הדירה המעופפת: איך הפכה תל אביב למעצמת AirBnb?

אתר AirBnb כבש את הערים הגדולות בעולם, ואת תל אביב יותר מכולן: היחס בין הדירות באתר לחדרי המלון כאן גבוה מכמעט בכל מקום אחר בעולם. בזמן שהתיירים והמשכירים חוגגים, התושבים בבעיה. האם הפתרון יגיע בכלל משכונת התקווה?

AirBnb (צילום: shutterstock)
AirBnb (צילום: shutterstock)
2 באפריל 2017

כשבריאן צ'סקי וג'ו גביה, שני צעירים מסן פרנסיסקו, החליטו להשכיר את החדר הנוסף בדירתם כדי להשלים הכנסה, הם לא שיערו בנפשם שהקומבינה של השלמת הכנסה עתידה להפוך למעצמה של כלכלה שיתופית, שתשנה את כללי המשחק בכל מה שקשור למלונאות ותיירות, תחסוך הרבה כסף ותפתח הרבה אפשרויות לתיירים – אבל גם תגלגל הרבה מאוד הון שחור. תשע שנים מאוחר יותר, האתר שהקימו, AirBnb, מלמד את המלונאים, את העירייה וגם את השוכרים בתל אביב הקטנה להתרגל לכללי משחק חדשים, ואלה לא בהכרח מתקבלים באהדה.

תל אביב נושאת בגאווה כמה תארים: היא העיר ללא הפסקה, העיר הלבנה והעיר הגאה בעולם. בשנים האחרונות נראה שנקשר לה כתר נוסף, לא בטוח שמחמיא – העיר שבה היחס הגבוה ביותר בין דירות AirBnb לחדרי מלון מבין הערים המתוירות הגדולות בעולם. בסך הכל מציעים המלונות בעיר כ-7,883 חדרים, בעוד שלפי אתר AirDNA, שאוסף את הנתונים ממפלצת התיירות המקוונת, אפשר למצוא בה 6,243 נכסי AirBnb פעילים. יחס של 0.79 דירות לחדרי מלון. לשם השוואה – בפריז, אחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של האתר המקוון, ישנן 0.33 דירות AirBnb לחדרי מלון, באמסטרדם 0.34 דירות לחדרים, בלונדון 0.26 ובניו יורק 0.19.

כל הנתונים בנוגע ל-AirBnb לקוחים מאתר AirDNA
כל הנתונים בנוגע ל-AirBnb לקוחים מאתר AirDNA

את הסיבה לפריחה הזאת ניתן להסביר משני צדיה של אותה סוגיה – יוקר המחיה בתל אביב. מצד אחד התושבים שנאנקים תחת נטל המחירים בעיר ורוצים לייצר הכנסה מהירה וקלה, ומצד שני התיירים שבאים אליה מחפשים כל דרך להימנע מתשלום עתק למלונות. התוצאה התיירותית טובה, ומספר התיירים שבאים לעיר עולה מדי שנה (850 אלף בשנה האחרונה, לפי הערכות העירייה), אבל הדבר מעלה בעיות גם למלונאות המסורתית וגם לתל אביבי הממוצע שמחפש דירה.

עשרת אלפים בחודש על סטודיו

בניגוד להילה הרומנטית ואולי לכוונה המקורית, AirBnb הפכה ברחבי העולם ובישראל בעיקר לפלטפורמה עסקית לבעלי נכסים שמבקשים למקסם רווחים בהיעדר רגולציה ופיקוח, וקשה להאשים אותם: לפני נתוני AirDNA, מי שהשכיר במרכז העיר דירת סטודיו ממוצעת במהלך פברואר יכול היה להרוויח ממנה 1,679 דולר (שהם קצת פחות מ6,500 ש"ח). אם היה משכיר אותה לטווח ארוך, היה עושה עלייה של כ-4,000 ש"ח לכל היותר לתקופה כזו. למשכיר זה משתלם ובגדול.

"בתקופות הטובות, מסטודיו במרכז העיר הייתי עושה עשרת אלפים שקלים בחודש", מספרת לירון, שנהגה להשכיר את הנכס שבבעלותה לאורך תקופה של כמעט שנה עד שנמאס לה מההתעסקות והיא החליטה לשחרר את הדירה שבבעלותה לשוק. ההצפה של העיר בדירות, כך נראה, עשתה את שלה. "באתר יש מערכת שממליצה לך על המחיר עבור הנכס שלך, ועם הזמן שהם הציעו ירדו לנוכח כמות הדירות הזהות בפרמטרים. בהתחלה יכולתי לקבל 100 דולר על הדירה ללילה, וזה ירד ל-50-40 דולר". בדומה ללירון משכירים רבים בפלטרפורמה מעידים על ירידה במחירים וברווחים, אבל ההיצע מוסיף לגדול: בשנה וחצי האחרונות חל גידול בסדר גודל של אלף נכסים באתר.

