מה היה קורה אם טיילור סוויפט הייתה עושה אינדי גיטרות?

היא בסך הכל בת 20, אבל אלבום הבכורה של סופי אליסון (סוקר מומי), "Clean", מצייר את הדימוי העצמי הלקוי של נשים בכל גיל, עם פופ שמושפע מסוויפט ואבריל לאבין

Soccer Mommy
Soccer Mommy
1 באפריל 2018

הביטוי "Soccer Mom", אם לנקות אותו מפוליטקלי קורקטנס, מתייחס בדרך כלל לאישה לבנה ממעמד הביניים של צפון אמריקה, פרברית שנוהגת ברכב שטח ומכנה את ילדיה "המלאכים הקטנים שלי". הסוקר מאם מואשמת במוסרנות, במעורבות יתר ובקונסרבטיביות, ולרוב ילדיה האומללים – ילדי כאפות – ילכו למחנות קיץ, ישתתפו בפעילויות עירוניות ויגדלו להיות טיפוסים שטניים שחיים על פי קודים נוצריים-אמריקאים. להבדיל, Soccer Mommy היא סופי אליסון בת ה-20 מנאשוויל, שהקשר בינה ובין אימהות הכדורגל מופרך בהחלט – אבל הכינוי בו בחרה, כולל העיוות של ה-Mom, אינו מקרי.

>> לכל ביקורות המוזיקה

אלבום הבכורה של אליסון, "Clean", מכיל עשרה שירים שמטילים אור על הנערה מטנסי שבחרה בכינוי החלבי ועיקמה אותו. מהשיר הראשון ("Still Clean") ועד האחרון ("Wildflowers") היא עוסקת בשברונות לב באופן טיפוסי לאינדי פופ, כולל מלודיות עדינות שתומכות בקול הצנוע שלה. אבל כשעושים זום אין וקוראים את מילותיה, מגלים שסופי הצעירה – מעבר לגברים המתעללים, לטראומות הנעורים ולנפש השברירית – סובלת מבעיות זהות קשות, והדרך שלה לפרוק את זה מזכירה מאוד סשן פסיכותרפי. כמעט בכל אחד מעשרת השירים היא מבקשת להיות אדם אחר, לעיתים ספציפי ובפעמים אחרות אקראי. או מכיוון אחר, פשוט לא להיות היא.

זאת נשמעת כמו דרמה קטנה שלא אמורה לעורר עניין רב – ואכן הביצועים שלה יחסית שטוחים, אפילו סטטיים – אבל עולה מהם עצב כבד. באחד השירים היא שרה "אני רוצה להיות כמו הבחורה האחרונה שלך", בשיר אחר היא מתוודה "אני רוצה להיות מישהו שאני לא", בחלקים אחרים הפרספקטיבה משתנה והיא עוברת ל"אני לא רוצה להיות חיית המחמד שלך", או "אני לא האחת שאתה רוצה להיות איתה" וכן הלאה. כל תמת האלבום נבנית על הניכור של אליסון מעצמה או על חוסר היכולת להיות מגניבה כמו נערה אחרת, מרי, שאוכלת בנים לארוחת בוקר. היא לא רוצה להיות סוקר מאם, אבל מבעותת שהיא כן.

אליסון החלה ליצור שירי לואו-פיי ב-2015, אז העלתה חומרים לבנדקאמפ (עם טייטלים אופיניים כגון "שירים מחדר השינה שלי"). מאז השתכללה, הקימה להקה ויצאה מהסייף זון. התוצאה היא אלבום פופ שמושפע מפרסונות גרנדיוזיות כמו טיילור סוויפט ואבריל לאבין, אבל נוטה באופן מובהק לאינדי ולרוק גיטרות רך. אם בעבר היא היתה מעין מוזיקאית חמודה ועצובה, ב"Clean" היא לא מהססת, נעשית בוטה ושרה בפתיחות על הדימוי העצמי הלקוי של אישה בגילה – אולי בכל גיל.

זה לא אלבום מטלטל ויש לו נטיה להתנגן ברקע, אבל חבויים בו רגעים כנים מאוד, קפיצות בוטות בין אקורדים, רבדים מוזיקליים שנותנים רוח גבית לקולה של אליסון והפקה שמתאימה בדיוק למידותיה. אם יש דבר אחד שאפשר להגיד בביטחון מלא זה שסוקר מאמי היא כל מה שסוקר מאם אף פעם לא תהיה.