ראיון Time Out

"אני לא מוזיקאי פולק, אי אפשר להזדיין לפולק"

לקראת מופע משותף עם החבר הוותיק אהוד בנאי, המוזיקאי האגדי מייקל צ'פמן מספר על סיפור ההיכרות המפתיע ולמה הוא היה רוצה להבין עברית

מייקל צ'פמן. צילום: Carol Kershaw
מייקל צ'פמן. צילום: Carol Kershaw
23 במאי 2019

"זה קצת כמו סיפור אגדה: אהוד בנאי הופיע באיזה פאב בלונדון וראה בו פוסטר עם צילום שלי", מספר מייקל צ'פמן, בן 78, וממשיך, "אז הוא שאל את בעל הפאב אם הוא מכיר את מייקל צ'פמן. בעל הפאב ענה לו שכן ונתן לו את המספר של הסוכן שלי וכך ביום בהיר אחד אני מקבל טלפון מהסוכן שלי ששואל אותי אם אני מעוניין לטוס לישראל להופיע עם בן אדם שמעולם לא שמעתי עליו קודם. אמרתי כן".

כך התחיל סיפור האהבה בין אהוד בנאי לגיבור הגיטרה שלו, מי שנחשב לאחד המוזיקאים הגדולים של הפולק הבריטי מאז שנות ה־60, גיטריסט יוצא מן הכלל, איש צנוע ומצחיק לאללה ומעל לכל אלה – היפי בנשמה. "אז הגעתי לתל אביב והופענו במועדונים קטנים כי מי זה בכלל מייקל צ'פמן", הוא אומר בריאיון טלפוני, "אף אחד בכלל לא שמע עלי אצלכם ואנשים אמרו לעצמם 'למה אהוד הגדול פותח הופעות למוזיקאי הזקן הזה? אבל הסיבוב הבא כבר היה במקומות גדולים יותר וזה שאחריו גם, וזה תמיד תענוג איתו. אנחנו אף פעם לא עושים חזרות אהוד ואני, לא עושים את החיים קשים מדי. פשוט מנגנים".

ב־1 ביוני יחזור צ'פמן להופעה בישראל שתתקיים במועדון בארבי, יחד בנאי ועם מוזיקאי הפולק האמריקאי ריילי ווקר, שאף הוא רואה בו השראה גדולה. "עם ריילי עשיתי טור בארצות הברית. אמנם הוא צעיר מאוד (30 – אז"א), אבל לדעתי כבר עכשיו מוזיקאי מבריק ואחת מהופעות הפסטיבלים הכי טובות שיצא לי לראות", מעיד צ'פמן, שמצדו לא מגדיר עצמו כאמן פולק. ואכן הדיסקוגרפיה שלו מגוונת מכך; החל מבלדות ופסיכדליה, דרך מוזיקה ניסיונית וקטעים אינסטרומנטליים, וכלה ברוק קשוח יותר.

"שמעתי את מייקל צ'פמן לראשונה בשנות ה־70, בראש פינה", כתב אהוד בנאי ל-Ynet לקראת המפגש הראשוני ביניהם ב־2013,"הייתי אחרי סיפור אהבה שנגמר, וגרתי לבדי בוואדי. היה לי טייפ נייד קטן וכמה קלטות. הקלטת שהתנגנה יותר מכולן הייתה זו עם האלבום הנפלא של מייקל צ'פמן Fully Qualified Survivor, ובגלל מצבי הנפשי השיר Kodak Ghosts דיבר אליי כאילו אני כתבתי אותו".

צ'פמן, ווקר ובנאי. גרפיקה: עומר סילברמן
צ'פמן, ווקר ובנאי. גרפיקה: עומר סילברמן

בנופים הירוקים של האי הבריטי שהצטיירו משיריו של צ'פמן, בנאי זיהה את הגליל. במשך שנים הוא למד ממנו המון אודות סגנון הנגינה המיוחד שלו בגיטרה. "זאת פשוט חברות והערכה עמוקה זה לזה", מספר צ'פמן על הקשר שלו עם בנאי, "הלוואי שהעברית שלי הייתה טובה יותר, או יותר נכון קיימת בכלל, כי אני לא מבין כלום ממה שהוא שר. אבל הוא מספר על מה הם מדברים".

למעשה, בנאי הוציא אלבום שלום בהשראתו של צ'פמן, את "אש קטנה" שהוקלט באולפן גלילי בליווי גיטרה אחת בלבד, ובו נכלל שיר בשם "מייקל צ'פמן היה כאן". צ'פמן מצדו שילב את השיר באלבומו  Fish שיצא ב־2015. הוא קרא לשיר "Ehud".

נדמה שכשמדברים על גיטריסטים ענקיים כמעט תמיד מתכוונים לאלה שניגנו על גיטרות חשמליות, פחות על נגני סגנונות פריטת אצבעות מיוחדים, גיטרות אקוסטיות וכדומה.
"ככה זה, זה טבע החיה. אנשים בלהקות רוק בדרך כלל עושים יותר רעש. האמת היא שהייתי מפורסם בשלב מסוים ולא אהבתי את זה. אני מסופק עם להיות נגן הגיטרה הזה שאנשים מכירים וגיטריסטים מכבדים. פחות חשוב לי שיהיו לי מיליוני מעריצים".

ובכל זאת, אתה בעל השפעה אדירה על דור חדש של מוזיקאים צעירים ממך.
"(צוחק) כל מוזיקאי חי הוא צעיר ממני".

אבל לא חי כמוך. אותי מעניין מהי האמירה החוזרת על עצמה שכל אותם מוזיקאים שמציינים אותך כגיבור שלהם אומרים על המוזיקה שלך. כלומר, מהו האלמנט המוזיקלי שקוסם להם כל כך אצלך?
"הפשטות של הדברים. אני נוטה לא לסבך את החיים שלי או את המוזיקה שלי. זה הניחוש שלי. אני גם חושב שאני יודע להביע רעיונות גדולים במילים קטנות".

האלבום האחרון שהוציא, “True North” שראה אור בפברואר, מתכתב יותר מכולם דווקא עם אלבום הבכורה היפהפה שלו, “Rainmaker” מ־1969. הגיטריסט והיוצר העכשווי המצוין סטיב גאן הפיק את האלבום (וגם את קודמו), ומופיעים בו זמרת הפולק הבריטית המוערכת בריג'יט סיינט ג'ון, הצ'לנית שרה סמוט ונגן הפדאל-סטיל האגדי בי.ג'יי קול שניגן עם כולם – החל בג'ון קייל וסקוט ווקר דרך טרי אלן וכלה בביורק.

צ'פמן טוען שסיבובי ההופעות שלו באמריקה בשנים האחרונות היו ממש חינוכיים עבורו. בעקבות מפגשים עם מוזיקאים שמגיעים מנויז ואקספרימנטל ובהם ת'רסטון מור (סוניק יות') וה־No-Neck Blues Band או הבלאק טוויג פיקרס שעושים אמריקנה עתיקת יומין, הוא פתח את הראש לסגנונות שאולי בחיים לא היה מאזין להם ביוזמתו.

אתה ממש מתנגד להיקרא מוזיקאי פולק, הא?
"שונא את זה".

למה?
"איך אתה יכול להזדיין עם מוזיקת פולק ברקע?".

מייקל צ'פמן, אהוד בנאי, ריילי ווקר, שבת (1.6) 20:30, בארבי, קיבוץ גלויות 52, 175 ש"ח