"אנשים מראש יותר משוחררים בלילה, יש משהו אינטימי בלצלם מישהו זר"

אמילי קור, מנהלת בר הלוציפר ובעלת בלוג האופנה הלילי Bad Time TLV, הייתה רוצה לצלם את דיוויד בואי ולא חושבת שיש ייחוד בצילומים שלה

אמילי קור. צילום: איליה מלניקוב
אמילי קור. צילום: איליה מלניקוב
13 באוקטובר 2016

סטטוס

רווקה

גיל

41

תעסוקה

מנהלת בר הלוציפר, אחת מבעלות מותג התיקים פארפי, בעלת בלוג האופנה הלילי Bad Time TLV

מאיפה את ומתי הגעת לתל אביב?

"גדלתי ברמת גן, וכבר 17 שנה אני חיה בתל אביב".

למה בחרת לצלם דווקא בלילה?

"כבר שנים אני עובדת בלילה, וזה מעין שיר אהבה לתל אביב. למדתי צילום ובמשך חמש שנים הייתי צלמת אופנה. המשכתי לצלם גם אחרי, אבל לעשייה ממש חזרתי לפני שנה, עם המותג ועם הבלוג. אלו החיים שלי, בקונוטציה של אופנה".

איפה את מצלמת?

"כשמדובר באנשים מהמעגל הקרוב אז אני מצלמת בבית, בסביבה הטבעית שלהם. אני גם מצלמת הרבה בברים, בהופעות, ברחוב – הרבה טיפוסים תופסים לי את העין".

והם מסכימים להצטלם?

"הרוב משתפים פעולה ובאופן מפתיע עוד לא נתקלתי בסירוב. אני פשוט מראה להם את האינסטגרם שלי ומסבירה את הרוח שלו, ומי שמתחבר מסכים".

האנשים של היום הם לא האנשים של הלילה?

"עצם הדיבור איתם וזה שאני מצליחה לגרום להם להשתחרר יוצר משהו אחר ולפעמים מצחיק. אפשר להגיד שאנשים מראש משוחררים יותר בלילה".

הצילומים שלך נראים ספונטניים, וזה אוטומטית מעלה את השאלה אם הם באמת כאלה.

"ברור שאם הצילום בבית של מישהו אז יש הכנות – אני עוזרת לבחור בגדים, איפה נצלם וכדומה. אבל כשאני בחוץ זה לחלוטין ספונטני, שם גם התהליך הרבה יותר מרתק. יש משהו באינטראקציה הזאת, משהו אינטימי בלצלם מישהו זר".

את חושבת שעדיין יש משמעות לאמצעי הצילום? אם זה אייפון או מצלמה משוכללת?

"המצלמה שלי דווקא לא משוכללת – פולארויד דיגיטלית. יש לי חיבור מיוחד אליה. פעם לא היו מצלמות דיגיטליות, ופולארויד היא היחידה שאפשרה מבט מיידי על התוצאה. יש משהו מקסים בלקחת את המדיום הזה לעולם הדיגיטלי. אני גם אוהבת את האיכות הטראשית, הפלאש חזק מאוד ויש לה צבעוניות מסוימת. אבל בכל מקרה, לאמצעי לא חייבת להיות משמעות. זה יותר עניין של תוצאה – צילום טוב הוא צילום טוב. אני פחות מגיעה מהרקע הטכני ויותר מהרומנטיקה".

אינסטגרם מוצף בצילומים מחיי הלילה. מה מייחד את העבודה שלך?

"שום דבר".

זאת תשובה כנה ומקסימה.

"אני פשוט חושבת שאני עושה את הקטע שלי, אני ממש לא בקטע של הגדרות. יש לי מסגרת שבתוכה אני פועלת – לילה ופולארויד".

את מי הכי היית רוצה לצלם?

"את דיוויד בואי".

מה הסוד התל אביב שלך?

"כל מקום סודי הופך למיינסטרים אחרי שבוע".

מה החלום שלך?

"שלום עולמי".