פסטיבל ירושלים 2019: הסרטים שאסור לפספס

סיורים בעקבות פיגועים בעיר הקודש והחוויה המינית הראשונה של ד"ר רות וסטהיימר: הסרטים שאסור לפספס בפסטיבל ירושלים

מתוך "דיוקן של נערה עולה באש"
מתוך "דיוקן של נערה עולה באש"
28 ביולי 2019

דיוקן של נערה עולה באש

סרטה המהפנט של סלין סיאמה הוא מעין אגדה נשית עתירת יופי, ששואלת מרכיבי עלילה מוכרים מרומנים רומנטיים ומדמיינת אותם מחדש באופן שמעניק להם משמעויות עומק. על רקע נופיו הדרמטיים של אי בבריטני במאה ה-18, ציירת נשכרת לצייר דיוקן של צעירה שחונכה במנזר במטרה לשווק אותה לחתן פוטנציאלי במילאנו. בניסיונה ללכוד את המהות של אובייקט הציור (אדל האנל הנהדרת), ולגרום לה לחייך כדי שתיראה אטרקטיבית יותר, הציירת מתאהבת בה בכל נימי נפשה. סיאמה והצלמת קלייר מאטון עיצבו שורה של דימויים חושניים ומרהיבי עין שמאיירים ומעשירים את הסיפור עתיר הרבדים (הסרט זכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן).

שלישי (30.7) 16:00, לב סמדר
חמישי (1.8) 17:15, לב סמדר
שישי (2.8) 19:00, סינמטק

מתוך "דיוקן של נערה עולה באש"
מתוך "דיוקן של נערה עולה באש"

עושים גלים: אמנות הסאונד הקולנועי

בעוד שבועיים נציין 40 שנה ליציאת "אפוקליפסה עכשיו" למסכים. דרך מצוינת לחגוג את האירוע הקולנועי המסעיר הזה היא לצפות בסרט המחכים והמעשיר על המהותיות של הסאונד לחוויה הקולנועית השלמה. לצד מבט היסטורי הוא מנתח דוגמאות נהדרות מסרטים מכל הסוגים – "הסנדק", "כוכב נולד", "מלחמת הכוכבים", "פארק היורה", "להציל את טוראי ריאן", "צעצוע של סיפור", "הר ברוקבק" – כלומר, בעיקר סרטים עם הרבה רעש, אבל לא רק. הוא גם מסביר היטב מה עושה כל אחד ואחד במחלקת הסאונד ויש אפילו היבט פמיניסטי. "אפוקליפסה עכשיו", שהעבודה על הפסקול המהמם שלו נמשכה יותר משנה, היווה פריצת דרך משמעותית, והסרט מקדיש לו ולעורך הסאונד שלו, וולטר מרץ', דקות ארוכות ומרתקות.

ראשון (28.7) 17:00, יס פלאנט 2
רביעי (31.7) 11:15, סינמטק 1
שישי (2.8) 10:15, סינמטק 2

מתוך "עושים גלים: אמנות הסאונד הקולנועי"
מתוך "עושים גלים: אמנות הסאונד הקולנועי"

סיפורו של רחוב ביל

כמה חבל שהסרט האמריקאי הכי טוב של 2018 לא הופץ בארץ. לא מעט אנשים כבר ראו אותו בבית, אבל זה סרט כל כך נפלא ועשיר ויזואלית, שכדאי מאוד לראותו על המסך הגדול. בארי ג'נקינס עיבד למסך רומן מאת ג'יימס בולדווין, ויצר סרט שלם יותר מ"אור ירח" שזיכה אותו באוסקר. כל סצנה בו כתובה, משוחקת ומבוימת לעילא. זה סיפור אהבה יפהפה ועצוב בין שני צעירים חינניים, וגם סוג של דרמה משפטית המנסחת כתב אישום חריף נגד הגזענות הממוסדת של החברה הלבנה ושל מערכת המשפט האמריקאית – וזאת אולי הסיבה שהוא נדחק מחוץ לאוסקר (רק רג'ינה קינג הייתה מועמדת, וזכתה). הסרט הציף אותי ברגש מהשוט הראשון ועד השוט המושלם שמסיים אותו. אחרי הפסטיבל הסרט מיועד לצאת לסיבוב הקרנות בסינמטקים.

