אפל TV+ מסתכלת למתחרים בעיניים, משלמת יותר וצוחקת כל הדרך לבנק

אם תערכו סקר קצר בקרב חבריכם לאיזה שירות סטרימינג הם מנויים, סביר שרוב התשובות (לפחות בישראל) יהיו נטפליקס, דיסני+, אולי אמזון אם הם מגזימנים. מעטים מאוד יענו שהם משתמשי בשירותי אפל TV+, שירות הסטרימינג של תאגיד הענק, שבמהלך 5 שנותיו הפך לחממה ליצירות מופת טלוויזיוניות. בשנת 2019, כשהשירות עלה לאוויר עם 9 סדרות מקור ואף ספריית ארכיון, מעטים נרשמו אליו מרצון, והמעטים שהצטרפו היו אלו שרכשו מכשיר אפל וקיבלו מנוי חינם לשנה. ובכל זאת, גם עכשיו לא מספיק אנשים מכירים את השירות. זה, כמובן, לא מונע מאפל לבזבז מיליארדי דולרים על תוכן מקורי עם אסטרטגיה שלא ברורה לאף אחד, אולי אפילו לא לאפל עצמה.

>> התפוח הגדול: דירגנו את 17 הסדרות הכי גדולות של אפל TV

בשנים האחרונות אפל גייסה לא מעט שמות גדולים להוביל סדרות: מרטין סקורסזה, רידלי סקוט, סטיבן ספילברג, אלפונסו קוארון ורבים אחרים. השמות האלה, כמובן, עולים כסף, ורק להביא אותם עלה לאפל מעל לחצי מיליארד דולר, לפי הדו"ח של בלומברג. אבל שמשווים את הסכומים האלו עם נתוני הצפייה, מגלים נתונים מדאיגים. קחו כדוגמה את "אדוני האוויר", סדרת המלחמה המרהיבה של סטיבן ספילברג, טום הנקס וג'ון אורלוף – היא עלתה לתאגיד הענק 250 מיליון דולר, אך בארה"ב צברה קהל קטן יותר מאשר "בית הנינג'ות", טלנובלת הנינג'ות של נטפליקס.

למרות שהספרייה של אפל גדלה משבוע לשבוע, ומציעה הרבה מעבר לאותן 9 סדרות ראשונות, היא עדיין מתקשה למשוך אליה מנויים חדשים. למעשה, אפל בזבזה 4 מיליארד דולר על תוכן מקורי לאורך שנותיה, כשבפועל בחודש אחד היא מצרפת פחות מנויים מהכמות שנטפליקס מצרפת ביום. מיומו הראשון של השירות מפיקים רבים פחדו לעבוד עם אפל, כי האמינו שהחברה ממיטה אסון על ראשה עם כניסתה לשוק הסטרימינג, מתוך הנחה שהאנשים בחליפות יעדיפו ללכת על בטוח ולא לקחת סיכונים. מספיק מבט מהיר על ספריית הסרטים והסדרות שלהם כדי להבין שזה לא המצב – לא תמצאו שם תכנים ישנים, אלא רק תוכן מקורי. וזה סיכון מאד גדול, כי לוקח זמן לייצר כל כך הרבה תוכן מקורי, כשבינתיים נטפליקס ודיסני מוציאות ערימות של סדרות.

הבעיה מסתבכת כשמבינים שלאף אחד לא ברור למה מנכ"ל אפל טים קוק בכלל נכנס לסיפור הזה מלכתחילה, מאחר והוא לא הרגיש צורך לספק הסבר על כניסתו לעולם בו אפל לא דרכה מעולם. מהצד זה נראה כמו תחרות קלאסית של "למי יש את הזין הכי גדול" בין עשירי העולם, כשטרנד שירותי הסטרימינג מחליף את הקלאסיקות של בית ראוותני ומעילי פרווה. אם אילון מאסק לא היה רוכש את טוויטר, הוא כנראה היה עושה את אותו הדבר.

כך או כך, הבחירה המוזרה להיכנס לתחום גררה גל שמועות שתהה לאן אפל ממשיכה מכאן, כשהשמועה הבולטת מכולן היא שאפל עשויה לרכוש בעתיד הנראה לעין את דיסני. השמועה הזאת חוזרת על עצמה שוב ושוב, פחות או יותר מתחילת שנות האלפיים המוקדמות, ובכל פעם מביאים ממצאים חדשים לפיהם דיסני מכינה את עצמה למכירה, ושאפל היא הקונה ההגיונית ביותר. אבל זה לא קרה, וככל הנראה גם לא יקרה, כי מפיצי השמועה הזאת פשוט לא מבינים את הרעיון הבסיסי ביותר שעומד מאחורי אפל.

אפל היא תאגיד מרושע. כלומר, זה לא הרעיון הבסיסי ביותר שעומד מאחורי אפל, אבל זו אמירה שצריך להגיד לפני שנגיע לשם. אפל עושה את כל מה שהיא רק יכולה כדי להבדיל את עצמה מאחרים. זאת לא חברה שמחפשת להישען על שמות גדולים אחרים בתעשייה. זה מתחיל בחנות אפליקציות סגורה הרמטית, ממשיך עם מטענים שונים (שכבר הספיקו לעבור ל-Type C, כמו שאר העולם), מערכת הפעלה נפרדת לגמרי ושעבוד הלקוחות לכל המוצרים שהם רק יכול לקנות.

אפל היא לא חברה, היא תרבות בפני עצמה. אנשים היו ישנים בתורים כדי להשיג את האייפון החדש, וכל דגם שיצא ריסק את המתחרות, לפחות עד השנים האחרונות. אפל הייתה נחשבת לפסגת החדשנות, אז אם היא הייתה רוצה את דיסני, סביר להניח שהיא כבר הייתה מייצרת דיסני משלה. אז לא, כנראה שגם הפעם אפל לא תקנה את דיסני, והשקעת ההון בסדרות היא לא אסטרטגיה מוזרה לרכישה. מצד שני, גם ברור לכל שאפל לא בזבזה סכומי עתק על סדרות איכות לשם האמנות. אז למה היא עושה את זה? 

לפי אותו דו"ח של בלומברג, עובדי החברה טוענים כי הפרשנים לא מבינים את השיקולים הכלכליים של אפל, בין היתר כי אפל לא חולקת המון נתונים כלכליים מלכתחילה. החברה משקיעה בתכנים כדי למכור יותר מכשירי אפל, ומכיוון שהמכשירים של אפל נמצאים בכל פינה על המסך, ולמעשה כל סדרה או סרט שאתם רואים באפל הופכת באופן מיידי לפרסומת סמויה, המותג מקבל עוד חשיפה.

זה המשך ישיר למגמה וותיקה של אפל, שנהגה לתרום מכשור ומחשבים לסדרות במטרה להכניס אותם לפריים. בשנת 2020 חשף בריאיון הבמאי ריאן ג'ונסון ("רצח כתוב היטב") שאפל מסכימה שהמכשירים שלה יופיעו על המסך, בתנאי שהנבלים לא יכולים להשתמש בהם. אפל לא עסוקה בלייצר אמנות, אלא מחפשת להנדס את תודעת הצרכן – ועושה את זה בהצלחה. אפילו אני מוצא את עצמי מהלל ומשבח את איכות הסדרות שלה לפחות אחת לשבוע, ואני שונא את החברה הזאת וכל מה שהיא מייצגת. המותג מעל הכל, הפרסום עובד. אבל היי, לפחות אנחנו מקבלים מזה טלוויזיה טובה.