איך להפסיק לעשן

איור: יותם פישביין
איור: יותם פישביין

"איך לעשות דברים", הטור האישי של שיר ראובן ובו נצא לחקור כיצד עושים דברים. נגיד, אם אתן לא רוצות למות צעירות בגלל מחלת ריאות, מה תעשו? ובכן

2 בינואר 2020

א. להבין למה התחלת לעשן: אין דבר כיף יותר מליצור לעצמך חור בלב בצורת משהו ואז למלא אותו בדבר הזה בדיוק. זו הגדרה רומנטית אבל נכונה להתמכרות, כשבתוך המושג עצמו יש היררכיה – ככל שהתמכרות נותנת לבעליה פחות היא כיפית יותר. התמכרות לקניות משיגה בגדים, רהיטים ומוצרי חשמל, התמכרות לבן אדם אחר היא התאהבות ולקריאה נוספת אפשר לעיין בפלייליסטים של עידן רייכל בספוטיפיי. סיגריות לא נתנו לאף אחד כלום.

ישתעלו המעשנים – היי, סיגריה משיגה לי הפסקה מהעבודה כמה פעמים ביום. לא, היא לא, יא נרקומנים שקרנים. אנחנו לא בסין, זה לא גולאג, העבודה שלנו פחות חשובה מלהכין כיסויים לאייפון במכרות של עלי אקספרס.

למעשה הנה טריק מדהים לקבלת הפסקה מהעבודה על חשבון המעסיק, הוא נוסה פעמים רבות ועובד ב־100 אחוז: 1. קמים מהכיסא; 2. אם המנהלת שלך שם אומרים "חמש דקות אני חוזר", אם זה מנהל אומרים "חמש דקות אני חוזר אחי"; 3. יוצאים החוצה. הפסקה נעימה.

החלק הכי קשה הוא להיפרד מעצמך המעשנת, הכיפית, שמתייחסת למחקרים מדעיים על נזקי הטבק ומחלות ריאות כמו לכישוף צועני

סיגריות מציעות משהו אחר. יש מעט מאוד אנשים שמסוגלים לפזרנות כלכלית אמיתית, כמו האגדה האורבנית היפה על ניקול ראידמן שקנתה פפסי מקס בבית קפה, השאירה שטר של 200 והלכה. במה כולנו עשירים פחות או יותר באותה מידה? בזמן. לכולם יש פחות או יותר אותן 80 שנה, ובמשאב הזה סיגריות מאפשרות לך לנהוג כמו אוליגרכית. מעשנים ממוסגרים בקליפ ראפ בלתי נראה, רק שבמקום לעמוד על ג'יפ ולזרוק שטרות על טיגריס הם עומדים ליד AM-PM ומעשנים מלבורו אדום, זורקים יומיים מהחיים שלהם על הרצפה המלוכלכת ליד קרטון של בצל מובחר. כן מאמי. ככה אני – עשירה.

ב. להחליט להפסיק: החלק הכי קשה הוא להיפרד מעצמך המעשנת, הכיפית, שמתייחסת למחקרים מדעיים על נזקי הטבק ומחלות ריאות כמו לכישוף צועני. אבל יש תכונות שלא נועדו להזדקן איתך, החן שלהן מחמיץ והופך למניירה מדאיגה. מעשנת בגיל 16, חמודה שלנו, מטליאה את האופי עם איך שאת חושבת שמבוגרים מתנהגים. מעשנת בגיל 25, ממי שלי, יש לך הרבה רגשות במשמרת, קחי סיגריה. מעשנת בגיל 55, אחי, זה רעל. את לא צריכה לעשן סיגריה, את צריכה לעשן דנונה.

ג. לספר לכל מי שאת מכירה: הנה תמלול אותנטי של מחשבות בזמן סיגריה ראשונה: "איכס, איכס, לא, למה, די, הפה שלי מרגיש כמו הנשמה של וולדמורט, די, אני רוצה לאכול משחת שיניים, כל יועצת בבית ספר שהייתה לי אי פעם צדקה".

סיגריות מחזיקות את הפער הגדול ביותר בין איך שהפעולה נראית מהצד – מרגיעה, נינוחה, מרעננת, אלגנטית; ובין איך שהפעולה עצמה מרגישה כשמבצעים אותה – מסריחה, מעייפת ומכבידה. איך בכל זאת מתחילים לעשן? בגלל לחץ חברתי. כזה שמופעל עלייך אקטיבית אם החיים שלך הם תשדיר שירות מהניינטיז, או ברוב המקרים כזה שהמעשן מפעיל על עצמו. כדי להתקרב למישהו, כדי להידמות למישהו, כדי לאמץ שינוי קוסמטי בתקווה שהוא יחלחל פנימה ויחולל שינוי פנימי, מה שלא יהיה שגורם לך לצלוח את חמשת הסיגריות הראשונות והדוחות שהופכות את הסיגריה השישית לדבר הכי טוב שקרה.

אף אחד לא מתמכר לסיגריות עם הריאות. ניקוטין זו המצאה שמתה בניינטיז, כמו ארוחות במיקרוגל ופנסיה. מתמכרים לסיגריה כי סיגריה היא פתרון קסם למבוכה כי היא מקיפה אותך בבועה בלתי נראית של תעסוקה פסיבית

כדי להפסיק צריך לייצר לחץ חברתי הפוך. לא עישנת כל פרק זמן שאפשר לקצוב? הגיע הזמן לספר את זה לכולם כאילו יש לך טורט ספציפי מאוד שמעדכן בהרגלים שהשלת מהחיים שלך. להכחיל וויים שלא חשבת שיוכחלו כדי לעדכן כל אדם בחייך שהפסקת לעשן וחשוב שידע. זה דבר אחד להשבר מהפסקת עישון, זה דבר אחר לעשות את זה אחרי ששתלת לכל מכר עד דרגת אנשי קשר "לא יודעת מי זה" בטלפון שאת אפסה לא יודעת להתמיד בדברים ולכן אף פעם לא תקודם לאחמ"שות.

ד. למצוא מה לעשות עם הידיים: אף אחד לא מתמכר לסיגריות עם הריאות. ניקוטין זו המצאה שמתה בניינטיז, כמו ארוחות במיקרוגל ופנסיה. מתמכרים לסיגריה כי סיגריה היא פתרון קסם למבוכה כי היא מקיפה אותך בבועה בלתי נראית של תעסוקה פסיבית. עומדת בחבורה של אנשים ומעשנת סיגריה – נורמטיבי. עומדת בחבורה של אנשים ושותקת – מתי הם יחשדו שאני מתכננת לרצוח את כולם ולדובב את הגופות שלהם כמו בתיאטרון בובות?!

מתמכרים לעישון משני איברים: היד והפה. השבועות הראשונים הם גיהנום של ידיים שפשוט משתלשלות מהגוף במבוכה ופה שחייב לעשות משהו. הבעיה היא להחזיק את הזמן עד שהם יסתגלו לבייביסיטר החדשה – כלום. חשוב לא ליפול לתחליפים רעילים, כמו לשקול לנגן על חלילית או לתופף על שולחן כמו ילד שירד לו הריטלין, או ללטף לעצמך את הירך כמו סוטה באוטובוס.

ה. להחזיק שבועיים: סיגריות הן אקסיות רעות. הן היו איתך בכל מקום, ואחרי ההפסקה צצות עוד ועוד סיטואציות שהגוף שלך אומר "יאללה סיגריה". סיימת פילאטיס? סיגריה. רבת עם חברה? סיגריה. הזמנת לאכול? סיגריה. השיטה היא לנוון את ההרגל, להתייחס אליו כמו לחברה שמדרדרת להחלטות רעות, כמו לגרום לשיער שלך להסריח כמו מונית שירות מעכשיו ועד הנצח. שבועיים הם מספיק זמן שלא יהיה לך נעים מעצמך לחזור לעשן. זה עובד על אותו הגיון שגורם לאנשים לארוז שליש מנה הביתה לאכול קרה בעמידה בבוקר. מה, שבועיים. או מה, חמישה ביסים מלזניה. אני אזרוק את זה לפח?