ושם דבר מלבד האמת: טקס וידויים מביך ומטהר בחברת 80 אנשים

הקהל הם גם המשתתפים של הפרויקט "וידויים: התוודות והיטהרות בכרטיס אחד", שיקריאו זה לזה וידויים של אחרים וישתו יין. אפשר לקרוא לזה מופע. אבל עדיף לקרוא לזה טקס

תא וידויים נייד. דפנה קרון (משמאל) ומיכל ואעקנין. צילום: יאיר מיוחס
תא וידויים נייד. דפנה קרון (משמאל) ומיכל ואעקנין. צילום: יאיר מיוחס
29 באוגוסט 2016

האמת, זה התחיל כבר להיות די מביך. ישבנו במעגל וקראנו בקול רם וידויים של אנשים אחרים. עשרות וידויים הודפסו על גיליונות לבנים ואנחנו, שחקנים לרגע וזרים זה לזה, היינו צריכים לקרוא. עדיף ברגש, כמובן. הווידויים התפרשו על טווח רחב של נושאים: גבר נשוי לאישה גילה שהוא נמשך לגברים, חרדי שגולש באתרים לא חסידיים, פלסטיני תושב ירושלים שמתוודה שהוא חי בפועל בשטח C וחרד מהאפשרות שתישלל ממנו הזכות ללכת לעיר העתיקה לראות את כיפת הזהב מדי יום.

היו וידויים קטנים יותר, על דברים שקורים בתוך המשפחה – אישה שאוהבת עוד גברים בצד בעלה, אח שמכה את אחותו הקטנה וגם סודות בענייני אוכל, דימוי גוף והפרעות אכילה וכמובן איך הוא/ היא אוהבים את הסקס שלהם. וכך, וידוי אחרי וידוי ואף אחד לא יודע מה הטקסט שיפול לידיו. אחד נע בחוסר שקט, אחרת מבקשת שידלגו עליה בהקראה, ויש גם מי שמתלונן על כך שהוא מקבל תמיד וידויים נורא קצרים. אז מה יש בווידויים של אנשים אחרים שכל כך נוגע בנו? את השאלה הזאת ועוד כמה ביקשו לבדוק דפנה קרון, מיכל ואעקנין ועופר עין גל שהגו את טקס הפרפורמנס (קצת מורכב לקרוא לזה מופע) "התוודות והיטהרות בכרטיס אחד", שיועלה במסגרת פסטיבל מקודשת שייפתח בראשית החודש הבא.

אף אחד מהם לא ממש יודע איך יתגלגל האירוע/ טקס הזה – הוא הרי תלוי במי ישתתף בו ואת
זה אי אפשר יהיה לדעת עד רגע הכינוס. מה שאפשר לתכנן זה את המהלך: 80 אנשים ישובים סביב עשרה שולחנות שעוצבו במיוחד לאירוע, שיורכב מארבע מערכות שבמהלכן הם יקראו עוד ועוד מהחומר הווידויי הזה, שמוטמע כל כך טוב בפרקטיקה דתית, בפרקטיקה של הפסיכולוגיה וסתם בפרקטיקה של החיים. בין לבין תיערך הפסקת אוכל סמלית שתתווסף ליין, שיזרום פנימה (וכולם הרי יודעים מה קורה כשנכנס יין) בלי הפסקה.

בפעם הראשונה תחולק חתיכת לחם (חלק מחלה ענקית שלכבודה נוצרה תבנית אפייה מיוחדת), בהמשך יוגש "משהו צונן", כהגדרת קרון, ובסוף יקבלו המשתתפים ממתק, "כדי לגמור את זה במשהו מתוק בפה". "התוודות והיטהרות בכרטיס אחד" יהיה אירוע חושני מאוד, שיציע למשתתפים לבדוק משהו אינטימי על עצמם מתוך ריחוק מובנה – גם מכותב הווידוי וגם משאר המשתתפים. אפשר לתאר אותו כמין פגישה לא מתוכננת ובלתי צפויה שיש בה הרבה אקראיות וחוסר ודאות, תגובות מפתיעות והתערבויות של משתתפים שיכולות להטות דברים או לחדד אותם (וכאמור, גם הרבה יין). אחרי כל אלו, ממש בסוף הלילה, כולם יוזמנו לטבול יחדיו בבריכה של ימק"א. כמה ירושלמי. בכלל, כל הפסטיבל הזה הוא ירושלמי ושואב מתושביה ומציע מטבע הדברים, מורכבות וריבוי קולות.

בצד הבחירה במופעים ואירועים מעניינים במיוחד בולטת בפסטיבל הזה הבחירה המצוינת באתרים שבהם הם מתחוללים. מבנים מקומיים בארכיטקטורה נהדרת גדושת היסטוריה לא יהודית בהכרח, ולצדם כאלה שסמויים מן העין התיירותית ומאפשרים לבאים לקחת נשימה של ארומה אחרת. וכן, בספטמבר בהרי ירושלים ממש קר.

"אולי לקראת סוף המפגש אנשים יוכלו גם להתוודות על דברים שלהם", משערת קרון, "אבל זאת לא המטרה העיקרית. מה שהכי חשוב הוא המפגש שמתקיים בין האנשים שלא מכירים. במהלך הערב אני מניחה שיקרו דברים, שתיווצר הזדמנות לראות את היושב לצדך באופן קצת אחר. ייתכן גם שמשתתף או משתתפת יזדהו עם וידוי מסוים וזה יציף חוויה. רצינו לבדוק אם חוויה כזאת מייצרת אינטימיות, אם ייווצרו קשרים חדשים בין אנשים. כולנו הרי רוצים תקשורת".

וירושלים היא מקור מצוין לווידויים מגוונים.

"כך בעצם התחיל הכל. הפסטיבל הזה הרי שואב מירושלים, שחוץ משאר העניינים בחדשות, יש בה קודם כל קהילות של אנשים ששונים זה מזה כמעט בכל דבר ועניין. המשותף להם היא העיר הזאת, שהיא לפעמים קשה אבל היא כן כר מצוין לעשייה אמנותית. החומרים המקומיים שלה כל כך חזקים ומלאי סמליות, כך שאפשר
להיכנס פנימה ולמצוא כל פעם עוד ועוד קולות".

מה היית רוצה שיקרה בערב כזה?

"המון דברים אפשריים במהלך של אדם שנכנס באופן אקראי לנעליו של אדם זר. הוא יכול להפוך מעד לשותף, להזדהות עם משהו מהדברים. זה גם יכול להצחיק, להפתיע ו/או להטריד. כל תגובה כזאת אפשרית ורצויה. אפשר שמישהו יחוש הקלה על כך שהווידוי שהוא קורא הוא על מישהו אחר וגם אפשר שיהיה כאב על עניין שהושתק. מקווה שתיווצר קרבה, ואפילו לרגע. ונבקש גם מאנשים לכתוב וידויים שאותם לא יקרא אף אחד"

"וידויים: התוודות והיטהרות בכרטיס אחד" (במסגרת פסטיבל מקודשת), ימק"א, המלך דוד 26 ירושלים, 11.9־18.9 20:00 (פרט ל־ 17.9 , 21:00)

לאתר של פסטיבל מקודשת