ההונגרים באים

לקראת הגעתה לארץ של האופרטה הגרנדיוזית "נסיכת הצ'רדש" שוחחנו עם אדם ברואר, מתרגם היצירה לעברית

"נסיכת-הצ'רדש". צילום: ורה עדר
"נסיכת-הצ'רדש". צילום: ורה עדר
4 בדצמבר 2013

אחרי שני ביקורים מוצלחים בשנת 2007 ו-2009, חוזר תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט עם הפקת ענק של "נסיכת הצ'רדש" שבה משתתפים כ-150 איש – רקדנים, זמרים ומקהלה אליהם תצטרף סימפונט רעננה שתתוגבר בתזמורת צוענית. בומבסטי משהו? כיאה לז'אנר. "נסיכת הצ'רדש", אותה הלחין אמריך קלמן בשנת 1905, נחשבת לאחת האופרטות הפופולאריות בעולם. הסיפור עוסק באהבתם של דוכס וכוכבת קברט שזוכה להתנגדות מצד משפחתו של הדוכס שמעוניינת שבן האצולה יתחתן עם שידוך ראוי – רוזנת בשם שטזי. מדובר בסיפור אהבה חמוץ-מתוק מהסוג המוכר והרומנטי שהופך באמצעות ההפקה המתוקתקת ומלאת הדימיון לאירוע של ממש, בטח עבור חובבי הז'אנר, אך ממש לא רק.

ההפקה מתקיימת בהונגרית עם כתוביות בעברית עליהן אחראי אדם ברואר (30), יליד הארץ ובן להורים הונגריים שמתגורר כיום בהונגריה ומשמש כמתורגמן רשמי של האיחוד האירופי בעברית, אנגלית, הונגרית, צרפתית ומנדרינית שעוסק גם בתרגום סימולטני וגם בתרגום ספרותי. ברואר תרגם בעבר לתיאטרון האופרטות היוקרתי בבודפשט ולאחר פגישה עם בתו של אמריך קלמן וחברת ההפקות, הוא נבחר לתרגם את האופרטה לקראת הגעתה ל-13 מופעים בישראל, הראשון שבהם ביום חמישי הבא (12.12).

מה בעצם ההבדל בין אופרטה לבין אופרה מצד אחד ומחזמר מצד שני?

"אופרטה היא בעצם מחזמר שנכתב בין אמצע המאה ה-19 ועד לתחילת המאה ה-20. המוזיקה קלילה בהרבה מזו של האופרה אך קלאסית יחסית למחזמר מודרני".

באיזה אופן רלוונטית האופרטה בכלל ו"נסיכת הצ'רדש" בפרט לתרבות העכשווית?

"האופרטה תמיד רלוונטית משום שהיא מסמלת חלק חשוב מהתרבות הקלאסית של אירופה, מרוסיה ועד צרפת. אין כמעט מדינה על היבשת שבה לא מפיקים אופרטות קלאסיות והן חלק מתרבות אירופה בדיוק כמו האופרה והתיאטרון המסורתי. השפעתו של אמריך קלמן, מחבר הליברטו הזה ואופרטות רבות אחרות מורגשת בכל העולם וז'אנר מחזות הזמר חייב הכל לאופרטה שהייתה קודם. אני מאמין שיוצרי מחזות הזמר הגדולים בארצות הברית ובאנגליה הושפעו רבות מתרבותה של מרכז אירופה, במיוחד מבחינת הלחנת מוזיקה אחידה להצגה של כמה שעות, אך עם מספיק אפשרויות לטקסט מדובר".

לאיזה קהל אתה חושב שהאופרטה תתאים?

"ראשית לאוהבי הז'אנר אך בגלל השכתוב והבימוי המודרני, אין סיבה שגם קהל צעיר ייהנה מההצגה, בדיוק כמו בהונגריה, שם כמעט מחצית מהקהל הם בני 20-30".

איך אתה מסביר את הנהירה הזו של צעירים בהונגריה לאופרטות? זו תופעה נדירה יחסית.

"אני חושב שהתשובה מורכבת משני חלקים: קודם כל, זה חלק מהתרבות ההונגרית הבסיסית. ממש כמו שבארץ לא חייבים לאהוב שירי ארץ ישראל אבל כל אחד מכיר אותם. זה מה ששומעים מילדות וחלק ניכר מהתרבות העכשווית מבוססת על אותו בסיס שכולל אופרטות. חשוב גם לזכור שהאופרטה מסמלת את הפעם הראשונה בהיסטוריה ההונגרית שבה הופעה מוזיקלית התקבלה בהונגרית, שפה שלא הייתה מקושרת עם עולם האופרות לפני כן. כך גם העם ההונגרי קיבל עניין בופעות מוזיקליות בסגנון. שנית, חשוב להדגיש את עבודתו של הבמאי שהחייה מחדש את הז'אנר לאחר כמה עשרות שנים של התקררות יחסית. השכתובים והבימוי החדש בכל ההצגות שלו נועדו במיוחד כדי למשוך קהל צעיר יותר וזה עבד".

באילו אתגרים נתקלת בתרגום היצירה לעברית?

"הקושי הגדול בהפקת כתוביות למחזה הוא התימצות, הרי אי-אפשר לכתוב הכל. אך מכיוון שההצגה המקורית שוכתבה להונגרית עכשווית על ידי הבמאי (מיקלוש גאבור קרניי – א.ש) למען ההפקה החדשה, הקושי לא היה כזה גדול בשילוב המקור עם עברית מודרנית".

ולסיום, למה אתה מעריך שיתחבר במיוחד הקהל הישראלי?

"חוש ההומור והרומנטיות של ההצגה מתאימים בדיוק לקהל הישראלי".

"נסיכת הצ'רדש", בכורה: 12.12. תריסר מופעים נוספים יתקיימו עד 21.12 בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה. לכרטיסים: Israel-opera.co.il.