ראשון (28.7) 18:30, תאטרון ירושלים
שבת (3.8) 22:00, סינמטק 3

תן לי חופש

צעיר רוסי-אמריקאי, העובד כנהג לנוסעים בעלי מוגבלויות, מאחר לאסוף צעירה שחורה עם ALS משום שדווקא באותו יום סבו מתעקש שייקח חבורה שלמה של קשישים מהדיור המוגן ללוויה של חברה יהודייה. בניסיון כושל לרצות את כולם, ויק מעמיס על המיניבוס עוד ועוד אנשים בדרך לבית הקברות, וצריך לעקוף את הכבישים החסומים בשל הפגנות זועמות של הקהילה השחורה במילווקי. קיריל מיכנובסקי כתב וביים מעין קומדיה מזרח אירופאית המתרחשת באמריקה ומפגישה בתוך המיניבוס אנשים שחייהם אינם משיקים באופן טבעי. הסגנון הנטורליסטי טובל בהומניזם חם, והסרט מרוצף בשלל דמויות מאוירות היטב ששובות את הלב.

שני (29.7) 13:45, תאטרון ירושלים
חמישי (1.8) 13:45, סינמטק 1

אגם האווזים הפראי

אחד הסרטים היותר מבוקשים בפסטיבל הוא מותחן הפשע הסיני של דיאו ינאן ("פחם שחור, קרח דק"), שמרים מחוות לפילם נוארים אמריקאיים קלאסיים, ומעצב סצנות מפוארות שאולי יזכו גם הן למחוות בעתיד הלא רחוק. גנגסטר שרצח בטעות שני שוטרים מתחבא מפני המוני שוטרים וחברי כנופיות יריבות המנסים לצוד אותו. יש לו תכנית מעניינת איך להשאיר כסף לאשתו ובנו הקט, ולצורך כך הוא נסמך על עזרתה של אישה אחרת. הרובד הרגשי עמום למדי, אבל הבימוי מסוגנן ועתיר המצאות (חלקן אלימות מאוד), ועושה שימוש מפתיע במטריות ובשירים של בוני אם.

שלישי 30.7, 11:30, סינמטק 1
שישי, 2.8, 22:15, יס פלאנט 7

עלובי החיים

זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל קאן הוא דרמה חברתית אינטנסיבית העוקבת אחר פעילותם של שלושה שוטרים בשכונת עוני בפרבר של פריז, שרוב תושביה אינם לבנים. כשילד שחור גונב גור אריות מהקרקס הצועני, הדבר מוביל להתנגשות עתירת משתתפים ואמוציות. רוחו של ויקטור הוגו מרחפת מעל הסרט, שסיקוונס הסיום המצמרר שלו מעצב חזיון סמלי ונבואי, המרפרר למרד הרפובליקני של 1832 שתואר בספר. בפסטיבל יוקרן גם עיבוד צרפתי אילם מ־1925 באורך 381 דקות לספר של הוגו, בלוויית מוזיקה חיה (לחילופין, הסרט נמצא ביוטיוב, באיכות טובה). אל תתבלבלו בעת רכישת הכרטיסים.

שבת (27.7) 22:15, סינמטק 1 ירושלים
שני (29.7) 19:00, תיאטרון ירושלים
חמישי (1.8) 12:45, לב סמדר ירושלים

מתוך "עלובי החיים" של לאדג' לי
מתוך "עלובי החיים" של לאדג' לי

אומת הילד היחיד

נאנפו ואנג נולדה בסין בתקופה שעוד שלט בה חוק הילד היחיד (1979־2015). אחרי שהפכה לאם בעצמה, היא חזרה למולדתה ויצרה סרט תיעודי מצמרר המשלב את סיפורה האישי עם חקירה רחבה של התופעה. מתברר שסרטוני התעמולה לא עשו די כדי לשכנע את האזרחים, ולצד אינדוקטרינציה כללה המדיניות הפלות כפויות ורצח תינוקות, עיקור נשים (כרגיל, אף אחד לא חשב לסרס את הגברים) וסחר בתינוקות (בחסות הממשלה). זוכה פרס הסרט התיעודי בפסטיבל סנדאנס הוא חובת צפייה.

