בית משותף: חללי העבודה המשותפים מגיעים גם לתל אביב

בראשית היה המשרד, אחר כך חדר העבודה הביתי, אז הגיעה הפלישה לבתי הקפה ולבסוף - חלל העבודה המשותף. השלב הבא באבולוציה הם המשרדים להשכרה שמציעות חברות כמו WeWork או Mindspace, עם חלל עבודה מפנק במיוחד וקהילה של שוכרים

WeWork
WeWork
18 בספטמבר 2014

רבות נכתב על תרבות בתי הקפה בעולם המערבי, החל מווינה, דרך פריס ועד אפילו תל אביב. בית קפה הפך לאייקון תרבותי וכיכב בדיונים רבים שהתנהלו, כמובן, בבתי הקפה עצמם. עם זאת, בעשור וקצת האחרונים חל שינוי בצביון לקוחותיהם של אותן נקודות תרבותיות, עם יותר ויותר אנשים שהפכו את הקפה השכונתי למשרד ארעי, שבו הם עובדים עם הלפטופ, מקיימים פגישות ומנהלים שיחות טלפון. מה שנדמה תחילה כהרגל חדש ואנקדוטי הפך במהרה לתופעה רחבת היקף. בעלי עסקים רבים כעסו לגלות שולחנות הנתפסים לשעות ארוכות עבור חשבון זעום, אך קסמם של האינטרנט החינמי, הסביבה השקטה יחסית וקרבתם של מיני מזון ומשקאות משכו עוד ועוד "חסרי משרדים".

בשנים האחרונות המאבק הסמוי בין בעלי בתי הקפה ללקוחותיהם החסכוניים עלה לכותרות: ב־2011 רשת סטארבקס הודתה לאחר מעשה כי היא מכסה את חלק משקעי החשמל בסניפים בניו יורק, כדי למנוע מפרלינסרים ומסטודנטים "להקים מחנה בחנות כדי להשתמש ברשת האינטרנט שלה", והם לא לבד. בה בעת עולה קרנם של חללי העבודה המשותפים, כאשר מקומות כמו מיזנתרופ, מזא"ה 9 וגוגל קמפוס מציעים מקום עבודה שקט המספק ללקוחותיו שירותים שונים. כמובן שמחיר השהייה, מידת הדציבלים הסובבת אתכם וההטבות והשירותים המוצעים תלויים במקום עצמו, אך רובם ככולם מציעים אלטרנטיבה סטרילית ומכווננת פרודוקטיביות יותר מבתי הקפה.

בלב כל זאת צצה WeWork, מעין פרפרזה על מושג החלל המשותף. הרשת האמריקאית, שהוקמה לפני כארבע שנים, פועלת כיום ב־19 אתרים ובשמונה ערים מרכזיות בארצות הברית, בהם חברים יותר מ־12 אלף חברי קהילה. הייחוד של WeWork נוצר בסביבת העבודה הייחודית שנבנית בקרב קהילת החברים, כאשר בין היזמים והחברות השונות נוצרים קשרי עבודה והפריה הדדית המציעה ליזמים, לעצמאים, לסטארטאפיסטים ולחברות קטנות שטחי עבודה מעוצבים וייחודיים בבנייני משרדים.

החברה מספקת תשתית, שירותים, אירועים וטכנולוגיה כך שחבריה יכולים להתמקד בעשייה. כעת מגיעה החברה לישראל. מכיוון שהשקת החלל הראשון שלה בדובנוב 7, עד כה בית בני עקיבא, מתוכננת רק לנובמבר הקרוב, נערכה הפגישה עם מנכ"ל השלוחה הישראלית בנג'י זינגר, למרבה האירוניה, בבית קפה באזור. זינגר, שעלה לארץ בגיל 20 מארצות הברית, עבד במסעדנות במשך 25 שנה עד שהחליט שהגיע הזמן להסבה מקצועית: "לפני חמש שנים יצא הספר "Start Up Nation", שמתאר את תעשיית ההיי־טק בארץ ובמקרה נכתב על ידי אח שלי. החלטתי שזה מגוחך שאני יושב בלב דבר שכזה ומתעסק בקפה ובסנדוויצ'ים, אז נסעתי לארצות הברית ופגשתי את אדם נוימן, המייסד של WeWork. התאהבתי במקום ומצאתי שם בדיוק את מה שחיפשתי: משהו שמשלב את הניסיון שלי בשירות ובאירוח ומיישם אותו בתחום ההיי־טק". שלוש שנים וחצי עברו וזינגר הצליח לשכנע את נוימן להביא את הרשת לארץ: "הסניף בלונדון היה הראשון שקם מחוץ לארצות הברית, סניף דובנוב יהיה השני".

לטענתו, אף שהמודל העסקי של החברה מגיע מעולם הנדל"ן, המטרה העיקרית אינה עשיית רווח – אלא בניית קהילה שתעזור לחברים בה להצליח. לשם כך, "אני רוצה להכיר אותך ולדעת ולהבין מה אתה עושה, כדי שאוכל לחבר אותך לאנשים הנכונים בקהילה שלנו. מרגע שאתה חבר בקהילה, אתה חבר בכל הנכסים ששייכים ל־WeWork, על החללים שהיא מציעה באופן פיזי ועד השירותים המופשטים יותר. בין היתר, באפליקציה החברים מחולקים בקהילה ששוכרים חלל בבניין שלך לפי קטגוריות, ככה שאם אתה צריך בעל כישורים מסוימים אתה יכול למצוא אותו בקלות".

