טיים אאוט timeout

"בן אדם שרוצה לקנות תמונה צריך לראות לפחות 20־30 תמונות לפני"

| מאת: שני מויאל

נורית עדי, 67, אלמנה + 3, בעלי טאצ' ווד, גלריה לנוסטלגיה ישראלית בכיכר דיזנגוף. מספרת למה היא סוגרת את הגלריה ועל האוצרות שאפשר למצוא בה

  • https://static2.timeout.co.il/media/2019/01/sizes/DSC5752_H_wo_680_382.jpg
נורית עדי (צילום: איליה מלניקוב)

 

שם מלא: נורית עדי

גיל: 67

סטטוס: אלמנה + 3

עיסוק: בעלי טאצ' ווד, גלריה לנוסטלגיה ישראלית בכיכר דיזנגוף

מה הייתה ההשראה לפתיחת החנות?
"המותג טאצ' ווד קיים 43 שנים, אבל עבר גלגולים. מגלריה לאמנות ישראלית לגלריה לפוסטרים מיוחדים ויפים, בתקופה שלא היה אינטרנט ואנשים לא טסו הרבה לחו"ל. נכנסתי לנישה של הנוסטלגיה די לבד בשטח. אלו פריטים שאספתי, סרקתי והדפסתי מחדש. החייאתי פוסטרים משנות ה־30 עד שנות ה־60. בשנות ה־30 וה־40 היו אלה בדרך כלל פוסטרים מאוד לאומניים, טרום ארץ ישראל, ולאט אלו הפכו להיות פוסטרים למוצרי צריכה. מאוסף קטן הוא כרגע בערך ארבעה קירות ענקיים עם כ־1,400 פוסטרים שונים".

אז למה את סוגרת את החנות?
"אני טסה לטיול אחרי שירות, מיציתי. יש עוד תוכניות בחיים שאני צריכה להספיק, פן יהיה מאוחר".

לאן תטוסי?
"התוכנית הכללית היא טיול קרוואן סביב העולם, אבל כדי שאני לא אהיה יותר מדי מבוגרת החלטתי קודם לטוס לחצי שנה בדרום אמריקה, ואז הקרוואן. עד שאתגעגע למיטה שלי בצורה יציבה ולא על גלגלים".

איך הילדים הגיבו?
"יאמר לזכותם שהם מפרגנים מאוד, אף שאני אהיה רחוקה, אבל בנסיעה בקרוואן גם אוכל לממש גיחות לארץ וגם יהיה נורא כיף אם כל פעם ילד או ילדה עם הנכדים יוכלו להצטרף לקטע מעניין".

מה החלום שהכי תרצי להגשים במסע?
"לא לעבוד יותר ורק ליהנות מהחיים, כל בוקר לפתוח את העיניים ולהגיד איזה יום יפה. רק לטייל".

מהו הפוסטר שהכי ריגש אותך למכור בחנות?
"הדברים המרגשים הם הסיפורים מאחורי התמונות. שמתי בחלון ראווה פרסומת לסופרמרקט ונכנסה בחורה ואמרה 'כשאני הייתי בת 8 אני כתבתי את השיר הזה'. זה שיר שהיא כתבה בבית ספר, שלחה אותו לסופרמרקט והם השתמשו בו. יש גם פוסטר מאוד מפורסם של קופת חולים, שהיה פעם תלוי בכל חדר אחות: כתוב עליו 'שקט בבקשה' עם אחות שעושה תנועת איסור על השפתיים. כשאני הייתי ילדה זה היה הכי מפחיד, לא היה רעש בחדר האחות, הפוסטר הפחיד עד מוות. אף אחד לא ידע מי זאת המצולמת, נכנסה גברת לחנות ואמרה: 'זו אני, הייתי אחות בעפולה, בא צלם וצילם אותנו וקופת חולים השתמשה בתמונה'."

איך תצייני את סגירת החנות?
"אני דוגלת בשיטה שבן אדם שרוצה לקנות תמונה אחת צריך לראות לפחות 20־30 תמונות ואז הוא יבחר אחת. נשאר לי חומר, ואמרתי שלפינאלה אקיים מכירת תרומה, התעניינתי בכמה עמותות, ומצא חן בעיניי מאוד רופאים למען זכויות אדם. נורא כואב שצריך להקים עמותות, וכל מה שיישאר, במקום שאמכור לסוחר שירוויח על זה כסף נתרום. המכירה תהיה ב־4.1".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"שהיא עיר בלי הפסקה, מגוונת למכביר, חוץ מהתחבורה, למרות שמוניות שירות כן עובדות".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0