שישי (26.7) 13:15, יס פלאנט 2
ראשון (28.7) 16:45, סינמטק 2
שלישי (30.7) 12:30, סינמטק 3

בר 51

עותק דיגיטלי חדש ומשוחזר של אחד הסרטים היותר יפים שנוצרו בארץ. הרגישות הקולנועית הנדירה של עמוס גוטמן הגיעה בסרט הזה מ־1985 לשיאה. זו מלודרמה קמפית ופיוטית העוקבת אחר אח ואחות יתומים (ג'וליאנו מר־חמיס וסמדר קילצ'ינסקי) הבאים מהפריפריה לתל אביב. חשפנית זקנה (עדה ואלרי טל המופלאה) פורשת עליהם את חסותה ומסדרת להם עבודה בבר שוליים, שם הם מתוודעים לחיי הלילה של תל אביב התחתית. אלון אבוטבול הצעיר מקסים בתפקיד מלצר הומו, והסרט נושם אווירה דחוסה של זרות וחמלה.

שבת (3.8) 19:00, סינמטק 3 ירושלים

מתוך "בר 51" (צילום: יוני המנחם)
מתוך "בר 51" (צילום: יוני המנחם)

מסעות דוסטויבסקי

הפסטיבל מציע רטרוספקטיבה של פאבל פאבליקובסקי, שלצד סרטיו המוכרים "אידה" ו"אהבה בימים קרים" תכלול גם סרטים מוקדמים יותר, נהדרים כולם. בהיעדר הגדרה טובה יותר, "מסעות דוסטויבסקי" מ־1991, הוא דוקו פיקשן מתוסרט העוקב אחר מסעו לגרמניה ובריטניה של דמיטרי דוסטויבסקי, נינו של הסופר הדגול. המטרה: לרכוש מרצדס, האמצעים: לנצל ולמסחר את שמו של הסבא רבא ("השם שלי זה כמו של אחד האחים קרמזוב", הוא חוזר ואומר). זהו סרט שנון ועתיר אירוניה, שמספיק לומר הרבה ב־52 דקות.

שלישי (30.7) 21:00, סינמטק 4 ירושלים

החיים השקופים של אאורידיסה גוז'מאו

הזוכה הגדול בקטגוריית "מבט מסוים" בפסטיבל קאן הוא מלודרמה המתרחשת בברזיל של שנות ה־50 ועוסקת באופן יוצא דופן באהבתן השבורה של שתי אחיות שהופרדו זו מזו על ידי הוריהן השמרנים. גידה הופכת לאם חד הורית ונזרקת לשוליים, בעוד אאורידיסה מגלה שבעלה אינו תומך בתשוקתה להיות פסנתרנית. שתיהן אינן יודעות דבר זו על גורלה של זו, ומתעודדות באמונה שהאחות האבודה הגשימה את חלומה. הנרטיב המתנהל על פי כל כללי המלודרמה, והסגנון החזותי התואם, נתמכים על ידי הפסקול הנהדר שהלחין בנדיקט שיפר. אם תרשו לעצמכם להתמסר לסרטו של כרים איינוז, הוא ירגש אתכם עד דמעות.

שישי (26.7) 16:15, סינמטק 1 ירושלים
חמישי (1.8) 11:30, תיאטרון ירושלים
שבת (3.8) 19:00, יס פלאנט 7 ירושלים

קומדיה רומנטית

אליזבת סנקי, המזדהה כחובבת כבדה של קומדיות רומנטיות, יצרה סרט תיעודי הבוחן את הז'אנר הלבן וההטרוסקסואלי הזה של סרטי בנות. היא מגיעה לכמה מסקנות לא חדשניות אך מודגמות היטב ביחס למסרים הבעייתיים שהסרטים מנסחים לגבי התנהגות נשים (גברים אוהבים נשים שמתנהגות כמו גברים) וגברים (סטוקרים תמיד זוכים במושא אהבתם). כשהיא מנסה להרחיב את שדה ההתייחסות לסרטים מז'אנרים אחרים (כדי לדבר גם על אהבות בגוונים אחרים) היא מאבדת את האחיזה, אבל בסך הכל הסרט חביב ומהנה, ומרכז כמה טיעונים מוכרים לרצף הגיוני אחד.