חוץ מהמשכירים, גם המלונאים משלמים. בעוד הם נדרשים להמציא אישורים מול הגופים הרגולטוריים, חייבים בשורת התניות ומדווחים כמובן על מס כנדרש, מקביליהם באתר לא תמיד נדרשים לכל הדברים הללו (או לא מקיימים אותם), ונהנים כך מיתרון בעייתי על עמיתיהם. "אין סיבה שאשקיע מיליונים בשיפוץ מלון אם בסוף אני צריך להתחרות בכלכלה שחורה, שפועלת כעסק לכל דבר, אבל בלי ארנונה של עסק ודרישות של עסק שאני צריך לעמוד בהן", אומר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונאים בישראל. "ברור שהם תמיד יהיו זולים יותר, כי אין להם שמירה ואין להם מטבח. אני רוצה להתחרות על בסיס שווה". גונן מסכים שהמלונות אמנם יקרים, "אבל זה כי יוקר המחיה גדול אצלנו יותר מבכל מקום אחר. זה חלק מהחיים".

"יוקר המלונות לא סביר"

לנוכח העלייה בכמות התיירים, לא בטוח שהרשויות אכן רוצות בהיעלמותה של AirBnb. אם היו מעוניינות בכך, יש כמה מהלכים אפשריים כדי להצר את צעדיהם של המשכירים. בלונדון ובברלין, למשל, נאלצה החברה למנוע ממשתמשים את היכולת להשכיר את הנכס מעבר לכמות מסיומת של ימים בשנה (60 באמסטרדם, 90 בלונדון), בפריז מחויבים המשכירים לשלם מס תיירות ממש כמו בתי המלון, ובברלין, יודע כל תל אביבי צעיר ממוצע, ההשכרה כבר אסורה והמשכירים מסתכנים בקנס של 100 אלף אירו אם ישכירו את הנכס ללא אישור לרוב ימות השנה.

בישראל הצעדים הללו עדיין לא יושמו, אולי מתוך הבנה שהתיירות כאן באמת יקרה מדי. "יוקר המלונות בכל המדינה הוא לא סביר וטזה גורם מצב שבו יותר הגיוני לטוס לחו"ל", אומר איתן שוורץ, שעומד בראש מינהלת עיר עולם של העירייה. גם במשרד התיירות מסכימים. "זמן השהות של תיירים שלנים בדירות להשכרה ארוך יותר ממשך השהות הממוצע של תייר שלא לן בדירה", אומר שם. אף שהמדינה מסכימה שיש צורך ברגולציה בתחום, במיוחד בכל הקשור לבטיחות, הם טוענים שאין טעם לפגוע במכוון בטרנד התיירותי.

אז איך בכל זאת אפשר לשמר את התיירות לכל כיס מבלי לפגוע במשכירי הדירות? להקל פתיחת מלונות זולים או הוסטלים, למשל. סיפור ההצלחה היחסי של אברהם הוסטל, קומפלקס האירוח הירושלמי שפתח סניף תל אביבי גדול ברחוב הרכבת בשנה שעברה, הוא דוגמה לכך. "אנחנו חוגגים שנה ועומדים בתחזיות ובתוכניות העסקיות, וכמו שנראה כרגע, למרות הסיכונים הרבים והחשיפה הגדולה מדובר בעסק משתלם", מספר מעוז ינון, מנהל ההוסטל ואחד מבעליו, שמעיד שגם הוא משתמש בפלטפורמה של AirBnb  כדי לקדם את המקום שלו.

*פעילות – שעמדו להשכרה או הושכרו בחודש האחרון **לפי הלמ"ס
*פעילות – שעמדו להשכרה או הושכרו בחודש האחרון **לפי הלמ"ס

כעת מנסה העירייה לגרום ליזמים נוספים להתחקות אחר ההצלחה ההיא. צוות ייעודי שהוקם בעירייה שם לעצמו יעד לפתח מלונאות זולה, שמבינה את קהל היעד שמגיע לעיר ותהיה חלופה מתאימה ל-AirBnb. בין היתר תנסה העירייה להסיר חסמים כדי להאיץ את בניית המלונות העממיים, תאתר נכסים פוטנציאליים, בדגש דווקא על שכונות דרום העיר, ותיפגש עם יזמים אפשריים. "אנחנו רוצים להכליל כמה שיותר קבוצות בתל אביב שייהנו מממלונאות מהסוג העממי", אומר שוורץ, ומכוון לקדם מלונות כאלה מחוץ לשכונות המרכז. "למשל לפתח אותם בשכונת התקווה, כמוקד קולינרי ותרבותי, ציר הרכבת שנותן קישור נוח לנתב"ג, או התחנה המרכזית – זו צריכה להיות סביבה מושלמת לבק-פקרים". מהשכונה תצא הבשורה?