תוצרת חוץ

החודש ינחתו בארץ שתיים מלהקות המחול האמריקאיות המסקרנות ביותר - ליינס בלק וסידר לייק. קווים לדמותן

17 בנובמבר 2013

נובמבר הזה מזמן חגיגה אמיתית לאוהבי מחול, כאשר ליינס בלט וסידר לייק, שתיים מהלהקות האמריקאיות הנחשבות ביותר ינחתו במשכן לאמנויות הבמה שבוע אחרי שבוע ויציגו כאן ממיטב הרפרטואר שלהן. כיוון שברוב המקרים בוחרים המפיקים להביא לארץ להקות מיינסטרים, שפונות לקהל רחב ככל הניתן, משמח לפגוש כאן שני בתי יוצר המשתייכים לקצה האמנותי של סקאלת המחול בארצות הברית. לכבוד המאורע המשמח וכהכנה למפגש עם יצירותיהן, אנחנו מביאים לכם קווים לדמותן של שתי הלהקות, שיש ביניהן לא מעט דמיון, אבל גם לא מעט שוני.

להקת ליינס בלט, שנוסדה בסן פרנסיסקו בשנת 1982, ומונהגת מאז הקמתה על ידי הכוריאוגרף אלונזו קינג, מייצגת פרשנות קלאסית למדי למחול המודרני. קינג הוא בוגר בית הספר של אלווין איילי, שרקד לפני הקמת ליינס בלט בלהקת המחול של הארלם ובלהקות ארופיות שונות. יש הרבה הרמוניה תנועתית רכה ויופי לא תוקפני ביצירותיו של קינג, שנחשב למשורר ולפילוסוף של הריקוד ושואב את חומריו מתרבויות העולם השונות. לישראל מביאים קינג ואנשיו תוכנית שמורכבת משתי יצירות: "Scheherazade" ו"Resin". הראשונה, שמבוססת כמשתמע משמה על מוטיבים מ"סיפורי אלף לילה ולילה", היא מחווה ליצירות הבלט הרוסיות הגדולות, עם פסקול המורכב מעיבודים למוזיקה של רימסקי קורסקוב, אשר הופקו על ידי זאקיר חוסיין ההודי. השנייה מוגדרת כבלט מקורי, המבוסס על פסקול של מוזיקת לאדינו יהודית־ספרדית ומוזיקה עכשווית.

צפו בטעימה מהרפרטואר של ליינס בלט:

בניגוד לליינס בלט, המונהגת על ידי חזון אמנותי יחיד, להקת סידר לייק, שנוסדה בניו יורק בסך הכל לפני עשור, היא להקה רפרטוארית נטולת מנהיג אמנותי מובהק. המודל הזה של להקה רפרטוארית לא כל כך מוכר ומקובל בישראל, ויהיה מעניין להתוודע לאחת מנציגותיו הבולטות. בתחילת דרכה נתקלה הלהקה, מיסודה ומימונה של ננסי לאורי, יורשת אימפריית הקמעונאות וולמארט המפלצתית, בספקנות מובנת מכיוון הקהילה האמנותית.

עם זאת, אחרי מינויו ב־2005 של המנהל האמנותי בנואה סוואן־פופה, רקדן לשעבר בלהקת אלווין איילי, היא הפכה בהדרגה לאחת הנוכחויות הדומיננטיות בסצנת המחול האמריקאית. סוד הקסם של הלהקה הוא שילוב בין רקדנים מצוינים לתוכנית אמנותית, שמורכבת מיצירות חדשות של כמה מהכוריאוגרפים הטובים בעולם כיום. בין השאר, מציגה סידר לייק את עבודותיהם של אלכסנדר אקמן, יו סטרומגרן וקריסטל פייט. מי שמחפש הוכחה לדומיננטיות של כוריאוגרפים ילידי ישראל במחול העולמי, ישמח לגלות ברפרטואר של סידר לייק גם את עבודותיהם של אוהד נהרין, חופש שכטר ועמנואל גת.

צפו בטעימה מהרפרטואר של סידר לייק:

כצפוי מלהקה רפרטוארית מהסוג הזה, אין קו אסתטי חד־משמעי בעבודות של סידר לייק. מה שיש בהן הוא יושרה אמנותית, פתיחות לזרמים עכשוויים באמנות הבמה וטכניקת ביצוע משובחת. בישראל תציג סידר לייק את העבודות "Violet Kid" של שכטר, שיוצר כהרגלו מתקפה תנועתית מתפקעת מאנרגיה על כל החושים; "Tuplet" של אקמן היא יציאה פוסטמודרנית דקונסטרוקטיבית, שמשלבת שימוש יצירתי בוידיאו, ו"Necessity, Again" של סטרומגרן היא תיאטרון מחול א־לה פינה באוש. בקונטקסט של המחול האמריקאי, שמקריב פעמים רבות את אמנות המחול לטובת פנייה פופוליסטית, סידר לייק מביאה איתה ניחוח אירופי. הלהקה היא נווה מדבר מרהיב, ולא כדאי להחמיץ את ההופעה שלה בארץ.