גיורא זינגר מנסה להביא את הסטנדאפ הרוסי למיינסטרים

הסטנדאפיסט גיורא זינגר נולד באוקראינה וגדל בישראל. מרוב פערי תרבות הוא לא היה יכול שלא להגיע למסקנה אחת: בסוף כולנו אותו דבר, בקטע רע

גיורא זינגר. צילום: דור מלכה
גיורא זינגר. צילום: דור מלכה
28 בנובמבר 2016

גיורא זינגר (33) התחתן לפני כחודשיים ובכל פרק הזמן שבילה עם אשתו בהודו ובפיליפינים הוא לא הפסיק לחשוב על המטרה שלו (גם בזמן הג'ט לג הלוך וחזור): איך הוא לוקח את מופע הסטנדאפ שלו עמוק אל לב המיינסטרים.

איך שזינגר חזר לארץ הוא קבע לעצמו סיבוב הופעות לחודשיים הקרובים, גם לבד וגם לצד חבריו לחבורת בערך (יוסי גבני ועמר בורשטיין), שכמה מסרטוני היוטיוב שצילמו עברו בכיף את מיליון הצפיות באינטרנט.

"המשפט שאני אומר לאשתי הכי הרבה זה 'אל תהיי קטע סטנדאפ'", אומר זינגר. "רוב הריבים שלנו, ובכלל של כולם – מישהו כבר צחק על זה פעם. בתור סטנדאפיסט אתה לומד לחיות בהופעות ולהופיע בחיים".

רגע, קודם תגיד איך זה להיות סטנדאפיסט עם שם פרטי כמו גיורא.

הוא משמיע נהימה של מי שנגעו לו בנקודה רגישה. "היום זה כבר בסדר, בהתחלה זה היה מאוד מאוד קשה. הייתי עולה לבמה והייתי צריך להוכיח מהר מאוד שאני לא גיורא, שאני מצחיק. הרי השם גיורא מתחבר עם כל מה שלא מצחיק". אולי העובדה ש"זינגר" באנגלית זו מילה מיושנת לפאנץ' עזרה לו בעניין הזה.

"המופע שלי חדש, בחלקו", אומר זינגר, "הייתי אומר שעליתי שלב בערך לפני חצי שנה, כשהתחלתי לעשות סיבוב הופעות באולמות. אז התהווה לי משהו יותר מגובש, שמתאים לקהל יותר בוגר, קהל פחות גס – שזה משהו שהפאבים מכניסים לך בהופעות. הקהל באולמות יותר נינוח".

בהופעות שלך אתה מתעסק הרבה בשורשים ובמשפחה הרוסית שלך.

"בתור ילד זה היה קונפליקט מאוד קשה. המוצא היה משהו שרצית להתנער ממנו. גדלתי בכפר סבא בסביבה מאוד ישראלית, אז לא רציתי את הרוסיות עליי. אתה מנער שכבה שכבה: אומר לאימא שלך שתפסיק להלביש אותך לבית הספר, שתפסיק להביא לך סנדוויצ'ים 'לא מתאימים'. אבא שלי, לדוגמה, נתקל פעם ראשונה בחומוס בגיל 40. עכשיו לך תתמודד עם זה, עם מה כן אוכלים את זה ועם מה לא. הייתי מקבל סנדוויצ'ים של חומוס עם גבינה צהובה. אני מספר על זה בהופעות, כל הרוסים בקהל אומרים 'מה הבעיה עם זה?' וכל הישראלים צוחקים נורא. הנה לך הפער".

>> איך ההומור הרוסי נראה בעברית?

יש לך זיכרון ילדות מלפני שעלית לישראל?

"הנה משהו שקרה כשהייתי בערך בן 4, באוקראינה. בא אלינו שכן בן גילי ואמר, 'אימא שלי אמרה שאתם ז'ידים' (יהודונים, ברוסית – א"ס). לא הבנתי מה זה הדבר הזה אז אמרתי לאימא שלי: 'השכן אמר שאנחנו ז'ידים'. היא הלכה לאימא שלו ואמרה לה, פעם אחרונה שאני שומעת את המילה הזאת. הייתי אומר שהחיים שלי בתור בן למהגרים זה בדיוק הדבר הזה. שם ז'ידים, פה רוסים. עכשיו הקונפליקט הגדול בחיים הוא איך אתה מוצא את המקום שלך, מה אתה כן, מה אתה לא, מה אתה פחות, מה אתה יותר. היום בתור בן אדם בוגר אני מאוד מנסה להתחבר לרוסיות שלי, כבר לא מתבייש בה. בתור איש מאוד ישראלי בהוויה, אני איכשהו אוהב מאוד את השורשים".

ואיך קרה כל העניין הזה של חבורת בערך?

"היינו שלושה סטנדאפיסטים שמופיעים סולו. לפני שנה וחצי נהיה לנו ברור שהעתיד לא בטלוויזיה והחלטנו לעשות סרטון. היה לנו מזל של מתחילים ועשינו אחד מצליח בטירוף, על שבויים של דאע"ש. יש לו היום 7 מיליון צפיות רק ביוטיוב, ראיינו אותנו ל'ניו יורק טיימס', הבנו שאסור להפסיק. פתחנו עמוד פייסבוק ריק לגמרי שבו העלינו את הסרטון ותוך יממה היו לנו 3,000 עוקבים. בקיצור, הבנו שיש לנו כוח. יש לנו מופע משותף עם רבע שעה של קטעי סטנדאפ סולו של כל אחד ועוד 45 דקות של חומרים משותפים".

וזה באמת משנה משהו בחיים שיש לך כל כך הרבה צפיות ביוטיוב?

"מאוד משנה. רק בזכות זה יש לך זכות קיום על הבמה".

גיורא זינגר יופיע בבית ציוני אמריקה, דניאל פריש 1 תל אביב, שבת (3.12) 21:30, 75־85 ש"ח