קריאה בכתב יד

הכלי העיקרי לאבחון מחלת פרקינסון כיום הוא היכולת האבחונית של הרופא. השיטות לאבחון כוללות אבחנת התסמינים על ידי רופא. לרוב מתאפשר הדבר רק בשלב מתקדם יחסית, או בבדיקה הנקראת Spect, שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח. עם זאת, התועלת מהבדיקה אינה עולה על יכולת האבחון של רופא מומחה והיא חושפת את החולה לקרינה מיותרת.

מחקר שנערך בשיתוף של חוקרות מאוניברסיטת חיפה ובית החולים רמב"ם מציע שיטה חדשנית ובלתי פולשנית לאבחון פרקינסון בשלב מוקדם על ידי ניתוח תהליך הכתיבה. "זיהוי של שינויים בכתב היד יכול להביא לאבחון מוקדם של המחלה ולהתערבות נוירולוגית ברגע קריטי", מסבירה יוזמת המחקר, פרופ' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.

מעט על פרקינסון:

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קיימים הבדלים בולטים וייחודיים בין כתב ידם של חולים במחלת פרקינסון לכתב היד של אנשים בריאים. עם זאת, מרבית המחקרים שנעשו עד היום התמקדו ביכולות המוטוריות (לדוגמה ציור של ספירלות) ולא בכתיבה הקשורה ליכולות קוגניטיביות, כמו חתימה על צ'ק, העתקת כתובות וכד'. לדבריה של פרופ' רוזנבלום, חולים בפרקינסון מדווחים כי חשו בשינוי ביכולות הקוגניטיביות עוד לפני השינוי שחל ביכולותיהם המוטוריות, ולכן המחקר הנוכחי, הבודק את הירידה ביכולת הקוגניטיבית, יכול להעיד על התקדמות המחלה ולאבחן אותה בשלב מוקדם יותר.

בדיקה על ידי משימות יומיומיות

במחקר הנוכחי, שנערך על ידי ד"ר אילנה שלזינגר, מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בשיתוף עם מרפאות בעיסוק העובדות בבית החולים, ביקשו החוקרות מהנבדקים לכתוב את שמם ולהעתיק כתובות שניתנו להם, שתי משימות יומיומיות הדורשות גם יכולות קוגניטיביות. במחקר השתתפו 40 נבדקים בוגרים, בעלי לפחות 12 שנות השכלה, מחציתם בריאים ומחציתם חולים בשלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון (ללא תסמינים מוטוריים ברורים נראים לעין). משטח הכתיבה היה דף רגיל שהונח על גבי לוח אלקטרוני, וכלי הכתיבה היה עט מיוחד ובו חיישנים הרגישים ללחץ שמופעל על ידי העט. לאחר מכן בוצע ניתוח ממוחשב של התוצאות, שבו השוו כמה פרמטרים: מרחב הכתיבה (אורך, רוחב וגובה האותיות), משך הזמן הנדרש, והלחץ שהופעל על המשטח תוך כדי ביצוע המשימה.

מהממצאים התברר כי נבדקים שחולים בפרקינסון כתבו אותיות קטנות יותר (מיקרוגרפיה), הפעילו לחץ מועט יותר על משטח הכתיבה, ונדרש להם זמן רב יותר לביצוע המשימה
צילום: שאטרסטוק

בניתוח התוצאות נראו הבדלים מובהקים בין קבוצת החולים לקבוצת הבריאים: כל הנבדקים למעט אחד אובחנו בהתאם למצבם (דיוק של 97.5%). מהממצאים התברר כי נבדקים שחולים בפרקינסון כתבו אותיות קטנות יותר (מיקרוגרפיה), הפעילו לחץ מועט יותר על משטח הכתיבה, ונדרש להם זמן רב יותר לביצוע המשימה. על פי פרופ' רוזנבלום, בלט במיוחד ההבדל בזמן שבו שהה העט באוויר, בין "פעימת כתיבה" אחת לשנייה, בין אות לאות ובין מילה למילה. "שמנו לב שנבדקים חולים בילו זמן רב יותר עם העט באוויר. זהו ממצא חשוב, במיוחד משום שבזמן שהנבדק מחזיק את העט באוויר, המוח מתכנן את הפעולה הבאה בתהליך הכתיבה. התארכות משמעותית של משך הזמן הזה מהווה ביטוי לירידה ביכולת הקוגניטיבית של הנבדק. שינוים בכתב היד יכולים להופיע שנים לפני האבחון הקליני, ולכן יכולים להוות אחד הסממנים הראשונים למחלה המתקרבת", אומרת פרופ' רוזנבלום.

על פי ד"ר שלזינגר, אימות של הממצאים האלו במחקר רחב היקף יאפשר להשתמש בשיטה זו לאבחון ראשוני של חולים בצורה בטוחה ולא פולשנית. "מחקר זה מהווה פריצת דרך לקראת אבחון אובייקטיבי של המחלה", אומרת ד"ר שלזינגר ומוסיפה כי "פרסום המחקר בעיתון האיגוד הנוירולוגי האירופי עורר עניין רב בכנס הפרקינסון הבינלאומי".

לדברי החוקרות, לאבחון באמצעות שיטה זו יתרון נוסף, והוא הורדת העומס מהמערכת הרפואית, שכן הבדיקה תוכל להתבצע על ידי איש מקצוע אחר, לאו דווקא רופא. לאחר קבלת התוצאות ובמידת הצורך, יופנו הנבדקים לרופא להמשך טיפול ולבדיקה. בימים אלו עומדות החוקרות להשתמש בשיטה לניסוי חדש, שבו הן ינסו באמצעות ניתוח כתב היד להעריך את השיפור החל בתפקוד חולים במחלת פרקינסון לאחר שעברו ניתוח השתלת אלקטרודה במוח.