אנשי התעשיה נגד פתרון הדרייב אין: "פלסטר מנותק ויקר"

פתרון הדרייב אין שאישר שר התרבות מתגלה כלא ישים עבור רבים בתעשיית הקולנוע והמוזיקה, שזועמים על הניתוק מהשטח וטוענים: זאת הפקה יקרה, מורכבת ולא אטרקטיבית גם לקהל

אפשר כזה בחניון נמל יפו, נגיד? דרייב אין לימי הקורונה בבלרוס (צילום: גטי אימג'ס)
אפשר כזה בחניון נמל יפו, נגיד? דרייב אין לימי הקורונה בבלרוס (צילום: גטי אימג'ס)
23 ביולי 2020

כבר חודשים שצמד מילים קבוע מככב בשיחות על עולם התרבות שנכנס למצוקה: דרייב אין. האם זה הפתרון המתבקש למופעים ובתי הקולנוע שנסגרו? במדינות רבות בעולם כבר מיישמים אותו, והנה אתמול (רביעי) גם בישראל ראו ישועות: שר התרבות חילי טרופר ומשרד הבריאות הודיעו כי מעתה ניתן יהיה לקיים הופעות חיות והקרנות סרטים בדרייב אין, בכפוף לשורת תנאים מחמירים. אלא שמסתבר שזה לא הילד לו פיללו בתעשיית הקולנוע והמוזיקה, ולא בטוח שהם ימהרו לנצל את ההזדמנות.

בתל אביב ישנם כמה לוקיישנים מושלמים לכך: שדה דב, מתחם הדרייב אין המקורי ליד מרכז הירידים, חניון רידינג וחניון נמל יפו. האישור, שנכנס לתוקף באופן מיידי, מעוטר בסעיפי הגבלות שלהם השפעה ישירה על עלות ההפקה, מורכבותה וחוויית הקהל. חוץ מרכישת כרטיסים מראש באופן דיגיטלי (קל), ההפקה תידרש להציב סדרן על כל 20 מכוניות, היציאה לשירותים תהיה מבוקרת (קפסולה אחת בכל פעם), וקיים איסור על מכירת אוכל ושתייה במתחם. בכל מתחם יוכלו להיות עד 200 רכבים פרטיים, שישמרו על מרחק של שני מטרים (אופנועים וג'יפים לא יורשו להיכנס). על הבמה יוכלו להיות עד עשרה אנשים, כולל פועלי במה ואנשי סאונד, וכולם חייבים להיות עם מסכה לאורך כל ההופעה.

דרייב אין ג'אז (צילום: ליאור תם)
דרייב אין ג'אז (צילום: ליאור תם)

הראשונה לקפוץ על ההזדמנות הייתה מנכ"ל הסינמטק, דינה פלד. בסינמטק כבר היו ניסיונות קודמים לקיים הקרנות דרייב אין, וכעת הם מתחדשים ביתר שאת. בניגוד אליה, מנכ"ל קולנוע לב, גיא שני, נשמע ספקני ומעט מיואש. "לקראת סוף הגל הראשון היינו ממש על סף אירוע דרייב אין בן שלושה ימים באזור מנטה ריי. סגרנו הכל, העירייה אישרה, מנטה ריי היו בעניין, והמשטרה הפילה לנו את זה בדקה התשעים. סידרנו ועבדנו והכנו הכל, ונאלצנו לבטל. אחרי כמה ימים חזרו אלינו ונתנו אישור, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. אחרי זה התכוננו לפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע, ושוב ברגע האחרון סגרו אותנו".

ועכשיו, כשזה אמור להיות קל יותר, תנסו שוב?
"העלות של הפקת דרייב אין היא מאוד גבוהה. חייבים להשיג ספונסר או שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב – נגיד בגני התערוכה. מאוד קשה לעשות את זה רווחי לבד. אני לא מתעסק בזה יותר, אבל מי שירצה ממני תוכן אני אתן לו בשמחה. אני גם מנסה לחשוב איך זה יעבוד. אנחנו בשיא הקיץ, תחשבי: יהיו 200 מכוניות עם מנועים עובדים במשך שלוש שעות בגלל המזגנים. יש פה משהו קצת צורם לטעמי. חוץ מהרעש מדובר בזיהום סביבה נוראי".

בגזרת ההופעות החיות הקולות המתנגדים נשמעים בצורה ברורה יותר. כמה מחברות ההפקות עמן דיברנו, בהן בלוסטון לייב ניישן, יצאו נגד הפתרון הלא מספק בעיניהן, בלשון המעטה. אולם מופעים מוכר בתל אביב התנגד גם הוא לפתרון, שם הסבירו כי מופעי הדרייב אין מנטרלים את הריגוש שבהופעות חיות. שאול מזרחי, מבעלי הבארבי, היה נוקב יותר. "לעשות הופעה דרך הדשבורד של האוטו? אני מספיק מכבד את המקצוע שאני נמצא בו כדי לא להוזיל אותו ולהפוך אותו למוצר סיני נחות".

אתה לא חושב שזה פתרון ביניים מוצלח לאור המצב?
"זה נשמע לי כמו קלישאה מטופשת, בואו נשים פלסטר על חולה גוסס. בואי נשמור על מרחק של שני מטר בין רכבים וקפסולות, ומה הרכב ה-200 שיגיע יוכל לראות? הוא יצטרך משקפת? אלו הופעות חיות, לקחו אנשים שלא מבינים מהחיים שלהם, שקיבלו תפקיד, והפכו אותן להופעות מתות. במקום שהתרבות תחזור ויהיה משרד חזק, נותנים לנו פתרונות לא ריאליים שמי שירוויח מהם אלו רק עסקנים. מנצלים את הרצון של האמנים לפגוש קהל ולהופיע על במה ובסופו של דבר כסף לא יהיה מזה. ראית אולמות אירועים שעושים חתונות בדרייב אין? בארבעה וחצי החודשים האחרונים משרד התרבות, שהפך להיות מה שנקרא כחול לבן איחוד לטובת החזרה שלנו לשגרה, הביא אותנו למצב של בקושי עשרה ימי עבודה. נותנים פתרונות תלושים מהמציאות שלא קשורים לענף שלי ומרסקים אותו עד תום. וכל זה בתחפושת המושיע והמציל".

אפשר לנחש שזוהי לא התגובה שלה ציפו במשרד התרבות, שעד כה לא נתן פתרונות מספקים לתעשיה הפצועה. האם יכול להיות שדרייב אין הוא פתרון שפשוט לא מתאים לישראל? עיריית תל אביב כבר בוחנת יוזמות משלה לקיום אירועים עירוניים במתכונת הזו, ולא שוללת סיוע ליוזמות פרטיות – שבלעדיו הן אולי לא יוכלו לקום. כך או כך, המסר ברור: הפתרון של טרופר עקר ללא סיוע כלכלי נלווה.