טיים אאוט timeout

בטעם סרירצ'ה, מי ורדים או סיגר קובני: 8 הבירות הכי משוגעות בעיר

| מאת: יאיר גת

מהפכת בירות הקראפט האמריקאית פרצה את הסכר בכל הקשור לתוספת של חומרי גלם ביזאריים. הנה הבירות הכי מוזרות שתוכלו למצוא בתל אביב

  • https://static2.timeout.co.il/media/2018/08/sizes/collage_h-6_wo_680_382.jpg
הבירות הכי מוזרות בתל אביב (צילום: יח"צ)

בירת מי ורדים

ורדה
רשת המלביה השיקה השבוע בירה משלה, שמיוצרת במבשלת שריגים עם תוספת של מי ורדים. הריחות הבסיסיים של הבירה הזהובה והלא מסוננת הזאת מושכים לכיוון של בירת חיטה קלאסית, שנוכחות מי הוורדים משתלבת בהם כמעט בטבעיות ובלי להעיק. המפגש שלה עם החך נעים ומאוזן ולמרות שהיא מכילה לא פחות משבעה וחצי אחוזי אלכוהול, היא מצליחה לשמור על קלילות לאורך כל הדרך. כשהביצוע מדויק, אפילו מקונספט שנשמע הזוי יכולה לצאת בירה טובה (15 ש"ח).

בירת מי ורדים של ורדה (צילום: יח"צ)

עלי סיגרים קובנים

הרצל, אמברגו
האמברגו של מבשלת הרצל הירושלמית היא בירה כהה בסגנון פורטר שמבושלת עם, תחזיקו חזק, עלים של סיגרים קובניים. הצבע והעמידות של ראש הקצף יושבים בול על הסגנון ומעוררים ציפיות. הריחות שלה טיפה מאכזבים, גם כי הם לא מאוד נקיים וגם כי צריך להתאמץ מאוד כדי להרגיש משהו שמזכיר טבק או סיגרים. היא ממלאת את הפה עם טעמים מרירים מתוקים וקלויים לא רעים בכלל, ואז, בקצה של סוף הסיומת, אפשר להרגיש קצת טבק. לפעמים גם פורטר עם סיגר, היא רק פורטר (15 ש"ח).

בירת עלי סיגרים קובניים של הרצל (צילום: יח"צ)

עוד כתבות מעניינות:
המקומות הכי טובים לשתות בהם בירה בתל אביב
10 משקאות אלכוהול מרירים 
מעורבבים: 33 הברים הטובים בתל אביב

נענע ורוזמרין

דאנסינג קאמל, גורדון ביץ' בלונד
אחת מבירות הקראפט המסחריות הראשונות בישראל עברה מתיחת פנים חיצונית שעשתה לי חשק לחזור אלה. המתכון, שכולל נענע ורוזמרין, השתנה כמה פעמים במשך השנים, ואם אתם שואלים אותי – לא מאוד לטובה. הריחות נעים במפוזר בין לתת קלויה, שמרים ונגיעות עשבוניות, אבל כשהיא מגיעה לפה היא מתפוצצת בטעמי מנטה על הטווח בין פרנה ברנקה למי פה. טעמים שהמבנה הקליל מתקשה לסחוב ושנשארים בחך הרבה אחרי שהבירה עזבה אותו (15 ש"ח).

בירת נענע ורוזמרין של דאנסינג קאמל (צילום: יח"צ)

מרווה, תימין ורוזמרין

בשה־פלום, פושקין
עם שם שיכול היה להתברג בקלות לרשימת ששת המבשלות של מינכן ועם יכולות הבישול של מבשלת שריגים, מבשלת בשה־פלום הבאר שבעית מפלסת בביטחון את דרכה למודעות של חובבי בירות הקראפט הישראליות. פושקין שלהם היא אייל בהירה שתוספת מרווה, תימין ורוזמרין ומקרבת למחוזות ה־IPA. יש לה ריחות של מחטי אורן, הדרים וכשות, מבנה קליל, טעמים עשבוניים ומאוזנים מאוד וסיומת מרירה וארוכה. בירה שמצליחה לשמור על היגיון פנימי למרות הכאוס הסגנוני (15 ש"ח).

