איך מארוול סוף סוף הצליחו לא לפשל בעיבוד "ארבעת המופלאים"

לרגל הגעת הסרט "ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים" לשירות הסטרימינג של דיסני+, לירון רודיק חוזר להיסטוריה המורכבת של משפחת גיבורי העל המקורית ומנסה להבין איך זה שעד הסרט הזה, במארוול לא הצליחו לעבד סיפור כל כך טוב לקולנוע
"ארבעת המופלאים" הוא עדיין אחד הפרנצ'ייזים הוותיקים והאהובים בארצות הברית. הרביעייה שקיבלה את כוחותיה בחלל (איש הגומי ריד ריצ'רדס, האישה הבלתי נראית סו סטורם, הלפיד האנושי ג'וני סטורם והדבר, בן גרים) הפכה לאורך השנים לסמל של אחד מהערכים הכי חשובים לפטריוטיזם האמריקני – משפחה. טוב, אולי לצד חופש הביטוי. על פניו, יש פה פוטנציאל ללהיט קולנועי שמתחרה בכל ההצלחות של מארוול, ובכל זאת – בכל פעם מחדש משהו מתפספס. נדמה שרק השנה הצליחו לייצר גרסה ראויה לחבורת גיבורי העל הזו עם "ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים", שעלה החודש לדיסני+, אבל למה זה לקח יותר מ-60 שנה?
כדי להבין זאת, צריך להתחיל מהקומיקס. סטן לי, שיצר את הדמויות כדי להתחרות בהצלחה של ליגת הצדק, כבר רצה לפרוש מכתיבת קומיקס באותה התקופה, אך יצירת הסדרה על ארבעת המופלאים החזירה לו את התקווה, והביאה לנו המון דמויות אהובות וסיפורים מדהימים. אתם צריכים להבין – במארוול, כל קבוצת גיבורי על יושבת על משבצת מסוימת: "הנוקמים", הקבוצה המוכרת מכולם, נלחמת באיומים קיומיים לעולם; האקס-מן עוסקת יותר בנושאים חברתיים, ולא בכדי עסקה לאורך השנים בגזענות, שימוש בסמים וחברה מתפרקת.
"ארבעת המופלאים", אם כן, עסקה יותר בפורמט המשפחה הגרעינית, ולא בכדי חתונתם של ריד וסו הייתה אירוע קומיקס גדול, וכך גם לידת הילדים שלהם. דרך דמותו של בן – שאמנם נראה בלתי מנוצח (כי הוא עשוי מאבן) אבל ניחן בלב ענק – הם גם עסקו בתחושות האנושיות של בדידות וחוסר ביטחון. מעבר לכך, יש להם גלריית גיבורים שליוותה אותם (ספיידרמן, הפנתר השחור וסופה), ונבלים אייקונים (הגולש הכסוף, גלקטוס וכמובן ד"ר דום), אז איך, עם כזו נקודת מוצא, בכל זאת לא הצליחו עד כה ליצור לו עיבוד שובר קופות?
למעט סרט גנוז משנות התשעים, העיבוד הראשון לקולנוע של "ארבעת המופלאים" הגיע בשנת 2005, עם קאסט מדויק להפליא. יואן גריפיד' גילם את מיסטר פנטסטיק, ג'סי אלבה את סו סטורם, כריס אוונס היה הלפיד האנושי עוד לפני שאחז במגן של קפטן אמריקה ועור האבן של הדבר ניתן למייקל צ'יקליס, ולמרות שהיו ביקורות שלא סבלו את הטון המטופש של הבימאי טים סטורי, הסרט כן הצליח מספיק כדי לגרור המשכון ("עלייתו של הגולש הכסוף"), שכבר היה משמעותית פחות מוצלח, וזעק את החמדנות מהמסך. וכך הסרט הבא שתוכנן בוטל, והפרנצ'ייז יצא למנוחה.
7 שנים לאחר מכן, המפתחות לפרנצ'ייז ניתנו לבימאי צעיר ומבטיח בשם ג'וש טראנק, שכבר הצליח לעשות עם גיבורי על משהו שאף אחד לא עשה ב"כרוניקה בזמן אמת", ותוייג בתור מושיע הז'אנר כבר בגיל 27. "ארבעת המופלאים" שלו מ-2015 היה סרטו הראשון תחת מטריית פרנצ'ייז עצום, ולמרבה הצער נרשם כאחד מהסרטים הכי גרועים של מארוול עד היום (ויש תחרות). טראנק טען להתערבויות מההפקה, וכתגובה אולפני המאה ה-20 טענו להתנהגות מוזרה של הבימאי על הסרט, וכולם יצאו עם נזק מהאירוע.
אך מאז דיסני רכשה את האולפן, ומארוול שינתה את פניה מספר פעמים. כולנו חיכינו לרגע בו נקבל את ארבעת המופלאים על המסך, ודיסני בהחלט ניסו לשמור על הלהבה בוערת דרך הופעות קאמיו של ג'ון קרסינסקי בתפקיד ריד ריצ'רדס ב"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" (ליהוק מושלם ומבובזבז להפליא), עד שהביאו את ההתרגשות לשיאה עם ההכרזה על "צעדים ראשונים". למעריצי הפרנצ'ייז יש כמה השגות על היצירה הזו, כולל גודלו של גלקטוס, והליהוק של פדרו פסקל בתפקיד ריד ריצ'רדס – שכנוןו, כולנו אוהבים את פסקל, אבל הוא מתחיל להתקרב לאזור ניקולס קייג' ברמת הליהוק לכל דבר. עם זאת, זו הייתה כנראה הגרסה הקולנועית הטובה ביותר עד כה לרביעייה, עם סיפור טובים ורגעים שכאילו נתלשו מדפי הקומיקס. אז מה עכשיו?
כנראה שעד שיגיע "Avengers: Doomsday" בסוף 2026 לא נדע באמת, אבל זה מרגיש שהפרנצ'ייז של "ארבעת המופלאים" עשה צעד חשוב בדרך הנכונה. למרות הליהוק מעורר המחלוקת, זה נראה שלמדו מהטעויות ויצרו טון קומיקסי ונראות וינטיג' סיקסטיז שמאוד מחמיא ומתאים לפרנצ'ייז. יש עוד איפה לשפר ולהדק – בעיקר להרחיב את גלריית הנבלים ולהוסיף שינויים בתלבושות ובמראה – אבל זה כן מרגיש שהפעם קלעו יותר למה שהמעריצים רוצים. אם כי בעיני, הכי נכון יהיה להפוך את הליהוק לטוב ביותר מכל הזמנים: קרסינסקי בתור ריד ריצ'רדס, ונסה קירבי כסו סטורם, כריס אוונס בתור הלפיד האנושי ואיבון מוס בכרך בתפקיד הדבר. זה מה שהעם רוצה, או לפחות אני.