עולם ללא אולם: אם אין קולנוע תאכלו סרטים

"כשהארי פגש את סאלי"
"כשהארי פגש את סאלי"

זוכרים את הדקות המתוקות שמתחילות כשיוצאים מהקולנוע, אחרי הסרט, וחופרים על מה שהתרחש? זו בדיוק התחושה שמשחזר הפודקאסט "אוכלי סרטים". הנה, למשל, הפרק שלהם על "כשהארי פגש את סאלי"

הגענו לעולם שבו אף אחד לא יודע מתי נחזור לראות יחד סרט בקולנוע. במקום להישאב לאולם קסום וחשוך אנחנו מוצאים את עצמנו בסלון עם הזום והפיצוחים. במקום שתבקע קרן אור של אפשרויות מהמקרן, אנחנו מוארים בידי מסך מחשב שבוקע ממנו צליל חדגוני של נטפליקס עם גלילה אינסופית של אופציות לא מספיק טובות.

בתוך הוואקום שנוצר, החלטנו לספק לכם את הדקות המתוקות שמתחילות ברגע שיוצאים מאולם הקולנוע, בהן חווית הצפייה עוד טרייה, והסרט מזכיר לחבר אחד זרם פילוסופי, לחבר אחר את השוט שהוא רוצה להכניס לסרט העצמאי שלו, והחבר השלישי מביא כל פרט טריוויה אפשרי על יוצרי הסרט. חלמנו על מקום שבו אפשר לראות יחד סרטים ממש טובים, ואחר כך גם להישאב לשיחה מעמיקה עליהם. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בפודקאסט שלנו.

ברוכות וברוכים הבאים לאוכלי סרטים

איזה מרגש! "אוכלי סרטים" – פודקאסט על קולנוע פילוסופיה ומה שביניהם עלה לאוויר ???? יכולים למצוא אותנו בפלטפורמות הפודקאסט השונות ????????ספוטיפיי – https://spoti.fi/3kWhdrTאפל – https://apple.co/36lj5GHגוגל פודקאסט – https://bit.ly/349F1BVאה, ואנחנו גם באינסטוש – בואו להגיד שלום https://bit.ly/3kXaaiJ

Posted by ‎אוכלי סרטים – Movie Eaters‎ on Tuesday, September 29, 2020

בכל פרק אנחנו בוחרים סרט שאנחנו ממש אוהבים ומנתחים אותו מזווית העשייה הקולנועית, התמוֹת הפילוסופיות שעולות ממנו, ההשפעה התרבותית שלו, מאחורי הקלעים, ועוד. אנחנו מדברים על מגוון סרטים מכל קצוות הספקטרום: מקלאסיקות בשחור-לבן ועד לסרט האחרון שכולם חייבים לראות, מסרטי אימה מצמררים ועד לדרמות זרות, ובגדול כל מה שמפעיל לנו את הלב. וגם, בסוף כל פרק אחד מאיתנו שולף "סרט מן המרתף" – כזה ש"רק הוא ראה", ומנסה לשכנע אותנו למה כולם חייבים לראות אותו.

אנחנו ליעד הרמן – יזם, מנכ"ל חברת Safehouse וחולה קולנוע, ניתאי דגן – בוגר סם שפיגל, תסריטאי ובמאי, וארנון רוזנטל – שחקן בקבוצה "החיפאית", בוגר תואר שני ומתרגל לפילוסופיה. מעת לעת מצטרפים אלינו גם אורחות ואורחים נוספים כדי להרים.


בפרק הרביעי והאישי במיוחד שלנו (שיצא ממש השבוע) אנחנו מדברים על קומדיה רומנטית שהפכה לקאלט – ״כשהארי פגש את סאלי״ (1989) של נורה אפרון ורוב ריינר. למי ששכח – הקלאסיקה המפנקת הזאת מלווה זוג frenemies שנפגשים במקרה בשלוש תקופות שונות בחייהם. השאלה המרכזית המרחפת מעל ראשם בכל מפגש היא, האם גבר ואישה יכולים להיות חברים אמיתיים בלי סקס.

החברות ביניהם בלתי נמנעת והם מחליטים לתת לה צ'אנס ללא מתח מיני. לאורך הסרט אנחנו זוכים לראות חברות אפלטונית מלאה בחידודי לשון, פרובוקציות, אבחנות מדויקות על מערכות יחסים ואורגזמה מזויפת אחת מבית היוצר של נורה אפרון התסריטאית והאגדה. כמובן שהעלילה מסתבכת והמתח עולה, עד לסצנת הסיום החצי-מאולתרת שלא הייתה מביישת את קזבלנקה.

לא נספיילר את הפרק שלנו יותר מדי, ורק נספר שבין השיחות האישיות נדבר גם על אריך פרום וספרו "אמנות האהבה", שמחלק את תופעת האהבה לארבעה סוגים: אהבת אם, אהבת אחים, אהבת עצמית ואהבה רומנטית. הארי וסאלי עושים את דרכם בין סוגי האהבה האלו עד שהם מגיעים לאהבה הרומנטית. רוצים לשמוע איך זה קורה בסצנות ספציפיות? מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק ולספר לנו על חוויית ההאזנה, כי הטייק הייחודי שלכם הוא תכלס מה שחשוב.

ולפני שנלך, נשאיר אתכם עם מילותיה של נורה אפרון, תסריטאית "כשהארי פגש את סאלי" והאם הרוחנית של לינה דנהאם: "…את חוזרת הביתה עם חוויה שחשבת שהיא הטרגדיה של חייך… ואמא שלי הייתה אומרת שוב ושוב 'Everything is copy'. אני מאמינה שזה מה שהיא התכוונה: כשאת מחליקה על בננה, אנשים צוחקים עלייך, אבל כשאת מספרת לאנשים שהחלקת על בננה, זו הבדיחה שלך, את הופכת לגיבורה של הבדיחה, את כבר לא הקורבן שלה".

לכל הפרקים של הפודקאסט "אוכלי סרטים"

במקום הצליל החדגוני של נטפליקס. ליעד הרמן, ניתאי דגן וארנון רוזנטל ב"אוכלי סרטים" (צילום: מאי סביר; לוגו: עינת שרון)
במקום הצליל החדגוני של נטפליקס. ליעד הרמן, ניתאי דגן וארנון רוזנטל ב"אוכלי סרטים" (צילום: מאי סביר; לוגו: עינת שרון)