ההצגה שמאפשרת הצצה לעולם הקווירי של שייקספיר

מרבית האנשים שפוצחים בפאתוס במונולוג "כל העולם במה" משבשים את המשכו אחרי המשפט הראשון, ולא יידעו לומר מאיזה מחזה שייקספירי הוא לקוח. עכשיו הם יוכלו (שוב, אחרי ההפקות הקודמות של המחזה בארץ בשנים האחרונות) להיזכר שמדובר ב"כטוב בעיניכם", וגם ללכת אל התיאטרון לשניים בכרטיס אחד: גם תרבות וגם בידור.

"כטוב בעיניכם" של הקאמרי חייב קודם כל לנוסח העברי של דן אלמגור, שגם אם נקט חירות לא מבוטלת בעיבודו, קיצורו ובתרגומו עשה לו חסד גדול. המחזה נשמע עדכני, מדובר אבל לא מונמך, וכן משעשע וקליט. לא הייתה חובה, בבימויו של אודי בן משה, לערוך את האדפטציה הגסה מעט עם מכשירי הטלפון, הטאבלטים והסלפי, ואפשר היה לנהוג באיפוק עם ההנגשה הטיפ טיפה חנפנית הזאת, אבל בסדר – "כטוב בעיניכם" באה לומר בכל התותחים הכבדים: אל תפחדו מתיאטרון, אנחנו בסך הכל בידור חכם. זה לגיטימי שיהיו גם הצגות כאלו, זה אפילו חשוב.

"כטוב בעיניכם" היא הצצה אל העולם הקווירי של שייקספיר, שבו נשים יכולות להתחפש לגברים, נשים יכולות להתאהב נואשות בנשים, גברים יכולים ללחוש מילות אהבהבים לגברים, וביער אין חוקים. סיפור המעשה פשוט: רוזלינד (אולה שור סלקטר), בתו של הדוכס הגולה, מגורשת מן הממלכה. בבריחתה מצטרפת אליה בת דודתה האהובה (דנה מיינרט החיננית מאוד), הן מוצאות עצמן ביער ארדן, שם הכל יכול לקרות – הקסם מצוי בשפע וכולם נכונים להתרכך ולהתאהב.

מרגע שסיפור המעשה מתחיל להמריא ואנו נפטרים מהאמירה הלא אפויה עד הסוף על הניכור שבמודרנה, ההצגה מתחממת ומקבלת את אופייה – קומדיה רומנטית מתוקה ולא יומרנית. ביער יש היפים מסטולים טובי לב בראשות הדוכס הגולה, מין כת לא מזיקה של רוחניקים, והם מסחררים את האווירה ומקבלים אליהם כל מהגר, כל שבור לב וכל נדכא. מכאן כבר ברור שהזוגות האוהבים עוד יתאחדו ולכולם יהיה טוב, וזו בעצם המטרה של הקומדיה השייקספירית – להיות נוגדן לכל מה שמציאותי, קודר וחסר השראה. אם זה מה שבאתם לקבל, זה גם בדיוק מה שתקבלו.

על מה זה? כולם רק רוצים לאהוב ולהיאהב.
ללכת? אם המונח "בידור" לא מצמרר אתכם – בהחלט.