אם עץ נופל ביער ואף אחד לא מטריד מינית
*
אצלנו בחברה קדישא אין הטרדות מיניות. ואם יש, המוטרדות לא במצב להגג על זה בפייסבוק. ואם הן יעשו את זה יום אחד, הצד המיני של חזרה מהמתים יהיה יחסית שולי. לפחות על זה אני בונה. אבל אתה יודע מה, אמרתי ליענקל'ה הקברן, עד שיעבור כל הגל הפמיניסטי הזה, בוא נפסיק לאונן על גופות. אז יענקל'ה אמר לי: לעזאזל, כל כך מעט צ'ופרים יש בעבודה הזאת (שרוליק מחברה קדישא. ויש ויכוח:)
*
"יענקל'ה," אמרתי לו, "הממזרים שינו את החוקים. תפסיק עם זה."
אז הוא אמר: "אוי ויי איז מיר. חשבתי שמבחינה חוקית זה אזור אפור, כמו מבחינה פיזיולוגית."
הייתי מפטר אותו מזמן, אבל הוא הבן של הגיס של הרב של רחובות, ואולי אני ארצה יום אחד להכניס איזה משגיח כשרות לקפטריה במכון וייצמן? למה לסגור אופציות? (שרוליק מחברה קדישא)
*
עקרב, תשפוך עליו כמות זעירה של אלכוהול, הוא ישתגע ויעקוץ את עצמו למוות. אלה הדברים שאני מוצא מעניינים. אני מעסיק את עצמי בעובדות כאלה, כדי לא להשתגע. יש לי תוכנית רדיו בשם "מוזר אך נכון", ואלה רק כמה מהדברים שאנו מדברים עליהם מדי שבוע. אנחנו משדרים מתחנה הממוקמת בעיירה בשם "תפילת כורה הפחם", בנוואדה. זאת תחנה קטנה, יש לה טווח שידור די מוגבל, אבל הרבה אנשים מאזינים לה. מצאנו שיותר ויותר אנשים עוברים לעיירה הזאת, רק כדי שיוכלו להאזין לתוכנית שלנו (טום ווייטס)
*
השנה לא הלכתי להפגנה נגד רצח רבין. די, נשברתי. עשרים שנה אני הולכת להפגנה הזאת, ועדיין רבין נשאר רצוח. מה הטעם? (אריאלה מהשמאל. ויש אבחנה אישית:)
*
חוץ מזה, שמעון פרס עשה הרבה יותר ממנו למען השלום, ואף אחד לא עושה הפגנות לזכר שמעון פרס. ולמה? כי הוא מת בגיל מאתיים, מה שאומר שאלוהים הוא הרוצח, ולא רוצים להתעסק עם הדתיים (ויש תגובה מהרב של רחובות:)
*
שלום, אני הרב של רחובות, ואם אתם חושבים שאני יגיב לשטויות שלכם בעיתון אחרי שטענתם שהבן שלי מאונן על גופות, תחשבו שוב. זה הכל פייק ניוז. הוא לא מאונן, הוא עושה אהבה. זה שהבחורות לא מחזירות לו אהבה, וגם לא זזות מי יודע מה, זה רק מראה כמה הן הושחתו על ידי הפמיניזם. ועל ידי התולעים (ויש את תגובת התולעים:)
*
מילא שהבן של הרב מאונן על גופות – אנחנו תולעים, והיחס שלנו לטהרת המת הוא די הומוריסטי – אבל הוא לא מכוון, וחלק מזה נופל לנו על הראש, ואז לא רוצים להכניס אותנו לטקילות האלה עם התולעת בפנים, שזה מבחינת קריירה של תולעת – השיא. כן, כן, בשביל תולעת, לצוף לנצח בתוך טקילה יותר שווה מכל המוסר האנושי שלכם.
מוסר מבחינת מה מותר ומה אסור, הכוונה.
לא הדג מוסר.
אין דבר כזה, דג מוסר אנושי.
ואם יש – איחח (ויש את תגובת הבן של הרב:)
*
אני לא מאונן על גופות. אני מאונן ליד גופות. זה לא אותו דבר. זה כמו לצחוק על מישהו, ולצחוק ליד מישהו. מה יותר מעליב? (ויש חרטה:)
*
חרטה: פעם אחת נכנסה אלי למשרד עובדת צעירה, ואני בדיוק הייתי עטוף במגבת. ולא שמתי לב, ונפלה לי המגבת, ומתחתיה היה – עוד מגבת. שגם היא נפלה לי, ומתחתיה היתה עוד מגבת. אני לא רוצה להלאות אתכם, אבל זה לקח חצי יום. בסוף הבחורה אמרה, "אולי תראה לי כבר מה יש לך מתחת ונגמור הזה, יש לי חיים."
אז הראיתי לה מה שהיה לי מתחת: עוד מגבת.
אז היא אמרה, "אני יודעת שאשתך עובדת במגבות ורדינון, אבל יש גבול לכמה אפשר לגנוב מהעבודה, לא?"
"צודקת," אמרתי, "זה החיסרון בלעבוד במגבות ורדינון. אם היא היתה עובדת בבנק ישראל, התשובה לשאלתך היתה שונה לחלוטין. אבל יש גם יתרון. רוצה לשמוע?"
"לא," אמרה, "אני לא -"
"שהתחת שלי יבש לגמרי!" אמרתי והראיתי לה. וזאת החרטה שלי – זה לא היה לגמרי (ועד כאן, ואולי חבל שלא הפסקנו בשיא. אם היה שיא. היה שיא?)