ספינר והעיר הגדולה: איך זה להיות ילד תל אביבי? חלק שלישי

12 ילדים מכל רחבי תל אביב דיברו איתנו על התוכניות שלהם לחופש הגדול ולעתיד הרחוק, על דמי כיס, תופים, ספרים וחיות מחמד אובדניות. חלק שלישי בכתבה

איך זה להיות ילד תל אביבי? ילדי העיר (צילומים: איליה מלניקוב, דין אהרוני רולנד, נמרוד סונדרס)
איך זה להיות ילד תל אביבי? ילדי העיר (צילומים: איליה מלניקוב, דין אהרוני רולנד, נמרוד סונדרס)

>> לחלק הראשון בכתבה

>> לחלק השני בכתבה

טל משה־יעקב

תושב שכונת התקווה, בן 12, עולה לכיתה ח' בגימנסיה הרצליה. גר עם אימא ואח גדול

"פעם אחת בכיפור נסעתי לבת ים, וואי, איזו טיילת. אני רוצה לגור שם". טל משה־יעקב (צילום: דין אהרוני רולנד)
"פעם אחת בכיפור נסעתי לבת ים, וואי, איזו טיילת. אני רוצה לגור שם". טל משה־יעקב (צילום: דין אהרוני רולנד)

מה דעתך על שכונת התקווה?

“יש לה פוטנציאל טוב, אנחנו אשכרה 20 דקות מהים במכונית, אבל אני לא מבין למה לא משקמים אותה. למה לא לשפץ את הבתים? כשבאים לשכונה אומרים ‘מה זה, יש פה עבריינים?', ולא נעים לשמוע שככה מדברים על השכונה שאני גדל בה. אני הכי אוהב
בשכונה את הכדורגל, יש פה כדורגל איכותי. היו פה הרבה ערסים, ילדים שמחפשים לריב, אבל עכשיו עשו מגרש סינתטי בגן התקווה, פארק כזה, אז הרבה מאוד ילדים עברו לשם".

אתה אוהב לגדול בתל אביב?

“ברור, עיר ללא הפסקה. לפעמים מחלקים דברים ברכבת, ראיתי פעם אחת בסבידור שחילקו שוופס ופעם אחת קולה, אבל פעם אחת בכיפור נסעתי לבת ים, וואי, איזו טיילת. אני רוצה לגור שם".

מה התוכניות שלך לקיץ?

“כל החופש אני הולך לשחק כדורגל – כדורגל ומוזיקה הם האהבות שלי. אני שומע מוזיקה באנגלית וגם בעברית, מה שבא טוב. את סטטיק ובן אל לא אהבתי, אבל אחר כך נהיו להם שירים טובים".

יש סרט שהיית רוצה להמליץ עליו?

“אני אוהב סרטים של אדם סנדלר וג'ים קארי, במיוחד את ‘ברוס הגדול מכולם' של ג'ים קארי. אהבתי שהוא הפך להיות אלוהים".

היית רוצה להפוך לאלוהים?

“וואי, ברור. הייתי הופך לרונאלדו".

מתי בפעם האחרונה יצאת מהעיר?

“אתמול, ליום ההולדת של ילדה בפתח תקווה. אמרו מסיבת בריכה, בסוף זה היה משהו בשני שקל. לא אהבתי, עזוב, מעדיף לשכוח".

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

“כדורגלן. זה נשמע פתטי, כי כולם יעני אומרים את זה, אבל אני באמת משקיע בזה".

מלאווי קידנה

תושב נווה שאנן, בן 11, עולה לכיתה ו' בקמפוס ביאליק רוגוזין. גר עם אימא ואחות קטנה

"ילד ישראלי אמר לנו ללכת וקרא לנו 'כושים'. זה מוציא ממני את כל הכעס". מאלאווי קידנה (צילום: איליה מלניקוב)
"ילד ישראלי אמר לנו ללכת וקרא לנו 'כושים'. זה מוציא ממני את כל הכעס". מאלאווי קידנה (צילום: איליה מלניקוב)

מה התוכניות שלך לקיץ?

“ליהנות. אני אהיה בקייטנה במשך שבועיים ואחר כך אני אלך עם חברים לבית דני בשכונת התקווה. יש שם בריכה".

מה אתה אוהב לעשות?

“אני אוהב מאוד לשחק כדורגל. אני משחק כמעט בכל יום, ובלי להשוויץ אני די טוב. חוץ מכדורגל אני גם אוהב לשמוע שירים, למשל את ‘טודו בום' של סטטיק ובן אל".

אתה אוהב לגדול בתל אביב? מה המקום האהוב עליך?

“כן. הכי אהבתי את המגרש כדורגל שהיה ליד ספריית לוינסקי אבל הרסו לנו אותו. עכשיו אנחנו הולכים לגינה החדשה לא רחוק מכאן, אבל המגרש שם קצת קטן מדי בשביל כדורגל".

על איזו סדרה אתה ממליץ?

“'הפלאש'. זה על מישהו שאימא שלו מתה כשהוא היה ילד ושפגע בו ברק. אחר כך יש לו כוחות על. אני עוד לא יודע איך זה מסתיים".

