טיים אאוט timeout

"אם יש לקוחות שמעצבנים אותי אני משחררת אותם"

| מאת: נועם כהן

יונית סעדיה, 52, גרושה באושר + 1, מנהלת מסעדת שמעון מלך המרקים הוותיקה. מספרת על הילדות בכרם לצד העבודה במסעדה ומה היא חושבת על השינוי שעברה השכונה

  • https://static2.timeout.co.il/media/2018/01/sizes/DSC6616_H_wo_680_382.jpg
יונית סעדיה, מסעדת שמעון מלך המרקים (צילום: איליה מלניקוב)

 

שם: יונית סעדיה

גיל: 52

סטטוס: גרושה באושר + 1

תעסוקה: מנהלת מסעדת שמעון מלך המרקים

המסעדה שלכם היא אחד הלוקיישנים הכי מדוברים בכרם. איך זה התחיל?
"שמעון וציפורה, ההורים שלי, נולדו בתימן ועלו לארץ כשהיו בני נוער. הם הכירו כשהוא היה בן 21 והיא הייתה בת 18 ואחרי שלושה שבועות הוא הציע לה נישואים. ב־1973 הם פתחו את המסעדה. אבא שלי היה דמות מאוד מיוחדת. הוא היה קפיצי, מתוק, אבל גם עצבני כל הזמן. אני מבינה את זה. להחזיק עסק ולדאוג שהדברים יתקתקו זה לא דבר קל בכלל. הוא נפטר לפני 15 שנה ואימא שלי לקחה את המושכות לידיה. היום היא כבר בת 78, היא מגיעה מדי פעם, אבל אני זו שהכל על כתפיה".

כבר מגיל 10 את במסעדה. איך זה התגלגל?
"לא הייתה לי ילדות רגילה. אבא שלי תמיד אמר ש'מי שרוצה כסף צריך לבוא לעבוד', אז זה מה שעשיתי. הייתי חוזרת מבית הספר ישר למסעדה. לא יכולה לומר שהרגשתי טוב עם זה, אבל לא הייתה לי ברירה. זה המשיך גם בצבא, הייתי מסיימת שם כל יום ב־12:00 ואז באה לעבוד. אבל עם כל זה שהיה לי קשה, אהבתי את זה. היום אני מנהלת את העסק כמעט לבד. ברור שלפעמים יש ימים שלא בא לי ללכת. למשל בשבוע שעבר כשאמרו שתהיה סערה, חשבתי אולי לא לפתוח. אבל אחר כך התחרטתי ואמרתי לעצמי 'חראם גם על ה־20 אנשים שיבואו ויראו שסגור', וברוך השם אנשים הגיעו. אני מאמינה שאבא שלי מסתכל עליי מלמעלה וגאה בי. סוף סוף הוא גאה בי".

את נראית כמו מנהלת קשוחה.
"אנשים שמגיעים לאכול בפעם הראשונה מסתכלים עליי בהלם, ואני יודעת שיש לקוחות שמפחדים ממני, אבל אני כל כך מודעת לעצמי שלא אכפת לי מה אומרים. לפעמים אנשים מגיעים ומלאים אותי בסיפורי נוסטלגיה על איך הם היו אוכלים פה פעם, חלאס אין לי זמן לזה, אני באמצע עבודה. אני מאוד טוטאלית ויותר פולנייה מכל הפולניות. חשוב לי לתת שירות טוב ותמיד מחמם לי את הלב לשמוע לקוח אומר 'איזה טעים'. אבל אם יש כאלה שמעצבנים אותי אני משחררת אותם. אני עושה סלקציה, אין לי בעיה".

מה השתנה בתפריט לאורך השנים?
"המתכונים הם אותם מתכונים מהימים של אבא שלי. כשהתחלתי לנהל הוספתי דגים מרוקאיים וקציצות עם אורז ושיניתי את הימים שבהם המסעדה פתוחה. המנה שאנשים מזמינים הכי הרבה זה מרק בשר. הצלחתי גם לשווק את המרק ראש בצורה יפהפייה, אנשים בהתחלה היו נבהלים מזה. אני כל יום אוכלת במסעדה, או מרק זנב או מרק בשר או עוף. אני חולה על מרקים".

מה דעתך על השינוי שעבר הכרם לאורך השנים?
"יש לי צביטה בלב בכל פעם שאני חושבת על זה. האנשים המבוגרים נפטרו, אין יותר את התימניות המבוגרות והקטנות שהיו מסתובבות. הכל נהיה חומרני כשחושבים על זה במונחים של נדל"ן. מצד שני, מבחינת מסעדות והאוכלוסייה שיש כאן, הפריחה משמחת אותי. פעם התביישתי להגיד שאני גרה בכרם והיום לא".

מה הדבר הכי תל אביבי בעינייך?
"החופש להיות מי שאתה ואף אחד לא יסתכל עליך מוזר. תל אביבים ראו הכל, שום דבר לא משאיר אותנו פעורי פה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 168429