חנוכת בית: עתידו המחודש של בית צעירות מזרחי

בית צעירות מזרחי נפתח מחדש לאחר שיפוצים, כרגע כגן ילדים. בעתיד ישמש גם כחלל עבודה, סטודיו לאמנים ומרכז לחוגים

תתחדשו. בית צעירות מזרחי המשופץ. צילום: יולי גורודינסקי
תתחדשו. בית צעירות מזרחי המשופץ. צילום: יולי גורודינסקי
16 בספטמבר 2015

במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 השתלטו קבוצה של פעילים על אחד המבנים הוותיקים והידועים במרכז תל אביב, בית צעירות מזרחי. הבניין, אשר ממוקם ברחוב דב הוז ונמצא בבעלות העירייה, עמד נטוש ומוזנח במשך שנים רבות, מה שהוביל את משתתפי המחאה לטעון שהעירייה מזניחה את המבנה בכוונה כדי לבנות במקומו מגדלי פאר.

קנוניית המגדלים לא התממשה בסופו של דבר. יותר מארבע שנים לאחר אותה מחאה, המבנה השלים שיפוץ ושיקום שבו השקיעה העירייה כ־16 מיליון ש"ח, והוא צפוי להפוך למרכז קהילתי וחינוכי עבור תושבי מרכז תל אביב.

"התחלנו עם השיפוצים לפני כשנה", מספר סגן ראש העירייה אסף זמיר, "מרכז העיר, כמו אזורים רבים אחרים בתל אביב, מושך אליו כמות הולכת וגדלה של משפחות צעירות שזקוקות לשירותים ולמתקנים של העירייה – כמו בתי ספר, גני ילדים, מרכזי פנאי וקהילה ועוד. לקראת שנת הלימודים הנוכחית עבדנו מסביב לשעון והשקענו מיליוני שקלים בהקמה של בתי ספר ומרכזים קהילתיים בכל רחבי העיר. היה טבעי לחלוטין עבורנו להשתמש בבית צעירות מזרחי כדי לתת מענה לכל הקבוצות החברתיות השונות באזור. כבר השבוע פתחנו בו ארבע כיתות גן חדשות, ושאר חלקי המבנה יפתחו באופן הדרגתי לציבור. תוך כמה חודשים המבנה כולו יהיה בפעילות מלאה".

בית צעירות מזרחי דב הוז. לפני השיפוץ
בית צעירות מזרחי דב הוז. לפני השיפוץ

בית צעירות מזרחי נפתח בשנת 1938 על ידי האדריכל ומהנדס העיר יעקב בן סירה, ושימש בימיו הראשונים כפנימייה וכבית ספר מקצועי לבנות של ארגון נשות מזרחי. לאחר ששימש תקופה ארוכה כמשכנו של הסמינר למורות תלפיות, ננטש סופית בשנת 1999. הבניין, אשר נבנה בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) הוכרז כבניין לשימור וזכה לטיפול מיוחד בשיפוץ הנוכחי שהובילה העירייה.

בזמן המחאה החברתית פעילים מתחו ביקורת על העירייה וטענו שהיא לא משמישה מבנים נטושים שבבעלותה לתועלת הציבור. מה העירייה עושה עם המבנים הנטושים שלה היום?

"אני רוצה להבהיר – גם אם המחאה החברתית לא הייתה מתקיימת היינו משפצים את בית צעירות מזרחי, פשוט כי עלה הצורך במבני ציבור נוספים במרכז תל אביב. צריך להבין שכל השמשה של מבנה היא תהליך ביורוקרטי לא פשוט, וחובתנו בתור משרתי ציבור לוודא שהמבנה אכן משרת צורך קיים. העירייה מחזיקה במספר קטן מאוד של מבנים נטושים שאין בהם שימוש, בהיקף נמוך משמעותית ביחס לערים אחרות בעולם. זה תקין וטוב שיש בניין שמחכים איתו עד שרואים בבירור איזה צורך עולה מהשטח, זה נותן לעירייה גמישות ויכולת רחבה לספק שירותים ולמלא את המחויבות שלה כלפי התושבים".

לקראת השיפוצים ערכתם תהליך שיתוף ציבור כדי לשמוע את הציפיות של התושבים מהמבנה. היו רעיונות מעניינים?

"שיתוף הציבור נועד לתת לתושבים הזדמנות להשמיע את הצרכים ואת הרצונות שלהם, תוך שהם לוקחים חלק פעיל בתהליך התכנון. שמענו מגוון מאוד רחב של רעיונות, מהקמה של ספרייה, חדר לנוער, חללים לאמנים, סדנאות להורים צעירים, או חלל שמציע רק מקום לעבוד בו בלי שירות ספציפי. שיתוף הציבור נוהל על ידי יחידת הצעירים בעירייה והקמנו עבורו פלטפורמה ייחודית באינטרנט ומפגשים פנים מול פנים עם התושבים. בסופו של דבר החלטנו למקד את הפעילות בבניין לשלוש מטרות: הורות צעירה בעיר – עם כיתות גן וסדנאות להורים צעירים, מרכז קהילתי קלאסי – עם חוגים, פעילויות העשרה, פעילויות אמנותיות וסטודיואים, והמטרה השלישית היא מתן מענה לתושבים צעירים בעיר עם חללי עבודה משותפים, מרחבי לימוד, יזמות ועוד. אני מזמין את כולם להגיע ולבקר".