לרגל הסגר: בחרנו סרטים מומלצים שמתרחשים בלוקיישן אחד

מתוך הסרט "חלון אחורי" של היצ'קוק
מתוך הסרט "חלון אחורי" של היצ'קוק

חברי פודקאסט הקולנוע "אוכלי סרטים" בוחרים פיצ'רים שהצליחו להתעלות על המגבלה המוכרת לנו, ומגיעים למסקנה שלעתים היא הופכת ליתרון. הטייק האישי שלהם הוא שתמיד עדיף לעשות את זה עם פופקורן

כאן "אוכלי סרטים" – הפודקאסט על קולנוע, פילוסופיה ומה שביניהם. בכל פעם נבחר סרט שהיינו מתים לראות על המסך הגדול, נאכל אותו כאן ב-TimeOut וכמובן גם בפודקאסט. לכבוד סגר 3.5 (סגר סגרירי במיוחד) עולה השאלה המתבקשת – איך מנצלים את המקסימום כשאתה תקוע במקום אחד? אז החלטנו לענות עליה באמצעות הפרק וטור ההמלצות הנוכחי בהם נדבר על סרטים שגזרו סגר על עצמם: סרטים שמתרחשים בלוקיישן אחד. אז בואו ננבור בנבכי תת-הז'אנר הזה, ונמצא את הסרטים שהצליחו להתעלות מעל המגבלה שהטילו על עצמם, לעבור את מסוכת התיאטרון-המצולם ולהפוך ליצירה קולנועית ראויה באמת!

להאזנה:

הבחירה של ניתאי היא סרטו של סטיבן נייט, "לוק" (2013) :

לוק הוא קבלן בניה קפדן במיוחד שבערב היציקה החשובה בחייו מחליט לא לחזור הביתה ולצאת לליל סידורים מיוחד. מה שהוא לא יודע זה ששיחות הטלפון שהוא יעשה הלילה באוטו הן שיחות שישנו את חייו לתמיד.

ברמה האופרטיבית הסרט מורכב מטום הארדי שיושב ברכב במשך שעה וחצי ומדבר לקולות של אנשים שהצופה שומע בלבד. התסריט דחוס, אלים ומזכך כמו טרגדיה יוונית ומורט עצבים כמו הליכה על חבל דק. הסרט הזה כל כך טוב שגם ליעד בחר בו אבל ניתאי שלף מהר והמליץ עליו קודם.

הבחירה של ארנון היא סרטו של אלכסנדר דה לה פטלייר, "Le Prénom"י (2012):

חברי ילדות מתכנסים לארוחת ערב חגיגית. אחד מהם מספר שיש לו תינוק בדרך ושהוא כבר בחר את שמו. אחרי משחק ניחושים קצר נחשף השם – ואיתו הבית מתהפך! החברים נכנסים ללופ רגשי ונופלים לתהומות העבר שעוד פעורות ביניהם, והכל בגלל שם בן שתי הברות של תינוק שלא נולד. הקומדיה הצרפתית הזו, שמבוססת על מחזה מאותו השם, היא קלילה להפליא, ומראה שגם סרט שלא עוזב את הסלון הבורגני שלו יכול לגמרי להיות שווה צפייה!

הבחירה של ליעד היא סרטו של אלפרד היצ'קוק, "חלון אחורי" (1954):

חלון אחורי הוא יצירת מופת על-זמנית, ואולי יותר חשוב מזה, הוא עדיין כיפי בטירוף! ג'ף ג'פריס, צלם עיתונות חובק עולם, שבר את הרגל ומוצא עצמו מרותק לכיסא גלגלים. בשעמום האינסופי של להיות תקוע בבית ג'פריס שולף את המצלמה ועושה את הדבר האנושי ביותר – הוא מציץ לחיים של השכנים.

היצ'קוק בוחר "לרמות" ולתת לנו הצצה (תרתי-משמע) למספר רב של לוקיישנים דרך עדשת המצלמה של ג'פריס: מהאישה הבודדה שמנהלת ארוחת ערב רומנטית עם עצמה, דרך נגן פסנתר ועד לזוג הטרי שמשאיר את הווילון תמיד סגור. כשאחת השכנות נעלמת אנחנו נגררים לתעלומה – האם ג'פריס כבר משתגע להיות בבית או שאולי היה פה רצח מזעזע?!

כל חלון מהווה צוהר לסיפור, לחיים, ולחלק מנשמתו של הגיבור. הסרט קיבל תדמית של סרט חובה, ואנחנו שמחים לבשר שהוא עדיין עובר את כל הציפיות ומספק חוויה אדירה לכל מי שאי פעם הסתכל לתוך חלון ודמיין איך זה יכול להיות שם בפנים.

אם יש משהו שאפשר ללמוד מסרטי לוקיישן-אחד, זה שלפעמים המגבלה היא זאת שמוציאה מהסיטואציה את המקסימום, ולנו נשאר רק להעריך. ואם נשים את הפיוט בצד, הטייק שלנו על הרגע בו תקועים במקום אחד הוא, שתמיד שווה לעשות את זה עם פופקורן.

"אוכלי סרטים" פודקאסט על קולנוע, פילוסופיה ומה שביניהם, נולד בתקופת הקורונה. בתוך הוואקום שנוצר, הוא מספק את הדקות המתוקות שמתחילות ברגע שיוצאים מאולם הקולנוע, בהן חוויית הצפייה עוד טרייה, ואפשר לדבר על הסרט לתוך השעות הקטנות של הלילה. בכל פרק אנחנו מנתחים סרט שאנחנו אוהבים מזווית העשייה הקולנועית, התמוֹת הפילוסופיות שעולות ממנו, ההשפעה התרבותית שלו ועוד, בלי לשכוח לצחוק ובעיקר לייצר בית אמיתי לאוהבי קולנוע.

להאזנה לפרק לחצו כאן: