טיים אאוט timeout

אוהד נהרין

בן 63, נשוי + 1. כוריאוגרף ומנהל אמנותי בלהקת המחול בת שבע. מככב בסרט הדוקומנטרי "מיסטר גאגא", המוצג בימים אלו בבתי הקולנוע

אוהד נהרין. צילום: איליה מלניקוב

אוהד נהרין. צילום: איליה מלניקוב

מאיפה אתה במקור ומתי הגעת לתל אביב?

"נולדתי בקיבוץ מיזרע. אני חצי פולני, חצי רוסי, הוריי הם ילידי הארץ. גדלתי בטבעון מגיל 5 וחצי והגעתי לתל אביב ב־1990, אחרי 12 שנים בניו יורק".

איפה אנחנו תופסים אותך?

"בכליל, בגליל. שעת בוקר, סיימנו ארוחת בוקר טעימה במסעדה של שכנתי סמדר, אספנו פקאנים שנפלו מהעץ, הדלקנו מדורה בחוץ. כשאסיים לענות על השאלות אצטרף למסיק זיתים".

איפה אתה שותה את הקפה שלך ואיך אתה שותה אותו?

"בבית. מקינטה, שחור, חלש, מהול במים".

עם איזה תל אביבי תשמח לשבת על בירה בבר השכונתי?

"אני לא שותה בירה ולא מכיר ברים. תמיד שמח לשבת עם אבי־יונה (במבי) בואנו – איש נפלא ואמן בחסד שמביא אור לעולם. הוא תאורן עילאי".

מה הסוד התל אביבי שלך?

"קפה מזה באחד העם 51. אוכל טרי, בריא וטעים ביותר, שירות נעים ולא יקר. נעים גם במרפסת וגם בפנים".

מה השריטה שלך?

"רבות מלהכיל".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?

"הכוריאוגרף ג'ין היל סאגאן אמר לי, לפני שנסעתי לניו יורק: 'אל תהיה שאפתן מדי'. לקח לי זמן להבין שהעצה הזו עזרה לי לנטרל את האמביציה ולדעת להתנהל בידי כוחות אחרים".

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

"הרבה פעמים שישי בצהריים הוא עיצומו של יום ותהליך עבודה, ואני אוהב את העבודה שלי. ביום חופש ההעדפה היא לעלות צפונה ובדרך לבקר את אימא שלי".

הבחירות של אוהד נהרין
  • 1
    "פופאי" של וולט דיסני
    הסרט הראשון שראיתי בחיי. הייתי בן חמש. חוויה חושית חדשה ובלתי נשכחת.
  • 2
    "סיפור זמני" מאת רות אוזקי
    בתרגום נפלא של יעל סלע. ספר מרחיב לב, עדין, מצחיק, מעורר דמעות ומלמד.
  • 3
    “My Life in the Bush of Ghosts” של בריאן אינו ודיוויד ביירן
    אלבום ששינה, פתח והשפיע על טעמי המוזיקלי. נראה שבעניין זה אני אחד מיני רבים.
  • 4
    Soundcheck של ג'ון שפר
    תוכנית רדיו על מוזיקה עכשווית חדשה שבה גיליתי בין היתר את ג'ון זורן ואת האלבום הנשגב "טבולה ראסה" של ארוו פארט.
  • 5
    הכוריאוגרפית ג'ינה באנטס
    יצרנו יחד. פתחה בפניי עולמות חדשים ונתנה לי מפתחות חשובים ביותר בזמן ובמקום הנכון: רחוב ברום, דאון טאון ניו יורק, 1981.
 איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?

"הייתי רוצה את הכוח לנוע קדימה ואחורה בזמן".

על מה אתה הכי אוהב להוציא את הכסף שלך?

"על נעליים. סתם. בכלל, אני מנסה להוציא את המילה 'הכי' מהלקסיקון שלי".

איפה אתה מתפרק?

"אני מרגיש די מפורק על בסיס קבוע כך שאני הרבה יותר מושקע בלהבין איפה אני אוסף את את עצמי. הריקוד בהחלט מאפשר לי את ההתפרקות ואת האיסוף בו זמנית".

מי בעיניך האדם הכי סקסי בעיר?

"אין דבר כזה. ומספיק כבר עם ה'הכי'".

מה הדבר שאתה הכי מחכה לו כרגע?

"אוקיי, לא 'הכי', אבל אשמח מאוד כשהשבר בזרת שלי יחלים (שיחקתי תופסת עם בתי נוגה והשארתי את האצבע באחת הפינות של הבית)".

למי אתה מתגעגע?

"שאלה מאוד אישית. געגוע מתקשר לי לאנשים קרובים שכבר לא איתנו, געגוע למשהו שלא יחזור. לאלו שבין החיים מעדיף לקרוא לזה גאגאגוע. ובכל זאת שם אחד: שולמית אלוני, כמחוקקת, כשרת החינוך ואחר כך כשרת תרבות למופת."

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"הכל, חוץ מכפות הרגליים והזיכרונות".

על מה יש לך רגשות אשם?

"דברים שאמרתי ועשיתי, דברים שאמרתי ועשיתי, דברים שאמרתי ועשיתי".

מה עושה אותך מאושר?

"חרבון טוב".

מה מפחיד אותך?

"הממשלה שלנו ואלו שבחרו בה".

מה חסר לך בחיים?

"זמן".

איך בוחרים מוזיקה למחול?

"מקשיבים להרבה מוזיקה וזוכרים שבשביל לרקוד אפשר גם בלעדיה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: abf6601