כמה דמי כיס אתה מקבל?

"20 ש"ח ליום. אני הכי אוהב לקנות דברים טעימים כמו המבורגרים וקולה, אבל לא נותנים לי הרבה כי אומרים שזה לא בריא. כל הזמן רק מים, מים".

מתי בפעם האחרונה יצאת מהעיר?

“לפני שבועיים יצאתי עם נבחרת הכדורגל של ספריית לוינסקי לטורניר. הגענו למקום שני אבל לא היה לנו כל כך כיף. כשחזרנו לאוטובוס הילדים מהקבוצה שניצחה אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לשבת כי יש מקומות רק למנצחים. אחרי זה ילד ישראלי אמר לנו ללכת וקרא לנו ‘כושים'. זה לא קורה הרבה שקוראים לנו ככה, אבל כשמישהו אומר לי משהו כזה זה וואו, זה מוציא ממני את כל הכעס".

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

“שחקן כדורגל".

מירב יצחקוב

תושבת נווה עופר, בת 11, עולה לכיתה ו’ בבית הספר קהילות יעקב. גרה עם אימא, אבא, חמש אחיות ואח

לא חווה פינוקים או הצקות מיוחדים. מירב יצחקוב (צילום: איליה מלניקוב)
לא חווה פינוקים או הצקות מיוחדים. מירב יצחקוב (צילום: איליה מלניקוב)

יש לך תוכניות לקיץ?

“בינתיים לא".

את שיאנית השאלות הספרים בתל אביב. שאלת בשנה שעברה 334 ספרים. אילו ספרים את אוהבת במיוחד?

“את סדרת ‘ילדים מספרים על עצמם' של חיים ולדר. אלה סיפורים שבהם ילדים מספרים על דברים שקרו להם".

ואילו סוגים של ספרים את אוהבת?

“סיפורים, ספרי מתח".

איך את מוצאת ספרים חדשים?

“אני שואלת את הספרנית והיא מודיעה לי כשמגיעים ספרים חדשים ומכירה לי ספרים".

יש לך עוד תחביבים חוץ מלקרוא?

“לעזור בבית, לעזור לאימא לבשל".

היה כיף בכיתה ה'?

“בסדר".

איך זה לגור כאן בנווה עופר?

“כיף".

מה את אוהבת בשכונה?

“את המרכז הקהילתי והספרייה".

את אוהבת לגור בתל אביב?

“כן".

איפה את בין האחים?

“אני הקטנה".

איך זה להיות הקטנה?

“בסדר. לא מרגישה שמפנקים אותי או מציקים לי במיוחד".

מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה?

“לא יודעת. אולי מורה או ספרנית".

סופי גינזבורג

תושבת שכונת בבלי, בת 7, עולה לכיתה ג' בבית הספר בבלי ירושלמי. גרה עם אימא, אבא, אחות ואח גדולים והכלבה ג'יפסי

מדלגת בין תל אביב, הכפר ופטרה. סופי גינזבורג (צילום: נמרוד סונדרס)
מדלגת בין תל אביב, הכפר ופטרה. סופי גינזבורג (צילום: נמרוד סונדרס)

מה התוכניות שלך לקיץ?

“ללכת לבריכה, לישון אצל חברות וללכת לקייטנת קרקס".

מה את אוהבת לעשות?

“פעם הייתי בחוג קול הבמה שלומדים מחרוזת שלמה ורוקדים אותה על במה. עשינו הופעה בסיום ועכשיו אין כבר את החוג הזה. עכשיו אני בחוג התעמלות קרקע. אני אוהבת להתאמן על
פליק פלאק, למרות שאני עוד לא יודעת לעשות. אני גם אוהבת לעשות גם גלגלונים על ספסלים".

את אוהבת לגדול בתל אביב? מה המקום האהוב עלייך בעיר?

“כן. אני אוהבת ללכת עם חברה שלי לגינת פעמוני שיש בה מגלשה גבוהה ומגלשה נמוכה ושתי נדנדות ובערך־מנהרה שהיא לא ממש מנהרה. יש שם גם קרוסלה. אני גם אוהבת את גינת טולדנו".

איזה ספר את אוהבת?

“אני אוהבת את הספר ‘חוות הקסמים' שמספר על חזיר ועכבישה שנהיים חברים ממש טובים. שרלוט היא עכבישה שיודעת לכתוב מילים. יש שם גם עכברוש שמביא דברים. את ההמשך תדעי אם תקראי. אני גם אוהבת את ההצגה ‘עוץ לי גוץ לי'".

כמה דמי כיס את מקבלת?

“אני עדיין לא מקבלת דמי כיס אבל אני מקבלת דמי חנוכה".

מתי בפעם האחרונה יצאת מהעיר?

“בשבת הייתי בכפר סבא אצל סבתא שלי עם בני דודים שלי. ישנו אצלה ושיחקנו עם מים. היא שמה גיגיות בדשא ומילאה אותן במים ואני הבאתי רובה מים. לפני שבועיים היינו בירדן, בפטרה. היה חם, אבל היה גם יפה ורכבנו על חמורים וסוסים".

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

“שחקנית. כי אני אוהבת הצגות".