טיים אאוט timeout

הקרב על ברלין: למה השפים והמסעדנים הישראלים נודדים לבירת גרמניה?

| מאת: שרון בן-דוד

הברלינאים מגלים את הכרובית תינוקת, שותים עראק ורוקדים על הבר בקבלות שבת: סצנת המסעדות הישראליות בברלין בנקודת רתיחה והמסעדנים הישראלים מנצלים את המומנטום

מטבח לילה. צילום: בועז ארד

אם צריך הוכחה להשתלטות הישראלית על ברלין, לפחות מבחינת קולינריה, אפשר פשוט לגשת לתקשורת המקומית. ידיעה על פתיחת מסעדת לילה שהתפרסמה בעיתון "Der Tagesspiel" שפכה סופרלטיבים על השף מאיר אדוני, ש"ניתח את המטבח בישראל ובכמה ארצות ערביות והתארח במוקדים של המטבח האוונגרדי כמו אלינאה בשיקגו ונומה בקופנהגן". כמה חודשים קודם לכן פרסם ה"ברלינר מורגנפוסט" שהשף גל בן משה ויתר על מועמדותו לפרס Berliner Meisterkoch, המקבילה המקומית לטקס פרסי האוכל של Time Out, רק בפורמט גדול יותר: ענייני בינוי וביורוקרטיה גרמו לכך שבאותה תקופה היה בן משה במעבר בין Glass ל־Prism, שתי מסעדות שהוא מוביל, ולכן ויתר על מועמדותו. "זה היה סיפור שעשה הרבה רעש בתקשורת", אומר דרור פינטו, מנהל השיווק של מסעדת בנדיקט בברלין, שמכיר את הסצנה מקרוב. "גל בן משה נחשב לכוכב על בברלין. הוא הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס הנחשב".

Prism, גל בן משה. צילום: בן פוקס

אדוני ובן משה הם קצה הקרחון הנוצץ של זירת המסעדנות הישראלית בברלין, שנדמה שהיא נמצאת בשיאה. שאר המסה נחלק בין מסעדות אוכל רחוב וכאלו שמשתמשות במטבח ובמסעדנות הישראליים כהשראה. ג'ימלאיה, כנען, קפה אלנבי, איבגי'ז ו־Hummus & Friends, סניף של בהדונס מישראל, כבשו את לב הברלינאים כבר לפני עשור כמעט עם חומוס, פלאפל ושקשוקה. "זה היה השורש. ברלין אף פעם לא הייתה מרכז קולינרי ואנשים כאן מתייחסים לאוכל כמו אל דלק", אומר זאב אברהמי. המסעדה שלו סבבה פועלת כבר שבע שנים ומצליחה בין היתר כתוצאה מהתגברות מגמת הטבעונות. "חומוס תמיד היה במסעדות ערביות, מוצר די לא טעים שהוגש כשליכטה ליד שווארמה או פלאפל. המסעדות הישראליות הביאו אותו כמוצר איכותי ובריא לשכונות היותר מפונפנות של העיר. מתוך הגזע הזה נוצרים כל הענפים של המטבח הישראלי בברלין".

עוד כתבות שיעניינו אותך:
עדויות חדשות בעולם המסעדנות נחשפו
ברחתי מסוכר, אבל הוא המשיך לרדוף אחריי לכל מקום
מצאתי את הפיתרון לאכילה רגשית, שאל אותי כיצד

אחרי הגל הראשון הגיע תור המותגים. רשת ארומה פתחה סניף שכשל בגלל חוסר האהדה בברלין לרשתות. בנדיקט נקטה טקטיקה שונה: כולם יודעים שמדובר ברשת ישראלית אך התפריט בינלאומי וכולל גם מנות גרמניות. "כשהגענו לברלין לפני שנתיים חשבו שאנחנו עוף מוזר כי מי הולך למסעדה אחרי עשר בלילה, ועוד לארוחת בוקר", משחזר פינטו. לפני כחודש שודרה בתקשורת המקומית כתבה על המסעדה שיצרה באזז בעיר. "נוצרה ממש מתקפה. כבר שלושה שבועות יש רשימת המתנה. כמות הלקוחות עלתה ב־30 אחוז ואנחנו מאכילים 600-700 איש ביום".

בנדיקט ברלין. צילום: מרקוס בראומן

התמונה המחמיאה ופרגון מהקהל המקומי מעודדים שפים ומסעדנים להעז, להעמיק את האחיזה במטבח הישראלי ולהביא אותו במעטפת אותנטית. במאני של אריאל שיף, איש עסקים ממוצא ישראלי, מגישים כרובית בסגנון איל שני ועורכים קבלת שבת עם מוזיקה מזרחית. החוצפה הישראלית הכניסה את מאני לרשימת 20 המסעדות הבינלאומיות הטובות בברלין ולמדריך גו ומיו. ביפו ובאחותה הצעירה שישי, שנפתחה לאחרונה, שותים עראק ורוקדים על הבר. בן משה מתחילת הכתבה נשאר בפיין דיינינג אך עבר ממטבח בינלאומי למטבח ש"מבוסס על חומרי גלם מהמקום שממנו אני בא". המסמר האחרון בוויטרינה הוא כאמור מאיר אדוני, שמגיש במסעדת לילה את הקובנה המוכרת, חריימה, קוסקוס, עראייס ומנות נוספות מלומינה ובלו סקיי בארץ ונור בניו יורק.

מאני, נווה צדק. צילום: Ricarda Spiegel

פינטו, איש יח"צ בעברו, מספר שהוא מקבל פניות גישוש לגבי הנעשה בעיר. "אני לא יכול לנקוב בשמות אבל מדובר בשפים מאוד מוכרים ומבוססים שאומרים לעצמם 'אני קורע את התחת בתל אביב ובסופו של יום לא יוצא לי מזה יותר מדי. אני אקרע את התחת בברלין וארוויח יותר' – וזה נכון".

כל המרואיינים שאיתם שוחחנו מדגישים את ההבדל בין מסעדנות בתל אביב לזו בברלין. "בתל אביב מוצאים מקום, חותמים חוזה ופותחים. כאן הרישיון היה עוד לפני הפתיחה. הכל מסודר באופן קיצוני. זה דרש ממני להיות הרבה יותר מתוכנן ומאורגן, מה שהעלה את הרמה של העסק", מסביר גלעד היימן, הבעלים של מטבח לילה ברלין. הוא ומשפחתו עברו לגור בעיר והמסעדה נולדה כפתרון תעסוקתי. "התחלתי לגשש מה קורה במסעדנות כי זה מה שאני יודע לעשות. רמת החיים בברלין טובה, בעיקר האיזון בין חיים פרטיים לעבודה, ומכיוון ששוק האוכל אינו מדהים יש לנו מקום לבלוט. הברלינאים אוהבים לנסות כל דבר, ובאיזו עוד מטרופולין בעולם יש ארבעה מיליון תושבים ומיליוני תיירים בשנה? הלקוחות בארץ דורשים כל כך הרבה, שכשאנחנו מגיעים לשוק פחות דורשני ויותר פתוח ומתנסה די קל להצליח".

אנחנו מבטיחים לדרוש פחות, הימן, רק תביא את זה הנה. צילום: איתיאל ציון

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0