מסיבה סוף: בלייניי אלנבי 58 בהפקת אופנה מיוחדת על חורבותיו

החזית הרעועה שנשקפת מהרחוב עלולה להטעות, אך בין כותלי המבנה החריג בגודלו של אלנבי 58 – קוביית בטון אדירה בין בניינים נמוכים ממנו – חגגו בימיו הטובים כ־1,500 אנשים בערב, במה שהיה מוקד עלייה לרגל עבור בליינים, הקים הלכה למעשה את סצנת הקלאבינג התל אביבית ומיקם את העיר כמובילה בסצינת הלילה הבינלאומית, כשהוא מושך אליו את בכירי הדי.ג'ייז בעולם, ולא רק.

בחודש אוקטובר האחרון, לאחר 17 שנים שבהן עמד ריק מאדם, חתמו הדחפורים הסופית את סיפורו של אלנבי 58. המקום שהכתיב את קצב חיי הלילה של תל אביב יוחלף בבניין מגורים נוצץ ויוקרתי. עד שזה יקום ויזמן אל תוכו את עשירי צרפת (יש להניח), איגדו את וותיקי המקום להפקת אופנה אחרונה בין ההריסות, כי פעם היה פה שמח.

איגי וקסמן, בליינית

"אלנבי 58 היה הנעורים שלנו. זיכרון הכי טהור של כיף, חברות, שייכות ומוזיקה".

שרון צ'ופי פרוינדליך, די.ג'יי

"אלנבי 58 היה הבית והמקום שבו יכולתי לתרגם את כל הניסיון שלי מהמועדונים של שנות ה־80 למוזיקה שאני אוהב, בעיקר מוזיקה אלקטרונית, שעדיין לא הייתה אליה מודעות בארץ. אלנבי היה גם המקום שפרץ את כל הגבולות: מבחינת אופנה, מבחינת מוזיקה ומבחינת האוכלוסייה שהתערבבה: הגייז עם הערסים, האשכנזים והשינקינאים, זה מה שעשה את המקום כל כך קסום.

אנשים תמיד אומרים לי שעוד לא קם שני למועדון הזה ושמה שקרה שם נשאר שם. מדהים לראות בדיעבד שכמעט כל מי שעבד ובילה שם באופן קבוע פתח אחרי זה דאנס בר או חנות אופנה או נהיה שחקן. אנשים קיבלו את החינוך והעבירו אותו הלאה".

עומר ברנע, שחקן

"אלנבי 58 היה בשבילי מקום של גילויים חדשים. הייתי אז בן 17, 18, ובמשפט אחד זה היה הדוניזם בעיר הגדולה, הניסיון 'טו גט לייד' כמה שאפשר ובו זמנית לשלב באופן הזוי עקרונות של זן בודהיזם שהיו חזקים אצלי בגיל ההוא".

ליאון רוזנברג, מנחה טלוויזיה 

"אלנבי 58 בשבילי היה לעמוד בתור ולבדוק אם אפשר לקרוא לאורי (שטרק, בעל המועדון) רגע ולבדוק אם הוא יכול להכניס אותנו, ולקוות כמובן שאנחנו מספיק ראויים כדי להיכנס.

אחרי זה אלה היו אנשים מטעמו של אורי כמו מיכל נדל (סלקטורית), שפיתחה את טכניקת החרמונית – פשוט לעמוד בחרמונית בכניסה ולהיראות נורא קשוחה ולהדוף אנשים לא רצויים.

אלנבי 58 היה גם מסיבות של שישי אחר הצהריים, זה היה שער תרבותי לתל אביב, להגיע לבלות אבל להרגיש חלק ממשהו שרק התחיל אז והיה נורא בתולי, כל מיני אנשים שהתקבצו מכל מיני פינות של העיר הזאת, או כמוני, שהגעתי מרמת גן בכלל, ומצאו להם מקום שאפשר ליצור בו בועה של אסקפיזם, דווקא בשנים שהיו מאוד טעונות כאן".

 

***

סטייליסטית: נטלי צ'יזיק
איפור ושיער: שני אוחנה לגל פוני וגלית ורטהיים
איגי: חולצה מטופשופ – 550 ש"ח, מכנסיים מאוסף פרטי
עומר: חולצה מפקטורי 54 – 1,890 ש"ח, חולצת ג'ינס מזארה – 200 ש"ח, מכנסיים מאוסף פרטי
ליאון: סוודר שחור של קנזו לפקטורי 54 – 1,200 ש"ח, טי שירט כתמים מקסטרו – 70 ש"ח, מכנסיים מאוסף פרטי
צ'ופי: בגדים מאוסף פרטי

תודה מיוחדת לסלון ברלין