קפטן אקוודור

במשך מאות שנים אף אחד לא הצליח לכבוש את שבט ההוארני. לא האינקה, לא הקונקיסטדורים (הכובשים הספרדים) ואפילו לא אקוודור בעצמה, המדינה שבשטחה הם חיים. למרות האיומים, ההוארני שמרו על עצמם ועל גן העדן בו חיו – עד שהגיעו חברות הנפט. באמצע המאה ה-20 הגיעו לאזור גם מיסיונרים אוונגליסטים, שבתמיכת חברות הנפט ניסו ליצור קשר ראשוני עם ההוארני ולשכנע אותם שישו אוהב אותם. הראשונים שופדו על חנית, אך הבאים אחריהם הצליחו לאט לאט לרכש את אמונם ולרכז אותם בשמורה מצומצמת. וכעת דמיינו את התמונה הבאה: מצד אחד – חברות קידוח ענקיות, חסרות מצפון ותאבות בצע, מצד שני – אינדאנים עירומים קטני קומה בולבול קשור בחוט ובאמצע – יורם פורת, במאי ישראלי עם פטיש לדרום אמריקה.

במשך שנתיים תיעד פורת, יחד עם שני חברי צוות נוספים, את מאבקם של שבט ההוארני בחברות הנפט שגזלו את אדמתם והרעילו את מקורות המים שלהם. בבוקר יצאו לצוד איתם ("אין שם קייטרינג"), עם רדת חשכה הקימו מדורה כדי להכין את את ארוחת הערב, בלילות ישנו איתם בג'ונגלים של שמורת יאסוני ובין לבין – לא הפסיקו לצלם. "המצלמה לא הטרידה אותם", מגלה פורת, "הם התנהגו בטבעיות וכבר הבינו שכדי לקדם את המטרות שלהם, הם חייבים עזרה מבחוץ". פעם אחת פורת וחבריו אפילו אימצו את המראה הנטורליסטי כי "פתאום נראה לנו מוזר להסתובב עם בגדים".

התחנה הראשונה במסע התיעוד היתה ועידה מיוחדת שההוארני כינסו כדי לחשוב איך אפשר להפסיק את הקידוחים. במפגש, זקני השבט כעסו על ההנהגה הצעירה שחתמה על הסכמים שאיפשרו לחברות הנפט להעמיק את חדירתם ליער ולתוך האדמה. בתמימותם הרבה, הצעירים האמינו שחלק מרווחי הנפט יתגלגלו אליהם: שייבנו בתי חולים ובתי ספר. אך במקום זאת, הם קיבלו זיהום ותחלואה מסרטן. "אם זה לא מספיק", מוסיף פורת, "הדרכים לאתרי הקידוח שהחברות פתחו אפשרו לכל העולם להיכנס, כמו חברות עץ שכורתות את היערות או חקלאים שמבראים אדמת יער". זקני השבט הודיעו שהם מחזירים את השליטה לידהם, כשהמטרה העיקרית שעומדת לנגד עיניהם היא להלחם בחברות הנפט. "אבל הצעירים כבר התחברו לצינור המערבי, קיבלו גישה לאלכוהול, חיי נוחות מסויימים, תרופות וכולי. כעת היה לה קשה להתנתק ממנו".

מתוך "שומרי גן עדן"

אחרי שנים של תחקיר, איסוף חומרים ותיעוד הסרט היה גמור ופורת חתם על חוזה עם חברת ההפצה ניו-יורקית (שמה שמור במערכת).  ב-2007 היה גל גדול של סרטי סביבה, ופורת היה בטוח ש"שומרי גן עדן" יכול להגיע רחוק. "יצאנו עם איזושהי גרסה לפסטיבלים ומאוד הצלחנו. בוונקובר אפילו התמודדתי אפילו מול סרט הדוקו של דה קפריו, 'השעה ה-11'". דה קפריו זכה בפרס ופורת זכה בפריצה לדירתו. הוא חזר לביתו וגילה שנגנב ממנו ציוד צילום, קלטות וחומרים. "הגשתי תלונה במשטרה, אבל זה לא התקדם לשום מקום, עד היום אין לי מושג מי עמד מאחורי זה".

צרות כידוע באות בצרורות, וחודש אחרי גניבת החומרים גם חברת ההפקה הפנתה את הגב וניתקה עם פורת כל קשר. "פתאום הם הפסיקו לענות לטלפונים שלי, הקפיאו את הפצת הסרט והתחילו להתנהג כאילו אני לא קיים", הוא מספר עדיין בתדהמה. "איך אפשר להסביר שחברת הפצה שהשקיעה עשרות אלפי דולרים בסרט מחליטה פתאום לגנוז אותו, כאשר הסרט מצליח בהקרנות בפסטיבלים וזוכה בפרסים?"

לאחר מאבקים משפטיים יקרים, פורת קיבל בחזרה את הזכויות על הסרט, אך לא הצליח לקבל מחברת ההפצה את החומרים המקוריים. "בשלב מסויים החלטתי: אם הם לא מקיימים את פסק הדין של המשפט, אז עבורי כל חוזה ההפצה מבוטל. לקחתי את העותק היחיד שהיה ברשותי, העברתי אותו תהליך פוסט ששיפר את איכותו והחלטתי לצאת שוב לדרך". בחודש הבא פורת יסגור מעגל. "שומרי גם עדן" יוקרן בפסטיבל באקוודור, בדיוק כשאמורה להיערך הצבעה על מתן אישור לקידוחי נפט חדשים בבלוק הנפט ITT (על שם קידוחי הניסיון אישפינגו, טמבוקוצ’ה, טיפוטיני).

הקרנה קרובה לסרט: סינמטק חיפה 2/5, בשעה 14:00. סינמטק חולון 17/5 בשעה 20:30 – הכוללת שיחה עם הבמאי