ורנל ב־2011. כשסיפרה לו שהיא שוקלת לעזוב ד"ר קינג אמר לה: "את משנה את התודעה של כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם. בפעם הראשונה, דרכך, הם יכולים לראות את עצמם ואת הדברים שהם יכולים להיות". ניקולס לא הייתה יכולה לסרב לד"ר קינג ונשארה בסדרה. גם מאי קרול ג'יימסון, האסטרונאוטית השחורה הראשונה שטסה לחלל ב־1992, אמרה לפני המשימה שניקולס ואוהורה היו לה להשראה.

בעונה השלישית ניקולס וכוכב הסדרה, וויליאם שאטנר (קפטן ג'יימס טי. קירק הבלתי נלאה), גרמו למהומה קטנה באחד הרגעים המשמעותיים בתולדות הטלוויזיה האמריקאית. כבר היו כמה נשיקות בין גזעיות בטלוויזיה לפני כן, כולל אחת בין ננסי סינטרה לסמי דיוויד ג'וניור, אבל הן כולן איכשהו חלפו מתחת לרדאר. "מסע בין כוכבים" הייתה להיט גדול מדי מכדי שמשהו שקורה בה יחלוף מתחת לרדאר, וכך נשיקת קירק־אוהורה בפרק "Plato's Stepchildren" (ששודר ב־1968, ארבע שנים אחרי שארצות הברית אסרה חוקית על אפליה גזעית) התקבעה בתודעה הציבורית בתור הנשיקה הראשונה בטלוויזיה בין גבר לבן לאישה שחורה. בכירי NBC, אגב, היו בהיסטריה כשגילו מה צופן התסריט של הפרק ודרשו להכין גרסה אלטרנטיבית של הפרק, ללא הנשיקה, שתשודר ב"דרום העמוק" (ג'ורג'יה, אלבמה, לואיזיאנה, מיסיסיפי, דרום קרוליינה). אבל שאטנר וניקולס שיבשו ככל יכולתם את צילומי הגרסה האלטרנטיבית ובסופו של דבר כל תחנות השידור העלו על המרקע את החזון המקורי של רודנברי. בניגוד לכל הציפיות, הסערה לא באה. להיפך, הגיעו שקים של מכתבי תמיכה ואהדה, להוציא מכתב אחד מסויג של צופה שכתב שלמרות שהוא מתנגד לחלוטין לערבוב בין הגזעים, "כשבחור אמריקאי עם דם חם כמו קפטן קירק מקבל בחורה יפהפיה כמו אוהורה", הוא מבין שאי אפשר להילחם בפיתוי. גם זו קדמה.

"הסיבה ש'מסע בין כוכבים' כל כך יפה בעיני היא שהסדרה תמיד הייתה ססגונית יותר (מהמתחרות)", אומרת נועה מנהיים, עורכת ספרות המקור הראשית של הוצאה כנרת־זמורה ביתן, בעברה מנהלת פורום המדע הבדיוני של ויינט, וטרקית מושבעת. "גם ויזואלית, עם הלוק הסבנטיזי הנהדר של הסדרה המקורית, וגם הצבעוניות של הצוות הייתה מרעננת מאוד". אבל את הסגנון מנהיים מייחסת גם לעובדה שמדובר בראש ובראשונה בסדרה על מדע. "המדע הוא חלק בלתי נפרד מהסדרה. איפה עוד תמצא סדרה שאחד הגיבורים שלה הוא מהנדס? המדע הוא מרכז הסדרה, הלב הפועם שלה". העובדה שהמדע מהותי כל כך לסדרה, אומרת מנהיים, גרמה לכך שהיא לא הייתה יכולה שלא להיות אוטופית במידה מסוימת. "היא עלתה בתקופת המלחמה הקרה, וגם הליהוק שלה היה הצהרה פוליטית, כולל שחקן אמריקאי־יפני בתקופה שבה היפנים עדיין זוהו בארצות הברית עם האויב במלחמת העולם השנייה, ויפנים רבים (בהם טאקיי עצמו ומשפחתו) הועברו בשנות המלחמה למחנות כליאה כי חששו שהם משת"פים".

אך "מסע בין כוכבים" היא כלום בלי המעריצים שלה. גם בקרב הגיקים, הטרקיז נחשבים בדרך כלל לפרוגרסיביים וליברליים ביותר. כנסי "מסע בין כוכבים" הפכו במרוצת השנים לקהילה מקבלת ומחבקת, בייחוד בארצות הברית, שם קהילת הטרקיז קיבלה בחום להט"בים, בין היתר בזכות יציאתם מהארון של טאקיי ושל זאקרי קווינטו (שמשחק בסדרה החדשה את ספוק). הכנסים האלו הפכו מקום מפגש לא רק לגיקים, אשר בלאו הכי הרגישו שהם חיים בחברה שדורשת מהם להיות סטרייטים יותר, לבנים יותר, עשירים יותר וחזקים יותר פיזית. גיקים ולא גיקים היו יכולים להגיע לכנסים, להרגיש חופשיים ולהתחפש לדמויות מהסדרה, לא משנה מה צבעם ומינם.