שלישי (30.7) 20:30, סינמטק 2 ירושלים
רביעי (31.7) 16:45, יס פלאנט 2 ירושלים
שבת (3.8) 12:00, סינמטק 2 ירושלים

חיים כפולים

אוליבייה אסיאס, מהבמאים היותר ייצוגיים של הקולנוע הצרפתי, כתב וביים סרט מאוד צרפתי המתרחש על רקע המשבר בעולם המו"לות העולמי. הסרט עוקב אחר היחסים בין מו"ל (גיום קאנה), סופר (ונסן מקיין מ"סה לה וי!"), האישה שביניהם (ז'ולייט בינוש) ודמויות נוספות בפריז ובסביבתה. בהתחלה הם מדברים הרבה, ובצרפתית, על ההווה והעתיד של הספרות. בהמשך אנחנו מתחילים לקבל מושג על היחסים המורכבים שמסתתרים מאחורי המילים, ואז זה גם מתחיל לעניין ברבדים נוספים פרט לזה האינטלקטואלי. קומדיה צרפתית כמו פעם, לפני שהקולנוע הצרפתי ירד לעם.

שישי (26.7) 11:00, לב סמדר ירושלים
שני (29.7) 13:30, סינמטק 1 ירושלים
שבת (3.8) 18:45, יס פלאנט 2 ירושלים

תשאלו את ד"ר רות

שנה אחרי שהתרגשנו מהסרט התיעודי על רות ביידר גינסבורג, מגיע אלינו סרט על רות השנייה, גם היא יהודייה אמריקאית קטנת קומה שהותירה חותם גדול. לד"ר וסטהיימר – המטפלת המינית שהפכה לכוכבת תקשורת אמריקאית – יש סיפור חיים מדהים והסרט מתאר אותו יפה, גם אם קטעי האנימציה אינם מבריקים.

פצצת האנרגיה בת ה־90 מספרת בעצמה את סיפורה, מילדת שואה גרמנייה, דרך שנותיה בקיבוץ בעמק יזרעאל ועד למפגשים עם המעריצים שטוענים שהצילה את חייהם ביחסה הענייני והנינוח להטיות השונות של מיניות. בתה ונכדתה טוענות שהיא פמיניסטית, אך היא מתנגדת בתוקף להגדרה, ולא תאמינו איפה המומחית לסקס חוותה את יחסי המין הראשונים שלה – רק בשביל זה שווה לראות את הסרט.

ראשון (28.7) 19:30, סינמטק 3 ירושלים
שני (29.7) 11:00, תיאטרון ירושלים

1900

הפסטיבל מקרין שלושה מסרטיו המוקדמים של ברנרדו ברטולוצ'י שנפטר בנובמבר בשנה שעברה, לאחר שחשף בזקנתו מעשה שמכתים את מורשתו הקולנועית. זאת הזדמנות יוצאת דופן לצפות באפוס ההיסטורי הפיוטי, הסקסי והסוחף שלו מ־1976 על עליית הפשיזם באיטליה.

הסרט (317 דקות סוערות שיוקרנו בשני חלקים) עוקב במהלך עשרות שנים אחר שני גברים שנולדו ביום הראשון של המאה ה־20, בנו של בעל חווה (רוברט דה נירו) ובנו של אריס (ז'ראר דפרדייה), והוא עתיר סצנות בלתי נשכחות שצולמו על ידי ויטוריו סטורארו והולחנו על ידי אניו מוריקונה. מה עוד צריך?

שישי (2.8) יס פלאנט 2, חלק א' ב־11:00, חלק ב' ב־14:15

נולדתי בירושלים ואני עדיין חי

סרט שכמו נולד לצורך הקרנה בפסטיבל ירושלים. יוסי עטיה כתב, ביים (עם דוד אופק) ומגלם בחור קצת מוזר שבוקר אחד מתחיל להנחות סיורים לתיירים בעקבות אתרי פיגועים בעיר הקודש (ישראלים אינם מורשים להצטרף). עם הזמן הוא מוסיף עזרים וטבלאות להדגמה (כמה הרוגים צריכים להיות כדי שיציאה לבילוי באותו ערב תיחשב לבלתי קבילה), אך מסרב בעקשנות לקחת כסף (שותפו לדירה כבר ימצא דרך למסחר את העסק). זהו טקסט קולנועי יוצא דופן שצולם כמו סרט תיעודי בהשתתפות תיירים אמיתיים, ומציע מבט עקום ושנון מאוד על מציאות מטורפת.

שני (29.7) 18:00, סינמטק 4 ירושלים, סרט מונגש
שלישי (30.7) 22:00, סינמטק 1 ירושלים
רביעי (31.7) 14:30, סינמטק 2 ירושלים, כולל מפגש עם היוצרים

← פסטיבל הקולנוע ירושלים, 25.7־4.8. לאתר הפסטיבל