אהבנו את הסוודר. מתפננים בלאונג' של WeWork בבוסטון
אהבנו את הסוודר. מתפננים בלאונג' של WeWork בבוסטון

אותו הון סימבולי הוא נקודת מפתח בקהילת הלקוחות של WeWork, קהילה שנסבה סביב גרעין המורכב מחברות סטארט־אפ שונות – והעסקים המציעים את השירותים השונים שהם צורכים. "הבניינים שלנו עובדים ככה שאין לך ברירה אלא להיתקל באנשים באופן כזה או אחר, ככה שאינטראקציות מפרות קורות כך או כך. הקולקטיב מתחיל במתחמים הציבוריים בבניין, שם האנשים מהחברות השונות מתערבבים באופן חופשי יותר, באירועים ובהרצאות שמתרחשים אצלנו ובפגישות בפינת הקפה". בכל הקשור לעידוד האינטראקציה האנושית, נראה כי רב השוני מן הדמיון בין רעיון הקהילה של WeWork לאינדיווידואליזם של מיזנתרופ ודומיו.

זינגר מזהה גם הוא את התנודות בעולם חלל העבודה והוא מקטלג אותן לשני סוגים עיקריים: "ראשית, היום 90 אחוז מהאנשים יכולים לעבוד מכל מקום, מושג המשרד משתנה, אין שום ערך מוסף במיקומו הפיזי. הדבר השני הוא רעיון כלכלת השיתוף, הפופולרי היום, בניגוד לימים בהם העסקים היו סגורים בתוך עצמם, פיזית ומנטלית". גם את מרבית החברות הוא מחלק לשניים – חברות הממוקמות בחללים קטנים מדי וחברות הממוקמות בחללים גדולים, על פי מידתם. ב־WeWork החברות יכולות להתרחב או להצטמצם בהתאם לצורכי החלל שלהם, כאשר אין הן מחויבות לחוזה ארוך טווח וכדומה, אלא "מחדשות חוזה" ומשלמות שכירות בכל חודש בחודשו. לדידו, "גם אם מחיר השכירות עצמו לא נראה טוב יותר מאופציות מקבילות של שכירת משרדים, אנחנו מורידים לעסקים מהראש התעסקות בדברים, כמו תשלום חשבונות לעירייה, הקמת ואחזקת רשת אינטרנט, שירותי הדפסה, ניקיון ותחזוקה וכדומה. כל מה שנשאר לך הוא לשים את המחשב על השולחן ולהתחיל לעבוד".

הבניין החדש של החברה כולל חלוקה אלגנטית לשטחים פרטיים, המתהדרים בחלונות הכהים בחציים התחתון, כדי להסתיר את עבודתכם מעיני השכנים, ושקופים בחציים העליון, כדי לאפשר תקשורת זורמת בין דרי הקומה. אמנם עדיין אין שולחנות פינג פונג כמו בסניפים בארצות הברית, אך הבניין, שיישאר פתוח 24 שעות ביממה ויכיל כ־420 שולחנות ב־2,500 המטרים שלו, יאכלס חדר ישיבות, פינות הדפסה בכל קומה, אזורים פתוחים למפגשים חברתיים ואפילו בירה וקפה בחינם.

אפשר להבין למה זינגר מתכוון, באומרו כי "לא ניתן למדוד ערכים מוספים, קהילה ושירותים במטר מרובע". הוא מדווח כי הבניין כבר נמצא ב"90 אחוז תפוסה והוא ייפתח כשהוא מלא לחלוטין – כולל קומת המרתף המיועדת לעמדות עבודה ליחידים, כמו מעצבים ומתכנתים". גם אם לא ידוע עדיין האם מדובר בתופעה חדשה, או בתת תופעה קיימת, ברור, לכל היותר, כי דובנוב 7 לא יישאר כניסיון נקודתי, כאשר סניף אח בהרצליה יקום בעקבותיו וב־2015 יצטרף אליהם לוקיישן שלישי במתחם שרונה.

מתחם דומה לזה של WeWork הוא "מתחם העבודה האורבני והשיתופי" של חברת Mindspace, הממוקם בשד' רוטשילד 45. לאחר שהשיקה 168 עמדות עבודה במאי האחרון, מתעתדת החברה לפתוח בנובמבר הקרוב קומה חדשה שתכיל 153 עמדות חדשות. המשרדים עצמם מרוהטים ומאובזרים לעד עשרה אנשים, ובין היתר ניתן למצוא במקום מתחם עבודה פתוח, חדרי ישיבות, תאי טלפון פרטיים, אזורי צ'יל אאוט ולאונג'. כל הללו, ושירותים נוספים שמציעה החברה, זמינים עבור המשתמשים במשך 24/7, כחלק מהקו המנחה המשותף ל־WeWork ול־Mindspace, שבמסגרתו כל צורכי המשרד מאוגדים תחת תשלום אחד ותחת קורת גג אחת.