טורים אישיים

ניסיתי למצוא אהבה בפייסבוק. זה לא ממש הצליח

רציתי אהבה. נואשתי מהדרכים הלגיטימיות חברתית להשיג אותה. זה לא היה פשוט כמו שחשבתי

אהבה בפייסבוק (תמונה מעובדת)
אהבה בפייסבוק (תמונה מעובדת)
19 במאי 2019

יש האומרים שהיום מוצאים זוגיות רק דרך אפליקציות. אחרים מאמינים בהיכרות אורגנית, פנים אל פנים, אבל כולם בזוגיות מ־2012 כך שאין להם ממש זכות להביע דעה. אצלי גם חרישת אפליקציות שארכה שש שנים (כן, מגיל 20 עד 26. השנים היפות, מה שנקרא) לא העלתה בחכה דבר מלבד כמה נעליים, שיחות חסרות תכלית, דייטים משמימים וקשרים קצרים במשקל נוצה.

למדתי בדרך החתחתים הזאת כמעט להדחיק את הרצון שלי בזוגיות ולנתב את מרב המחשבות שלי לדברים שנתונים לשליטתי בלבד – עבודה, קריאה, צפייה בטלוויזיה, ושם הופיעה "חתונה ממבט ראשון". "אלוהים ישמור, כמה פתטים", חשבתי לעצמי ואני עדיין חושבת כך מדי פרק. אבל בתוכי גם משהו מזדהה איתם, עם הרווקים הללו שהפקירו את גורלם בידי מומחים עלומי שם לעיני המצלמות. אני רוצה אהבה. נואשתי מהדרכים הלגיטימיות חברתית להשיג אותה. הגיע הזמן להניח את האגו שלי בצד ולצאת לעולם עם קול קורא לזוגיות טובה ובריאה.

וזו לשון הפוסט בפייסבוק שייעדתי לציבור הרחב: "מבוקש: 26־34. איש מצחיק, לא קומיקאי, גם לא מוזיקאי. בכלל, עדיף רחוק מהבמה. אדם טוב שאכפת לו להיות אדם טוב. איש שיחה מעניין עם רוחב ועומק מחשבה. בנוגע למראה אין לי העדפות אתניות, אבל צריך להיות לו את ה'זה' הארור שחומק לו ונתקע בחרירים כברחש קיץ".

מאות חברים (ובעיקר חברות) נתנו בלייק על צורותיו, עשרות הגיבו ו־15 שיתפו. אפילו הסוכנת שלי לשעבר וחצי סלב אחד העבירו הלאה את הפוסט בתוספת פסקה מחמיאה לאישיותי הקורנת וחיצוניותי המרשימה כאחד. שלושת המועמדים המובילים שעלו בחיפוש: שתקן כרוני, מכוער כרוני ופעיל של מפלגת זהות. אולי אני עוד לא מוכנה להניח את האגו בצד.