טיים אאוט timeout

"עצוב שהתקוות שלי הן לא מממשלת ישראל, אלא מרואנדה"

| מאת: עינת שרון

עופר אתר, 22, עובדת במחלקה המשפטית בארגון HIAS. נפגשה לראשונה עם מבקשי המקלט בשירות הלאומי, ומאז עושה כל שביכולתה כדי לעזור להם ולמנוע את גירושם

עופר אתר (צילום: איליה מלניקוב)

שם: עופר אתר

גיל: 22

סטטוס: רווקה

תעסוקה: עובדת במחלקה המשפטית בארגון HIAS

מאיפה את במקור ואיפה את גרה כיום?

"אני ילידת תל אביב, גדלתי ולמדתי פה. לפני שבועיים עברתי לדירה ברחוב ביאליק".

ספרי לנו קצת על תהליך השינוי המגדרי שאת עוברת.

"בהרבה סיפורים ששומעים על טרנסיות וטרנסים מדברים על אנשים שמאז ומעולם ידעו את זה על עצמם. הסיפור שלי שונה. לפני שנתיים, אחרי התקף חרדה, קמתי מהמיטה והייתה בי הרגשה חד משמעית שאני אישה בגוף שאני לא מרגישה בו בנוח. חשבתי שזה פלואידי ושזה תכף יעבור, אבל זה נשאר. הבנתי שאני חייבת לעשות עם זה משהו. היום אני מרגישה במקום טוב יותר. כשנכנסתי לעבודה הזאת אמרתי לנמרוד אביגאל, הבוס שלי, שנראה לי שזאת עבודה שתהיה לי ממש קשה תוך כדי הליך. הוא אמר לי שמבחינתו אנחנו כלהט״ב מתנה לכל חדר שאנחנו נמצאות בו, ונראה לי שלא חלף מאז יום שלא אמרתי את המשפט הזה לעצמי".

את פעילה מאוד במאבק נגד גירוש מבקשי המקלט. מה הוביל אותך לשם?

"הגעתי לזה לגמרי במקרה. רוב האנשים בתחום מגיעים מתוך רצון מכוון מאוד, אני לא פגשתי מעולם מבקשי מקלט לפני שעשיתי שירות לאומי במוקד לפליטים ומהגרים, שם התאהבתי בתחום הזה. עבדתי בכמה ארגוני זכויות פליטים, והיום אני עובדת ב־HIAS ישראל, ארגון בינלאומי ותיק שמפעיל תוכנית לייצוג משפטי פרו בונו של מבקשי מקלט ופליטים. אני אחראית על הכשרה של סטודנטים למשפטים לייצוג משפטי של מבקשי המקלט, אנחנו מלווים את הסטודנטים בתהליך כדי לוודא שהם מייצגים אותם בצורה נכונה".

הימים האחרונים, עם תחילת הגירוש, ודאי מתוחים מאוד.

"הלך הרוח מאוד לא יציב, אנחנו נעים בין גלים של פסימיות לאופטימיות, עומדים בפני הלא נודע. מצד אחד ביום חמישי יתחילו לגרש בכפייה מבקשי מקלט לרואנדה, מצד שני היא הביעה במפורש שלא תקבל פליטים שמגורשים בניגוד להסכמתם ואפילו קראה להם לא לשתף פעולה. אני נשארת אופטימית, אבל האופטימיות שלי קצת עצובה כי היא לא מגיעה מכיוון ישראל. אין לי שום אופטימיות שמשם תבוא איזשהי גאולה. התקווה שלי מגיעה דווקא מרואנדה. ההצהרות האחרונות שלה מראות שהממשלה שם לחיצה ושאם תקום התארגנות רחבה  מספיק, יש סיכוי לעצור את הדבר הזה. עצוב שהתקוות שלי הן לא ממשלת ישראל, אלא דווקא ממשטר שהוקם אחרי ג'נוסייד מחריד ויש בו בעיות חמורות של הפרות זכויות אדם".

איך את תופסת בהקשר הזה את ההשוואה שרבים עושים לשואה?

"אנחנו לא חייבות לגייס את השואה לדבר הזה, היא לא הייתה בית ספר ולא יצאנו ממנה חכמים יותר. לא צריך שהיא תקרה בשביל שנדע היום לומר שמדיניות הגירוש היא רעה. אנחנו יכולים להתנגד לזה פשוט כי אלו בני אדם כמונו, בלי קשר לעבר שלנו".

מה הדבר הכי תל אביבי בעינייך?

"לשבת בנחמה ולהתבכיין על זה שהבאצ'ו נסגר".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1e092da91