טיים אאוט timeout

ברגוע: למי ברצלונה מתאימה בדיוק ולמה

| מאת: בן שפונט

שום דבר לא קורה לפני עשר בבוקר, תרבות הפנאי היא חובה והשעה השמחה פתוחה לכולם. נשמע כמו חופשה? אלה החיים של בן שפונט בברצלונה. סקר הערים הבינלאומי

  • https://static2.timeout.co.il/media/2018/02/sizes/barcelona-shutter2_H_wo_680_382.jpg
ברצלונה. צילום: שאטרסטוק

ב־2011 טיילתי בברצלונה ולמדתי להגיד "שני קפה עם חלב לקחת" בספרדית. כמעט שש שנים עברו ומצאתי את עצמי נרשם ללימודי טכנאות סאונד באקדמיה בברצלונה. תמיד היה לי חלום ללמוד בחו"ל: דחף להוכיח לעצמי שאני יכול לשלוט בשפה נוספת, להסתגל, להשתנות, לפתוח חשבון בנק ולעשות משחקי מילים בשפה זרה. ברצלונה נבחרה כיעד אחרי מחשבות משותפות עם בת זוגי על ערים נוספות ביבשת כמו אמסטרדם, לונדון וברלין. היא נבחרה בגלל מזג האוויר, השפה והעובדה שכבר היו לנו מכרים בעיר.

לערים שוות נוספות בעולם:
ליסבון
לונדון
מלבורן
שיקגו

מצאנו פה קצב אחר, כזה שנע במהירות קבועה ולא מאיץ לספרינטים. כמי שעבד במשך שנים באירוח בתל אביב, לחכות 15 דקות לתפריטים בבית קפה זה משהו שיכול לגרום לי לוותר על הקפה של הבוקר מחמת לחץ הדם הגבוה. אבל זו ברצלונה, ואני רק אורח כאן, אז כדאי שאתרגל. לוקח פה שבועיים, אפילו שלושה, להתקין אינטרנט בדירה. חודש כדי להוציא תור לעירייה ולפעמים יותר מזה למשרד הפנים. איכשהו מתרגלים להבנה שדבר לא בורח, ומה שלא עושים היום אפשר גם לעשות מחר. זה מרענן. שום דבר פה לא נפתח לפני עשר בבוקר. לא חנויות, לא בתי קפה. שום מסעדה לא פתוחה אחרי חצות. מוזר בהתחשב בכמויות האדירות של התיירים הפוקדים את העיר, אבל פה דברים מתעקשים לעבוד אחרת.

כשהתחלתי לעבוד בבר הייתי מופתע מאוד שיש שעת סגירה – ושבאמת עומדים בה. אין כאן "עד הלקוח האחרון", זה פשוט לא חוקי. ברישיון העסק יש שעה מוגדרת לסגירה ואי אפשר לחרוג ממנה בין שמדובר במסעדה, בר או מועדון.

ברצלונה. צילום: שאטרסטוק

ברצלונה. צילום: שאטרסטוק

בגדול פשוט מכבדים פה את הזמן. במקצוע המטורף של אירוח בישראל אין שעות קבועות, לפעמים אפילו אין חוזה עבודה לברמן או מלצר ושעות ההגעה והירידה מהמשמרת תלויות בכמה עבודה יש היום, למתי יש הזמנות ואם יורד גשם. כאן זה לא הסיפור. חותמים על חוזה, מגדירים שעות וימים, ומעכשיו זה קדוש. אף אחד לא בסטנד ביי ולא אומרים לך "עדיף שלא תגיע כי יש גשם ונראה שהולך להיות חלש". ברגע שכולם מקבלים על עצמם את הדיל הזה, החיים הרבה יותר קלים.

באותה נשימה יש פה סגידה לשעות הפנאי. ימי החופש קדושים ובשעה שבה קבעת עם המעסיק שסיימת לעבוד – סיימת לעבוד. בהתאם, תרבות הפנאי איננה בגדר מותרות. בכל יום ראשון הראשון של החודש תיכנסו בחינם למרבית המוזיאונים בעיר, ובשאר ימות השבוע תשלמו סכומים סבירים במוזיאונים שאינם מתוירים מדי.

בכל יום רביעי הכניסה לקולנוע תעלה לכם בין 4 ל־6 אירו. כמו כן, מבחינת מחירים כולם יכולים לצאת לשתות משהו אחרי העבודה ומנצלים את הפריבילגיה – ברמנים, רואי חשבון ועובדי ניקיון.

באשר לחומר האנושי, כבר אחרי שלושה חודשים בעבודה הבנתי שיש פה שתי ברצלונות: אחת לתיירים הפוקדים את הרחובות הראשיים, המסעדות, הפריימרק ושאר האתרים המתוירים, ואחרת – ברצלונה שגרים בה, עיר מלאה בזרים שבה כולם במסע לרכישת חברים חדשים (דווקא הקטלונים, המקומיים, הם המכונסים ביותר בעצמם). בשבוע שעבר, לדוגמה, מצאתי את עצמי משחק באולינג עם יוליאן (רומניה), ג'ף (מאיורקה), ליאה (חוף השנהב), אבריל (יוון) וזעיד (בנגלדש). אלו הם החברים שלי מחוץ למקום העבודה.

אז מה לעשות בעיר?

Carlos and Matilda

המקום שוכן בפינה מקסימה ברובע הגותי ויש בו תפריט קוקטיילים נהדר. לא לפספס: בלאדי מרי ביום שבת במרפסת.

Baixada de Viladecols 6

Viblioteca

בשכונת גרסיה השיקית מפוזרים עשרות מקומות מגניבים לנשנושים. אני אוהב במיוחד את Viblioteca. יש בו מבחר מרשים של גבינות ובקבוקי יין מקטלוניה.

12 Carrer de 
Vallfogona

Frankie

בשכונת רבאל מסתתרת הפיצרייה הטובה בעיר. מכינים בה את הבצק על בסיס מחמצת ומעטרים בתוספות וטריות, חלקן קלאסיות וחלקן שגרתיות פחות.

15 Carrer del
Marquès de Barberà

העובדות שבשטח

תושבים: 1.6 מיליון
מסעדות: (2009) 10,000
הכנסה ממוצעת: 6,000 ש"ח
שכר דירה ממוצע לדירת 3 חדרים במרכז העיר: 4,300 ש"ח
חצי ליטר בירה: 11 ש"ח
ביג מק: 14.50 ש"ח
נסיעה בתחבורה ציבורית: 9 ש"ח

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601