אני לא סועד כשעצוב: צוק איתן הרס את עונת השיא של המסעדות והברים

המסעדן הראל בלו פתח לפני מספר חודשים את מסעדת ברנז'ה בפארק שרונה, בטוח באמונתו שזו תהיה הנקודה הלוהטת של הקיץ. ביום שלישי שעבר ציפו במסעדה ל־200 איש שהזמינו בה מקום, ל־300 סועדים בסך הכל, אך למקום הגיעו רק 20 איש. גם עסקיו האחרים של בלו – מסעדת סיטארה בסי אנד סאן ומסעדות החוף מונה ביץ' בחוף הצוק ובהרצליה – נפגעו. היה נראה שהתל אביבים ממשיכים לצאת לבלות גם כשטילים מיורטים מעל לראשם, אך בלו מתאר תמונת מצב קצת שונה:

"בשגרה אין מקום להכניס סיכה לחופים שלי בשבת. פתאום היו מיטות שיזוף פנויות. אני מעריך שהייתה תפוסה של 50 אחוז. מסעדות ובתי קפה מתבססים על תיירות, אבל בבתי המלון מדברים על ביטולים מטורפים, תיירים שקיצרו את החופשות. מתחם שרונה הפך לעיר רפאים. בסיטארה היו לנו בערך 150 לקוחות במקום ה־350 הקבועים. אנחנו מקווים שזה ייגמר מהר ואפשר יהיה להציל משהו מהעונה, אבל אם זה יימשך ככה הלך הקיץ, ונגמרו גם החגים. מי שיש לו חוסן כלכלי ישרוד אבל השאר לא יצליחו להשאיר את הראש מעל המים. נקווה שלאור הנסיבות הרשויות ישכילו להקל על עסקי המזון".

בלו כמובן לא לבד. שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, בתי הקפה והברים בישראל, הגדיר את המצב במילה אחת: "קטסטרופה". מבצע צוק איתן, מסביר ברמן, נפל על תקופת הפיק של המסעדנות: "זהו הענף הכלכלי הכי מסוכן במשק, ותחום שקשה להרוויח בו מכיוון שהוא עתיר כוח אדם. עכשיו אנחנו רואים ירידה חזקה בעבודה ובפדיונות. כל הזמן מדברים על הדרום, אבל הבעיה רחבה ומקיפה כל אזור מוכה אזעקות. קל לוותר על ביקור במסעדה ובניגוד לענף התיירות והטיסות אין דמי ביטול, אנחנו רוצים שהמדינה תפצה". יוסי מאוטנר, בעלים ושותף במספר ברים בעיר, בהם המזג, דיזי פרישדון וטנג'יר, מציין גם הוא כי התזמון הוא שורש הבעיה: "התיירים מהווים חלק משמעותי מקהל שלנו בקיץ. מבצע עמוד ענן היה בחודש נובמבר ולכן הפגיעה לא הייתה קשה כמו עכשיו. הפעם הנזק לתיירות היה קשה ורבים ניזוקו, לא רק בתחום שלנו".

ומה לגבי הקהל הישראלי?

"גם הוא יוצא פחות ובוטלו אצלנו אירועים, בייחוד בימים הראשונים של המבצע, אבל הקהל השכונתי המשיך להגיע יחסית כרגיל", אמר מאוטנר. "אני מרגיש שאנשים רוצים להמשיך לחיות ולא להסתגר לבד בבית". שמעון משל, בעליו של הבר פיקוק ושל קפה נח, מתבסס בעיקר על תושבי השכונה ולכן פחות מרגיש את נזקי המלחמה. עם זאת גם בעסקיו שלו נרשמה ירידה בכמות הלקוחות: "יכול להיות שתעברי בערב ותראי שהפיקוק מלא, אבל שעות הבילוי התקצרו משמעותית, ובר חייב שיא של שלוש שעות לפחות כדי לשרוד. זה מורגש בכ־15 אחוז ירידה בפדיון. גם תמהיל הקהל השתנה – הורים לילדים קטנים, שהם מרבית הקהל הרגיל שלנו, מעדיפים להישאר בבית, ובמקומם מגיעים סינגלז שמחפשים לשבת ביחד ולדבר על המצב. תכלס כיפת ברזל עובדת ותל אביבים לא מפחדים לצאת לבלות, אבל האווירה הכללית, גם בעקבות ההפגנות וההתלהמות, היא מאוד מיואשת ולא מעודדת בילוי".

"מצב הרוח של אנשים בשפל, אין רצון לבלות. לצאת למסעדה בערב זה בילוי, איך אפשר תחת מתקפות טילים להשאיר ילדים קטנים בבית עם שמרטפית בת 16 ולהיות רגועים מספיק בשביל ליהנות?", הוסיף דודי פורז, שותף במסעדת 206. "במסעדות יש בעיה של סחורה טרייה, זה לא מוצרי מדף שיכולים לחכות. אנחנו כל הזמן מתלבטים אם להזמין חומרי גלם ולהמשיך לזרוק סחורה לפח. גם עם כוח אדם יש בעיה: זה לא חוקי לשחרר מלצרים אם אין עבודה, גם הם צריכים להתפרנס, ומצד שני אי אפשר לדעת, אולי נזדקק להם אם פתאום תהיה הפסקת אש. עם כל הקושי שאנחנו חווים ברור שאנחנו ערים למצוקה בדרום. אני מקווה קודם כל בשביל יישובי קו העימות שהמלחמה כבר תיגמר וכולנו נחזור לשגרה".

בעלי הברים והמסעדות בעיר חוששים שללא התערבות אקטיבית של הרשויות לא יוכלו לעמוד בנזקים הכלכליים של המלחמה. ניר סביליה, חבר מועצת עיריית תל אביב־יפו והממונה על פיתוח העסקים הקטנים והבינוניים בעיר, פנה בנושא במכתב לראש העיר רון חולדאי בבקשה שיקים מטה חירום עירוני. במכתב תיאר סביליה חשש כי קשיי נזילות יגרמו ל"איום ממשי על המשך פעילות של אלפי עסקים קטנים ובינוניים בתל אביב. דחיית תשלום ארנונה יכולה להיות קריטית".