בין אי.טי לרשימת שינדלר, אוקז'יה הוא סרט מטורלל עם מסר

"Okja" של הבמאי הקוריאני בונג ג'ון-הו היא קומדיית פשע גלובלית עם מצפון שמתחבא איפשהו מתחת לכל רוח השטות שלה. הסרט עוסק בייצור מזון מהונדס גנטית ובהתאכזרות לבעלי חיים, ובלבו מערכת יחסים חמודה ולעתים כובשת בין חזיר מגודל לילדה קוריאנית בשם מיז'יה (אן סאו יון). אם תרצו, קראו לזה סרט ילדים מטורלל עם מסר (שעובר בתסריט שנכתב בשיתוף עם ג'ון רונסון).

אבל יש יותר מדי שפה בוטה ואלימות כדי שהסרט יתאים למרבית הילדים, וצופים פחות סלחניים יגלו שחיבתו של במאי "רכבת הקרח" לסלפסטיק וקריקטורה מוחקת הרבה מהכוונה הרצינית כאן. המשחק של טילדה סווינטון וג'ייק ג'ילנהול כרשעים תאגידיים שמנסים להפוך חזירי ענק לבייקון משתלם כיפי הרבה פחות ממה שהוא אמור להיות: התפקיד של ג'ילנהול כמומחה נרקיסיסטי ומוטרף לבעלי חיים עשוי יתר על המידה וחורק במיוחד.

>> GLOW היא הסנסצייה החדשה של נטפליקס

אם שמים בצד את הגישה הדרמטית-מדי שבה מתואר תאגיד מירנדו – חברת מזון נבזית ובינלאומית עם מנכ"לית מוגזמת בשם לוסי מירנדו (סווינטון) – קל יותר ליהנות מהקשר החם בין אוקז'יה ומיז'יה הקטנה. אוקז'יה היא התוצר של התוכנית של מירנדו לגדל 27 חזירי ענק ולהגדיל את תפוקת המזון של החברה שלה. היא מגודלת על ידי מיז'יה וסבה ביער קוריאני מרוחק, עד שגורו החיות המשוגע של מירנדו, ד"ר ווילקוקס (ג'ילנהול), מגיע כדי לחטוף אותה לארצות הברית. או אז מגיע מרדף ברחובות סיאול ושיא בבית מטבחיים אמריקאי שמעביר בן רגע את הסרט מטריטוריית "ET" למשהו שקרוב יותר ל"רשימת שינדלר".

האפקטים מקסימים: אוקז'יה בעצמה חמודה בדיוק במידה, ולתמונה של כל האוקז'יות יחד מחכות לשחיטה יש עוצמה מסוימת. מבחינה ויזואלית, מדובר ביצירה על רמה: הצילום של דריוס חונדג'י עושה חסד עם לוקיישנים כפריים ועירוניים כאחד. אבל התעלולים של מרדפי החזירים והנבזות התאגידית הקריקטורית ששולטים ברוב הסרט מתישים אחרי זמן מה.