בירת מרווה, תימין ורוזמרין של בשה-פלום (צילום: יח"צ)

סריראצ׳ה

רוג, סריראצ'ה הוט סטאוט
משיתוף פעולה בין מבשלת רוג, מניופורט, אורגון לבין חברת הוי פונג פודס שמייצרת את רוטב הצ'ילי שאין בלתו – זה עם התרנגול, נולדה, כמו שאפשר לצפות בירה מתוקה חריפה. יש לה ריחות של קפה, דגנים קלויים, רוטב סויה, חומץ ופלפלים ירוקים, מרקם עשיר, וטעמים מאוזנים של שוקולד וצ'ילי שמסתיימים בצריבה הגונה במקומות הנכונים. היא תלך נהדר עם פלאפל, שווארמה או נקניקיות, אבל תסדר בקלות גם עם מנות מתוחכמות יותר שצריכות משהו חריף לידן (67 ש"ח ל־750 מ"ל).

בירת סארירצ'ה של רוג (צילום: יח"צ)

אגוזי לוז

רוג, הייזלנט בראון נקטר
לדגנים קלויים יש לפעמים טעמים וריחות של אגוזים. הבירה הזאת לוקחת אותם לקצה בעזרת תמצית אגוזי לוז שהנוכחות שלה משתלבת עם טעמי הקלייה של הלתת כמו שאגוזים משתלבים עם שוקולד בחטיפים עתירי סוכר. זו לא בירה ללגימה מהירה ישר מהמקרר בצהרי יום קיץ. אני מניח שגם אם תמצאו אותה בבר, היא תרגיש קצת לא במקום, מצד שני, אם תמזגו אותה בכמות קטנה ליד גלידת וניל או עוגת שוקולד, אני די משוכנע שהיא תעשה עבודה מצוינת (16 ש"ח).

בירת אגוזי לוז של רוג (צילום: יח"M)

חלב ודבש

אלכסנדר, Milk & Honey
בירה עם תוספת של חלב ודבש. מי שחשבו על הרעיון הזה היו אורי שגיא ממבשלת אלכסנדר שבעמק חפר ומיקל בורג ממבשלת מיקלר שבקופנהגן. אף אחד לא חושב באמת להוסיף חלב לבירה, ואת מקומו ממלא סוכר חלב הידוע בכינויו לקטוז. הדבש מגיע ממכוורת אופיר שבעמק חפר וכדי להפוך את העסק לישראלי קצת יותר, נוספו לבירה גם גרידות תפוז. התוצאה היא בירה סמיכה עם מקרם קרמי וטעמים מתקתקים, שכדאי לטעמי לחכות איתה לימים קרים יותר (16 ש"ח).

בירת חלב ודבש של אלכסנדר (צילום: יח"צ)

מעושנת ומיושנת

הלר, שלנקרלה מארצן
היא מבושלת אך ורק מלתת, כשות, שמרים ומים, אבל אין כמעט אדם שהריח אותה ולא היה בטוח ששמו לו חזיר מעושן בבירה. הסיבה לריחות המעושנים היא שחלק מהלתת נקלה על אש פתוחה, וכמו טי שירט בל"ג בעומר – סופג לא מעט עשן. חוץ מזה היא גם מתיישנת בחביות עץ. יחסית לריחות הקיצוניים והטעמים הבשרניים היא בסך הכל בירה די קלילה ונעימה לשתייה, בייחוד אם יש לידה שוויינה הקסה או כל פנינה חזירית אחרת מהמטבח הבווארי (15 ש"ח ל־500 מ"ל).

בירה מעושנת של הלר (צילום: יח"צ)

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: abf6601