ובכל זאת, משהו השתנה. באמצע שנות ה־2000 שקע המותג בתרדמת של כמה שנים, אחרי שהסרטים לא נעשו לבלוקבאסטרים שהוליווד דורשת בימינו, וסדרת הטלוויזיה האחרונה עד כה במותג, "מסע בין כוכבים: אנטרפרייז", בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. באותה עת נראה שהמותג הוותיק יוצא לגמלאות, אך ג'יי ג'יי אברהמס נקרא לדגל להחיות ולאתחל את הסדרה. אברהמס – שגדל על "מלחמת הכוכבים" ולא על "מסע בין כוכבים" (ומאז אכן הספיק לביים את הסרט החדש בסדרה, "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר") – עשה מה שהוא יודע אבל הלך למקומות שונים לגמרי מאלו שהכירו המעריצים, הוא הפך את "מסע בין כוכבים" לסדרת אקשן מושקעת, קצבית ויפה לעין, שלחלוטין חסרה את הממד האופטימי ושוחר השלום של ג'ין רודנברי. לכן גם המהלך של הפיכת היקרו סולו להומוסקסואל הרגיש סוף סוף כמו צעד שנבע מהשורשים של הסדרה המקורית ולא רק מהרצון של הוליווד להכניס כסף.

ובכל זאת, צריך לזכור ש"מסע בין כוכבים" אמנם הייתה פרוגרסיבית, אבל רק ביחס למדיום של הטלוויזיה והקולנוע. בגבולות המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים" אמנם ליברלית, אבל רחוקה מחוד החנית. "מדע בדיוני היה תמיד כלי לשינוי חברתי", אומר דידי חנוך, שייסד באחרונה את נובה, הוצאת בוטיק חדשה לספרות מד"ב, "מקובל לחשוב שסיפור המד"ב הראשון הוא 'פרנקנשטיין', וגם הוא היה סיפור עם אג'נדה מאוד בולטת, שעסק בסכנות שבמדע ובצורך באתיקה מדעית. זה ז'אנר עם מודעות, והוא גם כלי יעיל מאוד להעברת מסרים חברתיים, גדולים כקטנים. ל'מסע בין כוכבים' מגיע את כל הקרדיט, אבל ספרות המדע הבדיוני עקפה אותה בשנות אור". וכאן נכנסת התשובה לשאלה "למה אין עוד סדרות כאלה בטלוויזיה": כסף.

"מובן שכסף הוא גורם שהופך כל יצירה לשמרנית יותר ויותר", אומר חנוך ובכך מסביר את הא־פוליטיות של הסרטים החדשים. "גם בספרות אפשר לראות את זה. ספרים ארוכים נוטים להיות יותר שמרנים מסיפורים קצרים, שיש בהם פחות הזדמנות לעשות הרבה כסף ולכן הם הרבה יותר משוחררים".

בסופו של דבר, הפרוגרסיביות של "מסע בין כוכבים" זניחה למדי בימינו. דמויות להט"ביות בקולנוע או בטלוויזיה כבר לא מפתיעות אף אחד. אבל יש עוד תרומה אחת חשובה של המותג הזה לתרבות, דבר אחד שהיא הביאה איתה עוד בשנות ה־60 וחסר כל כך בנוף המדיה הנוכחי: האופטימיות. "מסע בין כוכבים" עסקה בעתיד אופטימי. גם ברגעים הקשים, הגיבורות והגיבורים שלה חיפשו את הטוב שבאדם (או בחייזר). זו הייתה סדרה שאפשר לסמוך עליה שתבין את הדמויות שלה, לא תהפוך אותן לקדושות אבל גם לא תחפש את הרע והנורא אצל כל אחד. באווירה הטלוויזיונית של ימינו, שמקדשת סדרות מופת על גברים לבנים שלא טוב להם בחיים, סדרות כמו "מסע בין כוכבים", שכוללות אנסמבל דמויות מגוון עם מטרה משותפת טובה ששווה להילחם ולהסתכן למענה – זה משהו שכבר לא רואים.

בשנה שעברה נודע ש־CBS מפתחת סדרה חדשה של "מסע בין כוכבים" שתיקרא "דיסקברי". לא הרבה ידוע עליה, מלבד כמה פרטים: היא מופקת ונכתבת על ידי ותיקי הסדרות הקודמות, הגיבורה שלה תהיה אישה שחורה, ולראשונה בתולדות הסדרה, הגיבורה לא תהיה הקפטן. מי יודע, אולי בדרך זו יוכלו הרעיונות הגדולים לחזור לטלוויזיה. מותר להיות אופטימיים. זה מה ש"מסע בין כוכבים" לימדה אותנו.